לא בשם ההגנה על שלומי וביטחוני

(*אזהרת טריגר)

במקרה נתקלתי בפסק הדין הזה. ממש במקרה. אולי לא הייתי נתקלת בו בכלל.
לא היה על המקרה הזה באזז בפייסבוק, או בתקשורת הממוסדת. אמנם שודרה כתבה של 2:50 דקות בחדשות ערוץ 10, אותה מצאתי לאחר גיגול מכוון. ואולי היו פה ושם ידיעות קטנות. אבל זו לא הייתה מאותן הפסיקות עליהן כולם מדברים בכל מקום עקב חשיפה תקשורתית מאסיבית.

התחושות שעלו בי מיד לאחר קריאת עובדות המקרה לא עוזבות אותי. החלטתי שאני מוכרחה להציף את פסק הדין הזה – על עובדותיו ועל תוצאתו. אולי זה יעשה הד, אולי לא. אבל יש לי כלי מאבק – המדיה האלטרנטיבית – ואני עומדת להשתמש בו.

אני מתכוונת לצטט כעת חלקים נרחבים מפסק הדין (שניתן ביום 11.3.2012). אני הולכת לעשות את זה כי אני חושבת שהסיפור הזה חשוב וחשוב שהוא ישמע. פסק הדין הזה הוא הדרך, כרגע, להשמיע את קולה של נטאלי הלון. על תחושותיי ומחשבותיי אדבר אחר כך, זה פחות חשוב.

כך נאמר שם:

"התובעים הינם זוג מאורס, ממוצא ערבי, שיצאו לנופש באילת ביחד עם חבריה לעבודה של התובעת (נטאלי הלון – ר.כ) במשביר לצרכן…
האירועים… התרחשו… בשדה התעופה באילת, כאשר התובעים החליטו לחזור מאילת בטיסה…

עם בואם לשדה התעופה, בהגיע תורם לעבור את הבדיקה הבטחונית, הופנו אל התובעת על ידי עובדי הנתבעת (רשות שדות התעופה – ר.כ), שאלות רבות ובתוכן שאלות החודרות לצנעת הפרט שלה, כגון: מהי מערכת יחסיה עם התובע, מה עשו במהלך החופשה, האם ישנו בצוותא באותו חדר והאם קיימו יחסי מין.

לאחר מכן, נדרשו התובעים לפתוח את תיקיהם ועובדי הנתבעת שפכו את כל תכולתם של התיקים על הריצפה.

בשלב זה, נדרשה התובעת להיכנס לחדר צדדי עם בודקת בטחונית וזו הורתה לתובעת להתפשט כליל מבגדיה, פרט לתחתוניה.
התובעת עשתה כן ובמשך פרק זמן של כשעה וחצי עמדה כך, עירומה כמעט לחלוטין, כאשר הבודקת מפרקת וקורעת את חזייתה, תוך שהינה מוציאה מתוכה חלקים.
לאחר מכן, הורתה לתובעת ללבוש חזיה אחרת, אותה הוציאה הבודקת מתיקה של התובעת.

לטענת התובעת, כל אותה העת ניסו אחרים לפתוח את דלת החדר שבו עמדה כך, עירומה, והיא מנעה זאת כשהינה אוחזת את הדלת בידיה.

משהסתיימו כל אותן הבדיקות, הסתבר כי טיסת התובעים כבר יצאה לדרכה…
רק לאחר שישבו בשדה התעופה כשהינם מתייפחים, עצובים, כואבים והמומים ותוך שהינם מנהלים אין ספור ויכוחים עם מנהל המשמרת כדי שימצא להם מקום לטיסה בחזרה – אכן סודרה עבורם טיסה לשעה 14:15 (הטיסה המקורית הייתה בשעה 9:00, והם הגיעו שעתיים לפני, ב-7:00, כנדרש – ר.כ).

…הנני נותנת אמון בכל דברי עדותה של התובעת בביהמ"ש ובכל הנכתב בכתב התביעה.
הנני קובעת כי הוכח שעובדי הנתבעת תישאלו את התובעת, בין היתר, אם חלקה חדר אחד עם התובע ואם קיימה עמו יחסי מין.
הנני קובעת כי הוכח שעובדי הנתבעת שפכו את תכולת תיקיהם של התובעים ארצה.
הנני קובעת כי הוכח שהתובעת עמדה עירומה כמעט לחלוטין (פרט לתחתוניה) במשך כשעה וחצי, כאשר במהלך אותה העת מפרקת הבודקת את חזייתה, קורעת אותה, מוציאה מתוכה חלקים ולאחר מכן מורה לתובעת ללבוש חזיה אחרת אותה הוציאה הבודקת מתיקה של התובעת.

לקביעתי, התישאול המוקדם, שפיכת תכולת תיקי התובעים ארצה, פירוק חזייתה של התובעת והשארתה עומדת במערומיה במשך פרק זמן כה ארוך של כשעה וחצי – אין בהם ובין צרכים בטחוניים אמיתיים ולא כלום…
מעבר לנדרש, הנני מוצאת לנכון לציין כי לא הובאו בפני ביהמ"ש כל נתונים שהיה בהם כדי לשכנע כי בענייננו אכן התקיים שיקול בטחוני רלוונטי בצורך בבדיקה מיוחדת ומכבידה של התובעים.
כל זאת, כאמור, כאשר לא היה ספק וחולק כי התובעים, ביחד עם חבריה של התובעת לעבודה, יצאו לנופש קבוצתי שאורגן על ידי מעבידה של התובעת – המשביר לצרכן בחיפה והיו בדרכם חזרה לביתם שבחיפה.
הנני קובעת כי הוכח שכתוצאה ממעשי עובדי הנתבעת כלפי התובעים, כמפורט לעיל, נגרמו להם עוגמת נפש, השפלה, ביזוי, עלבון, חרדה ופגיעה בפרטיותם וכן נגרם להם הפסד זמן.

הנני קובעת כי הינם זכאים בגין כל אלה לפיצוי.
אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעים, במאוחד ובמיוחד, את הסך של 7,500 ₪,  (ועוד 1,500 ₪ של הוצאות המשפט – ר.כ)."

למצולמים אין קשר וכו'

אז כן, יש כעת עתירה תלויה ועומדת על שאלת החוקיות של מה שנקרא "פרופיילינג" – בידוק ביטחוני על סמך "קריטריונים אתניים" בשדות התעופה.
וכן, הסיפור שתואר הוא, לצערנו שכיח.
ובצדק נכתב על כך שהבדיקות הבטחוניות הללו, שמתרחשות באותו איזור בינלאומי, המנותק משייכות טריטוריאליות, חודרות לתוך נימי החברה שלנו וגורמות לנו לשעתק את הבידוק הביטחוני הזה יום יום, דקה דקה, בסביבה הקרובה שלנו כלפי הסובבים אותנו שