"שונא ערבים, מתלבש כמו אחד": ניסיון להסביר את ה"ערס" הישראלי

לכאורה רק מילה, מה עושות עניין. אבל לדעתי זה לא מקרי בכלל שהויכוח על המילה הזו מעורר כל כך הרבה יצרים. אני חושבת שהיא לוכדת בחובה הרבה מאוד מהמאבק המזרחי כולו: הכחשה, גזענות, חוסר יכולת לוותר על פריבילגיות (ובהן – השימוש במילים שנוחות לצד הפריבילגי) ובעיקר הרבה מאוד אמוציות. בגלל זה חשוב לדעתי להמשיך ולעסוק ולפרק אותה, כי אולי נוכל להקיש מהדיון בה לא מעט על המאבק המזרחי כולו ודיכוי המזרחים באופן כללי.

אז הנה זה בא. זה גם קצת ארוך יחסית אלי, ועם הרבה פחות וידויים קורעי לב. אבקש מהקוראות הנאמנות לסחוב איתי בכל זאת.

רוני סבג אלבין מנתחת באופן נהדר לדעתי את השיח סביב הערסים, ומצליחה לטעמי להראות את האופן שבו השיח נופל שוב ושוב לשיח עדתי-גזעני, על אף שהוא מתעקש בכליו הגלויים לפחות להינתק ממנו. אני אבקש להשלים את המהלך שהיא מייצרת, ולעמוד דווקא על מה שבחרה שלא לגעת בו, והוא לנסות לאפיין את דמות הערס, לפחות כפי שנעשה בה שימוש בחברה היום (נדמה שאין מחלוקת לכל הפחות שפעם הקטגוריה הייתה בפירוש גזענית, מה גם שמקורה בערבית). אני חושבת שהטענה שלי לגבי המונח תוכל גם לספק הסבר נוסף לפער שבין השיח הגלוי אודות ערסים לנפילה העקבית שלו לשיח גזעני.

השיח והניסיון להגדיר ערסים נקרע לטעמי בין שני סוגים של הגדרות, כל אחת נועדה לשרת קבוצת שיח אחרת. אלו שמנסים להכשיר את השימוש בערסים, דבקים בתיאור מאפיינים התנהגותיים שליליים של הערס: גסות הרוח, האלימות, הבריונות וכו'. מי שמבקשות להוקיע את השימוש במונח נצמדות למאפיינים התנהגותיים נייטרלים ומאפיינים חיצוניים שכולם מאופיינים בכך שהם נקשרים למזרחים (כמו שמיעת מוזיקה מזרחית, עור שחום, שם משפחה מזרחי וכו').
העובדה הזו לדעתי הגיונית, נוכח בלבול חברתי מסוים בהגדרת ה'ערס' וויכוח עליה גם מחוץ לזירה הפוליטית המזרחית. בפועל, מה שלטעמי מעניין לראות זה שאפשר יהיה למצוא שני אנשים שונים לחלוטין, שעדיין יקוטלגו חברתית כ'ערסים'.

אפשר לעיין בויכוח באתר סטיפס (אתר בו בני נוער מעלים שאלות ועונים אחד לשני עליהם) על ההגדרה הזו, סביב השאלה מה הוא 'ערס':

  • "בדרך כלל מכנים אנשים כ 'ערסים', אנשים ששמים שרשראות מקללים, מתפראים בבית ספר, שומעים מזרחית, מעשנים, מסתובבים הרבה בחוץ."
  • "אז ככה הפירוש המלא והכי מדוייק לערס:(אני אישית שונאת אותם)
    בעלי שרשרת בדר"כ מגן דוד מזהב, באים לבית ספר אם כיפה לפעמים, בלעי שעון זהב או כסף, מקללים, הרוב מעשנים, חושבים את עצמם מעל כולם, מתחברים לפרחות, שומעים מיזרחית, סוג של ביריונים לפעמים."
  • "לא נכון!              
    יש ערסים עם לב זהב!"
    [כל ההדגשות בפוסט שלי]
  • "לא יודעת מה איתכם אבל הערסים שבשכבה שלי ובבית ספר שלי הם האנשים הכי מגעילים שהכרתי.
    גועל נפש פשוט הם כולם על ילד אחד מקללים אותו כי הוא "שונה" כי הוא אמר משהו שהם חושבים שלא בסדר (למרות שמותר לכל אחד להביע את דעתו) והם מחלקים את השכבה לקבוצות מי שלא כמוהם ולא זורם כמוהם הוא אשכנטוז למשל כולם נעלבים הילדים שקוראים להם ככה האשכנזים והשכבה כולה סובלת מהמטומטמים האלה
    אז אל תקשקשו שלערסים יש לב זהב כי הם מ ג ע י ל י ם!"

גם קרן בר לב ממאקו, בטור שלה "למה אנחנו אוהבות ערסים" מכירה בקיומו של ה'ערס טוב הלב', שלא מתיישב לכאורה עם ההגדרות של הערס כאלים אגרסיבי ושוביניסט:

"מה גורם לכולנו – צעירות ומבוגרות, שמאלניות וימניות, פרחות וחננות – לרצות את אלירז? נכון, מדובר בבחור נאה לכל הדעות, בעל חוש הומור שובב ולב זהב, אבל יש יפים ממנו, חכמים ממנו ושאפתנים ממנו. טוקבקיסטיות מזן מסוים יאמרו שזה בגלל שהוא "הולך עם האמת שלו"; רווקות מיוסרות יגידו לך שהוא פשוט קונטרה לגברים כמו סער, שמתחבטים עם עצמם אם לסמס לך בזמן שהם מפלרטטים עם החברה הכי טובה שלך; אחותך בת החמש-עשרה תגיד לך שהוא מאמי, ושתורידי ממנו את הידיים המגוידות שלך. הכל נכון, אבל יש סיבה נוספת שבגללה אנחנו אוהבות את אלירז: הוא סוג של ערס-לייט, ובסתר ליבנו אנחנו מתות על ערסים. כל מי שראתה סרט בורקס בחייה מכירה את הסינריו: צ'חצ'ח חמוד עם כוונות טובות, אשכנזייה מבית טוב, זוג הורים שרוצים לראות אותה מסודרת עם רואה חשבון ממושקף ואהבה שחוצה את הגבול שבין מגדל האופרה למגדל השעון ביפו. הסרטים האלה אולי עשו עוול למגזרים שלמים, אבל גם עיצבו פנטזיה נסתרת של בחורות רבות…"

אז איך לעזאזל הצ'חצ'ח עם הכוונות הטובות, הערס עם לב הזהב מתיישב עם ההגדרה של הערס כאלים ואגרסיבי? איך האחד והשני יכולים לחיות יחד תחת אותה קטגוריה? איך, בהתחשב בעובדה שהגדרת הערס בעיני חלקים מהציבור היא התנהגותית בלבד, שגורים עדיין בשיח ביטויים בסגנון "נראה כמו ערס" או סלקציה נגד 'ערסים' – פרקטיקות המבוססות על כך שניתן לזהות חיצונית ערסים עוד לפני שהם פתחו את הפה או העידו על גסות הרוח הקיימת או לא קיימת בהם.

כדי להסביר את האופן שבו אני מבינה את 'הערס' אני צריכה לעשות שימוש במושג "דמיון משפחתי" שטבע הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין – ואני רוצה לנסות להסביר אותו בכמה מילים. (הקרדיט ליונתן יובל שהסביר לי): ויטגנשטיין הסתכל על תופעות חברתיות מסוימות הנכרכות חברתית באותה הקטגוריה וניסה לאפיין מה המשותף לכולן. כשהוא מסתכל על קטגוריית המשחקים – שכוללת גם משחק קלפים, גם קפיצה על חבל וגם כדורגל, הוא מגלה שאין הרבה מהמשותף בין כל המשחקים האלה. כלומר, האם אפשר להגיד על כולם שהם "בשביל הכיף"? לכאורה כן, אבל כיצד זה מבחין אותנו מלראות טלויזיה למשל? האם אפשר להגיד על כולם שהם כוללים רכיב של מזל? גם לא. האם כולם כוללים מיומנות מסוימת? איזה מיומנות מיוחדת דרושה למשחק? הוא מסיים את ההתלבטות הזו בהכרעה כי בין כל המשחקים יש "דימיון משפחתי". בדומה לזה שכשנסתכל על משפחה שכוללת נניח אבא, אמא, שלושה ילדים, דוד ודודה – נתקשה ככל הנראה להגדיר שני מאפיינים מסוימים שמגדירים את כל הפרטים בקבוצה. לילד ולאמא יהיו עיניים כחולות, לילדה ולאבא יהיה אף ארוך, לאמא ולדודה יהיה שיער חום, ולאבא ולדוד יהיה שיער מתולתל. מה שקושר בין כל הפרטים האלה לקטגוריה אחת של "משפחה" זה הקישור לעצם אחר בקבוצה.

מה שאני עשיתי כדי להסביר לעצמי את הדבר הזה (ואני לא מתחייבת שויטגנשטיין היה חותם על ההסבר הבא) זה לדמיין מעין 'בריכת מאפיינים' כזאת, כאשר הגורם המלכד את כלל הגורמים במשפחה הזו הוא שכולם שואבים מאפיינים מאותה הבריכה. אם להדגים על המשפחה שציינתי קודם, בבריכת המאפיינים המשפחתית אפשר שיש עיניים כחולות, שיער חום, שיער מתולתל ואף ארוך. פריט שיוכל לקחת איזשהו סך מאפיינים מינימלי קריטי מה'בריכה' ייחשב חלק מהמשפחה. מהבחינה הזו, חשוב מאוד להגיד – ייתכנו שני פריטים במשפחה שלא דומים בשום צורה אחד לשני, כמו משחק הקלפים והכדורגל, אבל עדיין מה שמכונן אותם ככאלה זה מאפיינים אותה קבוצת מאפיינים משפחתית.
אני מקווה שלא דיברתי ג'יבריש, ולא חטאתי לכל תורות הפילוסופיה באשר הן בפסקה האחרונה.

מה שאני רוצה לטעון זה שהערס זו קטגוריה שבריכת המאפיינים שלה כוללת שילוב של מאפיינים התנהגותיים שליליים (קללות, אלימות וכו'), מאפיינים התנהגותיים נייטרליים שבד"כ סוציולוגית מקושרים למזרחים (שמיעת מוזיקה מזרחית, מסורתיות ואמונה באלוהים, גיוס לגולני, חיבור למשפחה, התבטאות בע' מודגשת) ומאפיינים חיצוניים 'מזרחיים' (שעירות, עור שחום, שיער שחור שמאפשר 'חימצון', שם משפחה מזרחי ועוד).

עיון באופן שבו אנשים ניסו להגדיר ערסים גם עוזר לדעתי להמחיש את הטענה הזו. השתדלתי לא להשתמש בהגדרות שעוצבו בתוך הויכוח הקיים על הערסים, שהן לדעתי, כמו שציינתי קודם, מוטות כל אחת לצד אחד של הסקאלה, ולדבוק דווקא בהגדרות שהגיעו מהשטח – מאתרים לא 'אקדמיים' ככל שאפשר, כדי לנסות למצוא את ההגדרות שעברו כמה שפחות רטרוספקטיבה ומודעות לעצמן. מרבית ההגדרות האינטרנטיות שמצאתי אכן מנסות להגדיר את הערס לא דרך קריטריון אחד או כלל אצבע מוגדר, אלא דרך סך של מאפיינים – משלל הסוגים שציינתי קודם. כך, אורי וולפוביץ בבלוג שלו במקושרים מגדיר את הערס כמי שאוחז בסכום מסוים מתוך שורת מאפיינים. לצורך המחשת הטיעון שלי, ניסיתי להציג את המאפיינים שהוא מציג כנחלקים לאחת משתי הקטגוריות שהצגתי למעלה – מאפיינים "שליליים" ומאפיינים "מזרחיים" (ובכלל זה מאפיינים התנהגותיים מזרחיים ומאפיינים מזרחיים 'קבועים' כמו מוצא, חיתוך דיבור או צבע עור).

החלוקה עצמה לעמודה זו או אחרת לגמרי שנויה במחלוקת (מה גם שלעיתים הקישור לאלימות כרוך גם הוא במאפיינים 'מזרחיים' כמו המסורתיות או המשפחתיות), אבל לצורך הטיעון בעיקר היה לי חשוב להציג את קיומם של המאפיינים משני הטורים בערבוב:

התנהגות שלילית 

התנהגות מזרחית

* אם כשאתם נוסעים באוטו שלכם, אתם מגבירים לפול ווליום, ככה שכל הרחוב שומע את השיר, חוץ ממכם כי התפוצץ לכם עור התוף
* אם זה לא מפריע לכם לעשות את זה עם מישהי בת 15
* אם אתם משקיעים באוטו שלכם יותר מבחברה שלכם
* אם אתם שונאים רוסים, סתם בגלל שהם רוסים
* אם אי פעם אמרת למפקד בצבא: "חכה חכה, אני תופס אותך באזרחות"
* אם אי פעם אמרת למורה שלך ביסודי: "חכי חכי, אני אתפוס אותך באזרחות"
* אם ברגע שאומרים את השם של אימא שלך אתה דוקר
* אם אמרת פעם למישהו: אם לא היה יום כיפור היום הייתי מזיין אותך במכות!

* אם בתיכון למדת מכונאות רכב, חשמל או צילום (על הסללה חינוכית של מזרחים לחינוך מקצועי אפשר לקרוא כאן)
* אם ההורים שלך יודעים צרפתית, אבל הם לא צרפתים…
* אם השיער שלכם מחומצן, ואתם מעיזים לצאת מהבית בלי ג'ל
* אם ניחנתם ביכולת להבדיל בין מוזיקה מזרחית לים-תיכונית
* אם אי פעם אמרת לסלקטור בחממה: "חכה חכה, אני תופס אותך באזרחות"
* אם לאמא שלך קוראים ז'קלין, ג'ורג'ט, סימה או מזל
* אם אתם גרים בחולון, בת-ים, ראשון, פ"ת, נתניה, ירוחם, שדרות, נתיבות, דימונה או אופקים
* אם אתה יוצא למסיבה ביום שישי, ובבוקר שבת לאפטר פארטי בבית כנסת
* אם יש לך גופיה לבנה חלקה
* אם ביום כיפור אתה ניזכר לשים כיפה על הראש, ואתה מפנה לה שקע בין הקוצים
*אם אתה חושב ששראל מוסיף לסאבלימינל והצל
* בעצם, מספיק שאתה שומע את סאבלימינל והצל, או לחילופין, אתה יודע מי מביניהם זה סאבלימינל ומי זה הצל

גם בן נבון עושה פעולה דומה בבלוג שלו במקושרים, וגם ב'בריכת המאפיינים' שלו אפשר למצוא מאפיינים משני הסוגים: הן טמטום, הומופוביה, שוביניזם ואלימות, והן מאפיינים לא-שליליים שמקושרים בד"כ למזרחים, בהם שרשרת זהב עם מגן דוד או חי, שמיעת מוזיקה מזרחית דכאונית, או מוזיקה מזרחית רועשת, ודיבור בע' מודגשת ("בן אדם רגיל-אביחי מה קורה? ערס מצוי-עביחי עה קורא?").

כלומר, הגדרת הערס היא בעצם סך מאפיינים שהחזקה בחלקים מהם הופכת אדם "רגיל" ל"ערס מצוי". מתוך המאפיינים הללו, עליך 'לשלוף' מספר מסוים קריטי של מאפיינים, שכאשר הם מתקיימים בך, אתה הופך לחלק מ'המשפחה' – ומקוטלג חברתית כערס.

אם מבינים את זה, אפשר להבין מדוע ייתכן שאשכנזי ישלוף מה'בריכה' מספר מאפיינים התנהגותיים שליליים כמו שוביניזם, קללות וגסות רוח לסביבה, ויקוטלג כערס למרות שאין לו כלל מאפיינים 'מזרחיים' כמו שם משפחה מזרחי או עור שחום, ובהחלט ייתכנו חברתית גם ה'ערסים עם לב זהב', שפשוט משכו מבריכת המאפיינים הזו עור שחום, שם משפחה מזרחי ומסורתיות שמתאפיינת בשרשרת חי לצורך העניין. זו גם הסיבה שכאשר עלה הצורך להפוך את דרור פויר לערס, עלה הצורך להשחיר את פניו – כי אדם בעל עור לבן שמתבטא באגרסיביות לבדו אינו מהווה מסה קריטית מספיקה.

 אז מה הבעיה בזה?
נראה לי שהיא די מובנת, ובכל זאת חשוב להגיד אותה באופן מפורש.
המילה ערס מסמנת קטגוריה חברתית שלילית, ולא בכדי, שכן נקשרות אליה תכונות שליליות למדי (כמו אלימות, גסות רוח וכו'). לא בכדי אפשר למצוא לא מעט קריאות להשמדתם של הערסים.
הסבירות שמישהו מזרחי יקוטלג חברתית כערס היא גבוהה משמעותית מהסבירות שאשכנזי יקוטלג כך, גם אם האפשרות הזו קיימת מבחינה חברתית. הסיבה היא שלמזרחי יש כבר פק"ל מספר מאפיינים שהולכים איתו לכל מקום, והקלות שבה הוא יכול להגיע אל 'המסה הקריטית' של מאפיינים שהופכים אותו לערס עולה פלאים. אם אתה אשכנזי ושוביניסט כנראה שלא תתויג כערס. אם אתה אשכנזי, שוביניסט ומקלל בכביש ייתכן שכן. מאידך, אם אתה מזרחי שהולך עם שרשרת חי וגבה מחוברת ונתפסת בהתבטאות שוביניסטית, נדמה לי שתקוטלג כמעט באופן מיידי כערס.
מעבר לכך, קטגוריית ה'ערס', שמאפשרת למאפייני התנהגות שליליים ואלימים לנוח יחד בערבובייה יחד עם מאפייני התנהגות נייטרלים מבחינה מוסרית המשויכים למזרחים, ומאפיינים חיצוניים מזרחים מייצרת תיוג שלילי לא מודע לעיתים להתנהגויות שאין בהם כל פסול (כמו שמיעת מוזיקה מזרחית).

מהבחינה הזו, הגם שלא צריך למהר ולטעון ש'כל הערסים הם מזרחים' או ש'אין ערסים אשכנזים', בפירוש אפשר לטעון שכל שימוש במילה ערס הוא גזעני, זאת כיוון שקיומה של הקטגוריה הזו כקטגוריה שלילית גם מייצרת פוטנציאל גזעני קבוע למזרחים, וגם משמרת קטגוריה חברתית גזענית מבלי בהכרח להיות גזענית בכל אחד ואחד מהשימושים שלה.
התיוג השלילי ל'ערס', על אף שנראה לחלק מהקוראות כויכוח סמנטי על מילה בלבד, מייצר מעין סכנה תמידית וקבועה למזרחים שישמרו ויזהרו מלאמץ יותר מדי מאפיינים מזרחיים 'בעייתיים'. התיוג השלילי הזה לנצח ייקבע את המוזיקה המזרחית כמקור לבושה או התרסה* בקרב לא מעט מזרחים, והוא זה שימנע מחלקם להתקבל לעבודה בגלל שיש להם 'שם של ערס', או פשוט יגרום להם להתרגל לחשוב שהם אמורים להיות טיפשים ואלימים וחסרי פוטנציאל רק כי הם אוהבים מוזיקה מזרחית או מאמינים באלוהים.

אז זאת רק מילה, ומה עושות עניין, אבל כמי שבילתה את רוב חייה הבוגרים בחרדה – חרדה מלהיות פרחה, מלקנות בגדים שהיא אוהבת כי בשילוב שלהם עם עור הגוף שלה עלולים לשדר מסר לא נכון לסביבה, אני באמת חושבת שבריסוק המוחלט של הקטגוריה החברתית של הערס והפרחה יש פוטנציאל שחרור, לא פחות, ללא מעט מזרחים שיוכלו להפסיק להתנכר לחצי מהמאפיינים המשפחתיים שלהם מחשש שיקשרו אותם לאלימות.

 (ליהי יונה)

 

* הטענה על התרסה מעניינת במיוחד עבורי, והיא אולי קרקע לפוסט אחר – אבל לדעתי יש מקום לעשות ניתוח ביקורתי שרואה בפרקטיקה של שמיעת-המוזיקה-המזרחית-בחלונות-פתוחים-בווליום-גבוה כאקט התרסה שנועד להביע גאווה 'דווקאית' כמעט כנגד רוב שמנסה לדחוק את ההעדפות המוזיקליות שלך לשוליים, ובוחן את תיוגה השלילי של הפרקטיקה הזו, לעומת ההבנה והקבלה של התנהלות דומה למדי לדעתי במצעדי גאווה 'מוחצנים', שגם בהם ניתן לדעתי למצוא פרקטיקות מתריסות כנגד תרבות רוב המדכאת העדפות מיניות, לצורך העניין.

אודות ראומה

בלוג עם תודעה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

47 תגובות על "שונא ערבים, מתלבש כמו אחד": ניסיון להסביר את ה"ערס" הישראלי

  1. חגי הגיב:

    יש, תמיד רציתי מאפיינים ערסיים, ולמרבה השמחה לאמא שלי קוראים מזל, אז אוטומטית יש לי פריט אחד בחבילה.

    בכל מקרה, פוסט מאוד מעניין. אני חושב שאפשר להוסיף רובד נוסף. המאפיינים החיצוניים, בשונה ממאפיינים התנהגותיים (בין אם נטרליים ובין אם שליליים) הם תמיד הראשונים להראות והם יוצרים את ההטייה הראשונית (מעולם המשפטית, מקימים את החזקה). אם אתה שחור עם שיער חזה ומגן דוד נטל ההוכחה עליך להוכיח שאתה לא שוביניסט, הומופוב, עילג, מטומטם, אלים וכיוצא באלו. אם אתה לבן, החזקה היא שאתה בסדר, את שתוכיח אחרת.

    או במילים אחרות, אפשר לראות את זה היטב במוטיב ההפתעה. אם בחור אשכנזי מבית טוב יתברר כאלים, גזען וכדומה כולם יהיו מופתעים, ובסוף אולי יסווגו אותו כערס. לעומת זאת, אם מדובר בבחור מזרחי, ההנחה תהיה שהוא ערס, ואם הוא אדם נורמלי זה יהיה מפתיע.

    ומהקשר להקשר, בנוגע לבריכת המאפיינים שלך, אני חושב שלמעט בחריג של רוסים (כי שמיעת מוזיקה רוסית, דיבור במבטא רוסי וכיוצא באלו מקביל, לעניין זיהוי ערסים לשמיעת מוזיקה מזרחית, דיבור בח' ו-ע' וכו), חייב להיות בתוך הבריכה מאפיין המזוהה עם מזרחים. אשכנזי ששומע גידי גוב ודופק מכות לאשתו יהיה סתם גבר (בודד) אלים. הוא לא יהיה חלק מתופעה חברתית. רק אם אותו אשכנזי מסתובב עם מזרחים, שומע מוזיקה מזרחית, גדל בשכונה מזרחית וכיוצא באלו (ובמקרים נדירים, גם אם הוא פשוט משכבה כלכלית נמוכה) הוא יסווג כחלק מהתופעה המאיימת "ערס".

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מה אם ערסים רוסים ?
    כל מי שגדל במקומות כמו אשקלון יודע לזהות מקילומטרים את הערס ה"לבן" ואליו לא מתייחסים בכלל

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      כי ערסים רוסים לא מחפשים להתבלט ולא יוצרים מאבקים חברתיים סביב הקבלה שלהם למיינסטרים הישראלי. המזרחים כל הזמן דוחפים קדימה את הנרטיבים שלהם ו״ערסים״ כנציגי המזרחים תמיד יהיו חלק מהמאבק לקבלה של המזרחים בחברה

  3. איציק הימן הגיב:

    הנטיה החברתית היא לבלבל סמלים חיצוניים – ריקים כשלעצמם – עם מהות: זה שאדם אוהב לשמוע מוזיקה כאילו מזרחית (היא הרי כלל לא מזרחית, היא מערבית לגמרי) או בהרחבה לאמץ מאפיינים חיצוניים כלשהם שמזוהים בחברה כ"ערסיים", אין לזה שום משמעות. הסממנים המהותיים לצערנו משותפים לאנשים ממוצא שונה ובעלי סממנים חיצוניים שונים ואף מנוגדים ממש. מה לעשות, שהסטראוטיפיזציה מובנית לחשיבה האנושית, כלומר – אם אנחנו רגילים מסביבתנו הקרובה (או, יש להודות, מחונכים) שיש מתאם בין מאפיינים חיצוניים מסוימים לבין התנהגות, אנחנו נוטים להאמין שהמתאם הזה הוא סיבתי או לפחות מחייב – ויש מצב שנופתע כשאדם "נורמטיבי" ידקור אותנו או ש"ערס" יגן עלינו מפניו.

  4. איציק הימן הגיב:

    ובהערה לגבי מצעדי גאווה מוחצנים – דוגמא נהדרת: אין בכלל דבר כזה. מדובר במיעוט מבוטל (רובו אפילו יזום לקידום מכירות של נותני חסות, הפרובוקטורים הם בודדים ולרוב גם לא מצולמים כי הם פחות אטרקטיביים למראה) שמודגש על ידי התקשורת שאוהבת ציצים כי זה טוב למכירות, והציבור קונה כי זה בדיוק מה שהציבור *רוצה* לחשוב. כלומר – בעצם לא משנה בכלל מה האנשים האלו עושים באמת, התדמית כבר נפרדה מהמציאות ויש לה חיים משלה.

  5. Marina Strinkovsky הגיב:

    This is great Lihi, really interesting… I think though, based purely on my own experience growing up in a very economically depressed and Mizrachi area of Jerusalem, that you have to incorporate a class analysis into this framework to make it really compelling. I haven't had a lot of time to really think about it, and also clearly being from Russian extraction it's not really for me to define these things, but class and socio-economic status are deeply intertwined with these other characteristics.'

  6. גיל הגיב:

    חגי, טעות בידך: "אם אתה לבן, החזקה היא שאתה בסדר" – לא, אם אתה לבן, חזקה שאתה אדם קר, שהמשפחה שלך מנוכרת, שיש לך כסף, שאתה מתנשא וכו'. אולי יש לזה פחות כוח ברמה היומיומית, כי מוקדי הכוח היו שנים בבלעדיות אשכנזית, אבל ברמה החברתית והאישית זה בעייתי באותה מידה. אפשר להגיד שזו קונטרה לאפליה מהצד השני, אבל אחרי שיצא לי לשוחח עם לא מעט מהדור המבוגר יותר, אני די משוכנע שלא משנה מי היה ה"חזק" בהתחלה וגם אם המצב היה הפוך, אחד היה דורך על השני ולו רק מעצם השונות ביניהם, כדי לבסס את זהותו. ככה זה קיבוץ גלויות.

  7. י הגיב:

    מאמר נהדר! תודה רבה

  8. ארנון הגיב:

    מאמר מענין.
    ליהי, לגבי "התיוג השלילי הזה לנצח ייקבע את המוזיקה המזרחית כמקור לבושה או התרסה* בקרב לא מעט מזרחים, והוא זה שימנע מחלקם להתקבל לעבודה בגלל שיש להם 'שם של ערס', או פשוט יגרום להם להתרגל לחשוב שהם אמורים להיות טיפשים ואלימים וחסרי פוטנציאל רק כי הם אוהבים מוזיקה מזרחית או מאמינים באלוהים."
    אשמח אם תוכלי להביא כאן נתונים או סקרים המאששים את ה"לא מעט מזרחים שעבורם המוזיקה המזרחית הינה ותישאר לנצח מקור לבושה או התרסה.
    ובהמשך – גם לגבי המוזיקה וגם לגבי הקבלה לעבודה ושאר הטענות – נראה לי שאת מתעלמת מהשינוי והמגמה, שלדעתי מתרחשים באופן טבעי וללא שום קשר לפעילות של הארגונים המזרחים, המובילים בהדרגה לביטול התופעות הללו.

    • רוני הגיב:

      לא נתונים ולא סקרים – סתם שיר. "מתחת לפני האדמה" של אלי אליהו, שמספר על האזנה למוסיקה "בתחנות הבושה". http://www.haaretz.co.il/literature/safrut/list/1.1646717
      אתה בוודאי תמהר לקשר את הפער הדורי בפרשנות השיר, שמתואר בכתבה, כעדות למגמה ההדרגתית של מחיקת ההבדלים והקיפוח. וזו לא לגמרי טעות. אבל כמובן שאפשר לייחס את הפער הדורי בפרשנות לכך שעבור הדור הצעיר "הניתוח הצליח ובגדד מתה" – מוסיקה מזרחית לא מתקשרת לבגדד אלא לבת-ים (בגדד זה רק בהקשרים מלחמתיים), ובכלל מוסיקה לא שומעים בתחנות אלא מורידים מהרשת.

    • ליהי הגיב:

      ב'לא מעט' אני פשוט מדברת מניסיון. אני אחת כזו, ואני מכירה עוד כאלו.. לא מעט.. ככל שאני פוגשת עוד מזרחים אני שומעת סיפורים דומים.
      דומה שדווקא הטענה לפיה שינוי מסוים (וקטן) במעמדם של המזרחים נגרם באופן טבעי וללא קשר לפעילות הארגונים נזרקה בלי שום ביסוס.

      • ארנון הגיב:

        ליהי,
        תודה על התשובה.
        לעניות דעתי, מי שכותב מאמר ומביא טענה, חובת ההוכחה או הרפרנס חלה עליו. "מניסיון" זה נחמד, והתגובה שלי גם באה מתוך ניסיון ומפגש עם אנשים, אבל זה לא ביסוס קביל לטענה.
        אה, ולצמצם את השינוי במעמד המזרחים ל"מסוים" ו"קטן", זה לדעתי עיוורון שנובע מהרצון להתאים את המציאות לתפיסות המוקדמות. שוב, זו רק דעתי, המבוססת על ניסיון של שנות עבודה רבות בבתי ספר. בטוח שאם תבואי פתוחה לבחון את הדברים כהווייתם תגלי כל מיני ממצאים מענינים.

    • jinkser הגיב:

      Anonymous – Operation Israel מאיימים על ישראל שיפסיקו עם המוזיקה מזרחית

      קבל – http://youtu.be/bno4qllcHB8

  9. רוני הגיב:

    ליהי, תודה רבה על הפירגון וגם על החשיפה🙂 ואם מותר לי להחזיר לך: פוסט מצויין וניתוח מעולה.
    אהבתי במיוחד את הפנייה שלך ל'דמיון המשפחתי'. זה מהלך תיאורטי מושלם, ואמנם משלים את האיפיון של הערס כזיהוי קטגורי (אם תרצי, הוא מפרט את ההגיון מהצד השני, הפנימי, של החלת הקטגוריה). באמת תודה לך על התובנות הנהדרות האלה. והמטאפורה של בריכת המאפיינים, עם או בלי חתימה של ויטגנשטיין – קפצתי לתוכה בשמחה. למרות השלט שאסור לקפוץ.
    לדעתי מתרחש בשנים האחרונות תהליך בשיח הציבורי של הבלטה של המאפיינים "השליליים" והדחקה של המאפיינים "המזרחיים" (פירטתי קצת יותר על זה בחלק השני. היה אמור לעלות אתמול ב'העוקץ', מקווה שיעלה היום). כמובן, זו לא מחיקה שלהם, אלא רק דחיקה שלהם מתחת לפני השטח – מה שמאפשר שימוש ביתר חופשיות בקטגוריה הזו, למרות שהגזענות שלה נותרת בעינה. ייתכן, אולי, שאם התהליך הזה יימשך ויתעצם, בסופו של דבר גם הקונוטציות הגזעניות של הקטגוריה של הערס ייחלשו (בעקבות 'ארץ נהדרת' אפשר לקרוא לזה: ההרשקוביזציה של הערס😉. בינתיים, עם זאת, יש להתריע שוב ושוב על כך שהשימוש במונח 'ערס' הוא גזעני כשלעצמו.

    • ליהי הגיב:

      תודה רבה רוני!🙂 אכן היית ההשראה לפוסט הזה אז תודה גם על זה.🙂
      מסכימה בעיקרון עם מה שאת אומרת על התהליך שמתרחש בשנים האחרונות, אבל כן הייתי שמה דגש על המילה "שיח" במה שכתבת. אני מרגישה שבשנים האחרונות השיח הגלוי אודות הערסים עובר להיתממות כזו לפיה ערס היא הגדרה התנהגותית כמו שכתבת בפוסט. ועם זאת, סלקציה ממשיכה, משפטים כמו 'מה זה הערס הזה שהבאת לי' או מה שמספר לי ידיד מקסים שלי, שכשהמפקד שלו בצבא ראה את השם שלו לפני שהוא הגיע הוא 'היה בטוח שיגיע לו איזה ערס' – ממשיכים להתקיים בחברה בלי איזה סתירה. כלומר, כולנו יודעים לזהות ערס ולדעת איך קוראים לו ואיך הוא אמור להיראות, גם אם אנחנו עוברים להגדרות נייטרליות שרק מחביאות את הדיכוי.

  10. יובל הלפרין הגיב:

    "יהודון" זו מילה גזענית? מה פתאום, יש יהודונים לא יהודים. "יהודון" זה כל מי שעושק את הבריות. למשל, בדרום גרמניה נוכל שאינו ממצוא יהודי מכונה "יהודי לבן".

    • אפי הגיב:

      אתה קורא מה שאתה כותב? –
      "…נוכל שאינו ממוצא יהודי מכונה "יהודי לבן""
      די בלוגיקה בסיסית כדי להבין שמי שמשתמשים בביטוי, מתייחס למילה "יהודי" כמילה נרדפת ל"נוכל".

      וכן, לרב כשמשתמשים במילה "יהודון" הכוונות גזעניות. אתה יכל לבדוק באילו נסיבות השתמשו בה בספרי ההיסטוריה. גם בגוגל.

      • אפי הגיב:

        נ.ב.
        יתכן והפער ביננו נובע מהגדרה שונה ל"גזענות"
        התפיסה שלי די "מילונית" –
        (ויקיפדיה)
        "גִּזְעָנוּת היא עמדה, שלפיה, בקרב בני אדם מתקיים קשר בין מוצא ביולוגי (וסממנים גופניים המעידים על מוצא כזה) מחד, לבין תכונות אופי וכישורים קוגניטיביים מאידך. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של קבוצה אחת על האחרת.."

  11. פינגבאק: הערס, איום על סלע קיומנו | העוקץ

  12. אפי הגיב:

    פוסט מצוין, מעניין וקולע.
    לגופו, המילה ערס/ערסית שימשה אותי לא מעט לתיאור התנהגות אגרסיבית / גזענית (כלפי מיעוטים מכל הסוגים) ובאופן כללי, חוסר כבוד לזולת. לא היתה לי בעיה להשתמש בה כיוון ולי היא לא מתקשרת לעדה מסוימת.
    יחד עם זאת, שפה היא תקשורת ויש משמעות בעייני למכלול הקונטקסים של מילה.
    בקיצור, שינית את דעתי בנושא ואני מוחקת את המילה מהלקסיקון שלי🙂

  13. יובל הלפרין הגיב:

    אפי היקר, לא התכוונתי ברצינות. זו הייתה פרודיה על אלה שטוענים ש"ערס" אינה מילה גזענית. פשוט החלפתי "ערס" ב"יהודון" כדי להמחיש את האבסורד.

  14. נעמה הגיב:

    ליהי הגעלת אותי, באמת אבל באמת אני עם חשק להקיא אחרי שקראתי את זה..כמה שנאת חינם כמה סטיגמות כמה כמההה רוע!! אי אפשר לדבר על 'כביסה מלוכלכת' של אחרים בזמן ששלך לא מכובסת!המושג 'ערס' אולי שגור בפי רבים אבל אני ממעטת (מכורח ההרגל עוד נשאר קצת) להשתמש בו כי אולי אולי אבל רק אולי אם אדם אחד יתחיל זה ישפיע על השאר, בינתיים מה שקל להיות זה צרים וחשוכים, וליהי את לא מבריקה את פתטית, זאת כתבה שכל אחד יכול לכתוב, כל אחד שיש בו מספיק שנאה ורוע יכול לכתוב.אני מקווה שתצליחי גם לקרוא מבין השורות כי יש הרבה

  15. kumetix הגיב:

    כמה טיפשות אני קורא פה.
    ערס זו מילה בערבית. משמעותה "סרסור".
    הסרסור היה מתלבש כמו הערס הסטראוטיפי. שרשראות, גורמטים, תכשיטים, חולצה פתוחה וגישת שופוני אגרסיבית ווולגרית. ומכאן נהיה עם הזמן שגור לכנות את האנשים שנראים ומתנהגים כך – "ערסים".
    חשוב להבין שערס זה לא במראה ולא בהעדפות המוסיקליות. ערס זה מנטאליות. זה בנאדם אלים (מילולית ו/או פיסית) עם אפס סובלנות לקבל את השונה ממנו, כמו גם ובמיוחד את מי שמשקף לו את עצמו (הדוגמא הקלאסית – הערסים היהודים ששונאים את הערבים).
    הערס יכול להיות יליד הארץ, יליד רוסיה, יליד קווקז ובאותה מידה יכול להיות יליד שוויץ של אירופה הקלאסית.
    הוריו יכולים להיות ממרוקו כמו שהם יכולים להיות מפולין.
    הוא יכול להראות כמו הערס הסטריאוטיפי, והוא יכול באותה מידה להיות "פאנקיסט" לבוש שחורים, ניטים, ושאר אביזרים משונים, מגפיים כבדות ושיער מויקני עומד.
    באותה מידה הוא גם יכול ללבוש חליפה עם עניבה.
    הוא אלים כי ההורים שלו עשו עבודה דפוקה בחינוך שלו. הגיוני שגם הם היו אלימים וזה מה שהוא למד בבית וזה מה שהוא יודע.
    זה הכל.

    • ראומה הגיב:

      אם הוריו של הערס "יכולים להיות מפולין", אני מתקשה להבין את המשפט הזה שלך: "ובמיוחד את מי שמשקף לו את עצמו (הדוגמא הקלאסית – הערסים היהודים ששונאים את הערבים)."
      הוא לא מסתדר כיוון שדווקא שהערבים לא משקפים לערסים שהוריהם מפולין את עצמם. כלומר – הערסים הפולנים אינם כלולים בהגדרת העל של "הערסים היהודים", או שמא, הגדרת העל של "הערסים היהודים" אינה כוללת בתוכה, בעצם, ערסים פולנים?
      בפועל, התגובה שלך מוכיחה בדיוק, אבל בדיוק את הטיעון שלי. שרטטת את הערס כיצור אלים שדומה לערבים. מפנה אותך שוב לכותרת של הפוסט.
      (ליהי)

  16. פינגבאק: אורטל בן דיין וסוציולוגיה מעשית | I Am Dehed

  17. Humble Luke הגיב:

    בתור תלמיד (ילד טוב ואשכנזי) היתי מוקף ערסים ותמיד רצינו להשמיד אותם. עברו שנים. אחרי שהתחלתי לעבוד במע' החינוך, שמתי לב שכבר אין ערסים. יש ילדים אלימים, יש ילדים גזענים, יש ילדים חצופים וכו', אבל אין את המכלול הכבד הזה של שרשיר זהב, עור שזוף וחוסר כבוד לסמכות. הכל עדין יותר. זה כאילו הערס פורק לגורמים והתאדה באוויר (יכול להיות שזה מקרה של בית ספר ספציפי.

    ואין שום דבר גזעני בלקרוא ל-'מזרחיים', 'ערבים' – זו עובדה. הגזענות היא להיעלב מזה.
    ואם-כבר ערבים, אני די מופתע שלא הזכרת את בית"ר.

  18. ורה הגיב:

    היי ליהי,
    התיאוריה שאת מציעה היא מאוד מעניינת. יחד עם זאת, לטעמי יש בה בעייתיות, שנובעת מכך שתחת כותרת "התכונות המזרחיות הנייטרליות" בחרת לשים מאפיינים שהם ברובם המוחלט מאפיינים שהגדרת בצעמך כ"סוציולוגיים", ולא מאפיינים מזרחיים-גזעיים. עור שחום, שם מסויים ושיער שחור הם דוגמאות למאפיינים גזעיים, ואם תראי שהם מוכלים בהגדרה האינטואיטיבית לערסיות (ואני לא בטוחה שזה בהכרח נכון) אכן ינבע מכך שזו הגדרה גזענית; אבל מאפיינים סוציולוגיים – מסורתיות, למשל, הופכים את המושג לכל היותר לאתנו-צנטרי למחצה, ואני ממש לא בטוחה שאתנו-צנטריות היא תופעה עד כדי כך פגומה, ובוודאי שאינה שווה לגזענות.

    האם אסור לי לבקר התנהגויות או אמונות מסויימות אם הן נראות לי פסולות? אם נורמות מסויימות הן תולדה של תרבות מסויימת, ולכן יופיעו יותר אצל מי שבא מאותה תרבות – אבל לא תמיד (כי לא כל המזרחיים הם מסורתיים עם מגן דוד) ולא רק אצלם (כי גם מי שאינו מזרחי יכול להיות בעל סממנים שהגדרת כמזרחיים-סוציולוגיים, למשל לשמוע מזרחית או לחמצן קוצים), האם אסור לבקר אותן כי בקבוצה המבוקרת יהיו יותר חברים מאותה קבוצה אתנית?

    • ליהי הגיב:

      היי ורה,
      קודם כל, שימי לב שהכנסתי מאפיינים שמשויכים סוציולוגית למזרחים ואין בהם 'רע' אובייקטיבי. הם לא פוגעים באף אחד (כמו ללכת עם שרשרת של 'חי', למשל). בוודאי ובוודאי שאין ביניהם לבין אלימות או כוחניות דבר וחצי דבר. כך שגם אם את רוצה לבקר את המסורתיות למשל, אין שום היגיון לקשור בינה לבין אלימות.

      שנית, לדעתי יש הרבה כתיבה על כך שהגזענות מסווה את עצמה בשנים האחרונות דרך גזענות סוציולוגית ולא ביולוגית. מבחינתי, אמירה כמו 'אין לי דבר נגד הגנטיקה של המרוקאים, אבל התרבות שלהם מעודדת אלימות' היא אמירה גזענית.

  19. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני רק אשים את זה פה:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Chav

    רק במטרה להראות שגם במקומות אחרים יש "ערסים", ואין בהכרח קשר בין "ערסיות" למוצא מזרחי.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      "chav" אכן דומה לערס, אבל במקום לקשר בין התנהגות שלילית למוצא מזרחי הוא מקשר בין התנהגות שלילית להשתייכות למעמד הנמוך באנגליה (working class). אז זה כינוי מפלה על בסיס מעמד (classist) במקום כינוי גזעני – ממש שיפור.

    • רוני הגיב:

      למשתמש אנונימי,
      העובדה שיש קטגוריות חברתיות שמזכירות (אך לא זהות!) לקטגוריה "ערסים" במקומות אחרים אינה שוללת את הקשר שבין הקטגוריה הספציפית ערסים למוצא מזרחי. גם לא העובדה שיש זהות בין חלק מהמאפיינים של ה"ערסים" וחלק מהמאפיינים של הקטגוריות האחרות (Chavs, Thugs, ואחרות – לחלק מהן יש מאפיינים אתניים, לחלק אין). או אם להשתמש במושג שליהי יישמה, דמיון משפחתי – הchav הוא הבן-דוד האנגלי (ממעמד נמוך! אכן!) של הערס הישראלי, אבל כך גם ה-thug האמריקאי, שיש לו קשר הדוק לגזע (שחור), וכן הלאה. אגב, הדיון בארה"ב על הגזענות במקרה של הנער השחור טרביון מרטין שנורה ונהרג מכיוון שנתפס, בטעות, כמאיים וכפורע חוק, רק משום שחבש את הברדס (hoodie) שלו – קשור בקשר הדוק לדיון הזה.
      אם אתה מעוניין, הרחבתי על העניין הזה כאן, תוך שימוש בדוגמה של ה-chav: http://www.haokets.org/2012/11/01/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%A1-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%9C%D7%A2-%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95/

      • Yoav הגיב:

        אפשר גם : http://en.wikipedia.org/wiki/Flaite

        שם יש למילה גם משמעויות קלסיסיטיות וגם גזעניות – רוב ה flaite הם ממוצא אינדיאני.
        גם שם למילה יש משמעות עם מכלול שלם, שכולל צבע עור, מוסיקה וסגנון לבוש, בנוסף לשוביניזם, אלימות ולבוז לחוק.

  20. ורה הגיב:

    נראה שאנחנו חלוקות בהגדרתנו לגזענות.
    אם כך, יש לי שאלה אליך: האם את מקבלת כלגיטימי את השיח הפמניסטי מהסוג שמעביר ביקורת על התנהלות של (חלק מה)גברים כלפי נשים? למה, למשל, דיון ביקורתי על גברים שמעירים הערות מיניות לנשים במרחב הציבורי הוא לגיטימי, וכך גם גינויים כמו "שוביניסט", "מיזוגן" ו"מטרידן", שמופנים יותר כלפי גברים אם כי יכולים להיות רלוונטיים גם כלפי נשים? במילים אחרות, למה ביקורת על נורמות התנהגות גבריות, כל עוד היא לא מכלילה את כל הגברים, היא לגיטימית, אבל ביקורת על נורמות התנהגות אתניות שאינה מכלילה את כל המיעוט האתני היא לא לגיטימית?

  21. רוני הגיב:

    ורה – נראה לי שעצם המונח שהשתמשת בו, "נורמות התנהגות אתניות", הוא הבעייתי. יש בו הנחה מובלעת שנורמות התנהגות הן דבר המתקשר באופן בלתי-אמצעי עם "אתניות" (או במלים מפורשות יותר: עם גזע). כמובן, זו הנחה שבמקרים מסויימים ניתן לקבל אותה, להסביר אותה, וכמובן גם לסייג אותה במידת הצורך, אבל ההנחה כפשוטה היא היא מוקד הבעייתיות שעליו את מצביעה.
    ולמשתמש אנונימי, שרק 'הניח את זה פה' – ה"ערס" היא קטגוריה שהיא לגמרי ישראלית ובקונטקסט הישראלי היא מזוהה אתנית. גם במקומות אחרים ישנן קטגוריות דומות, או ליתר דיוק טיפוסים חברתיים דומים, כמובן בשינויים המחוייבים מההקשר של אותם מקומות אחרים. גם שם הם פעמים קרובות מזוהים אתנית.
    ראה עוד כאן: http://www.haokets.org/2012/11/01/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%A1-%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%9C%D7%A2-%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%95/
    וכאן: http://hameatballelet.wordpress.com/2013/04/24/%d7%a2%d7%a8%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%9c-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%a1-%d7%94%d7%94%d7%95%d7%9c%d7

    • ורה הגיב:

      רוני, התייחסתי ל"נורמות התנהגות אתניות" באנאלוגיה ל"נורמות התנהגות גבריות", למשל. כלומר, נורמות התנהגות שמאפיינות יותר קבוצה מסויימת שההשתייכות אליה היא מולדת, מסיבות תרבותיות וחברתיות כאלו ואחרות שעיצבו אותן, אך כמובן לא מאפיינות את כל חברי הקבוצה. הטרדה מינית למשל היא התנהגות שלילית של גברים כלפי נשים, למרות שבוודאי לא כל הגברים מטרידים מינית ויש נשים שעושות זאת גם – ועדיין, אנחנו מרגישים לגיטימציה לבקר את ההתנהגות הזו, וכל עוד אנחנו לא מכלילים את כל הגברים כמטרידים זה לא יחשב לשיח מבזה. למה אי אפשר על דרך האנאלוגיה לבקר אספקטים מסויימים בתרבות המזרחית, בלי שיהיה בזה משהו מבזה או מקטין כלפי כל המזרחים באשר הם?

  22. מיכל פרטנר הגיב:

    מרתק

  23. פינגבאק: אני קצת משוגעת – על מין, מגדר ומיניות במוסיקה מזרחית | קבוצת הקריאה הקווירית באר-שבע

  24. פינגבאק: דואליות חנון-ערס | גיקים באפלה

  25. פינגבאק: ערס פואטיקה- על פוליטקלי קורקט בפייסוש | Code and Poetry

  26. לבנת בן חמו הגיב:

    ערסים ערס

    בתאריך 31 באוקטובר 2012 בשעה 15:06, מאת WordPress.com :

    > ראומה posted: "לכאורה רק מילה, מה עושות עניין. אבל לדעתי זה לא מקרי
    > בכלל שהויכוח על המילה הזו מעורר כל כך הרבה יצרים. אני חושבת שהיא לוכדת
    > בחובה הרבה מאוד מהמ"

  27. פינגבאק: כמה מחשבות על ערסים | הינשוּף

  28. yard2010 הגיב:

    פוסט מעולה, כמזרחי גיליתי את עצמי מחדש.
    אשכנזים תמורת שלום

  29. ניקיטה הגיב:

    ואי אני רותח מעצבים תפסיקו כבר כול המטומטמים להגיד "ואם יש ערסים רוסים לבנים לא מתייחסים אליהם" מה לעשות כואב לכם ?! אתם נטפלים וחופרים לכולם כדיי שיאשימו עוד מישהו שהוא ערס ולא רק אותכם … פרחות וערסים הם האנשים הכי מגעילים שיש בעולם בשביל מה צריך אותם בכלל ?! אני בן 13 ואצלי בבית ספר יש את הקטע הזה שאם אני יעבור ליד ערסים הם יקללו אותי ואם אני יקלל חזרה אז אני יקבל מכות!… שזה גם מה שקורה בכול ישראל המדינה הכי מגעילה שיש אני מתכוון לטוס מכאן כמה שיותר מהר ולא לחזור לפה בחיים! משחקים אותה צדיקים : שמים כיפות , שומרים שבת , שומרים כשרות , עושים תפילין , קוראים בתנך … אבל אם מישהו שונה ?! בטח שאתם תקללו את אמאמא הזונה שלו למה ? כי ככה אנחנו לא סובלים אותו בלי שום סיבה ונקלל אותו ונאיים אליו כי ככה בא לנו ואז יום אחרי עושים קידוש כמו איזה צבועים ואי יש לי עוד המון מה להגיד לעם אבל נראה לי שאמרתי כבר המון אז זהו לכו תרביצו או תדקרו מישהו …

  30. ניקיטה הגיב:

    חזרתי טוב אז מה עוד ?.. ערסים תפסיקו לחיות בסרט שאתם חתיכים וכולם חולים אליכם אתם האנשים הכי מכוערים שראיתי לא לא שניה אתם מזה יפים גם עם הסיגריות בפה באמת אתם בכלל לא נראים עבריינים , מסריחים , אנסים … כול פעם דוחפים תמוצץ שלכם לפה וחושבים שזה סקסי או משהו ?! ואי אם הייתי יכול הייתי יורה בכולכם אחד אחד בני זונות כולם רק סובלים ממכם ושונאים אותכם אבל מפחדים להגיד כי אתם ביריונים ואז אתם תרביצו להם או תדקרו אותם כן … כי זה כיף , תדמיינו לעצמכם רגע : מישהו חתיך חכם מצחיק ושרירי נכנס לבית ספר כול הבנות מתות אליו כול הבנים רוצים להיות כמוהו ופתאום מסתכלים אליכם מסריחים , שחיפיים (רזים ממש בלי שרירים ) עם הסיגריות בפה , בגדים מהזבל , שיער מגולח כמו של איזה הומלס , עושים סמים … חחחחחחחחחחחח טוב נראה לי שהבנתם אז זהו בנתיים תקראו ותקלטו כבר את זה !!! מטומטמים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s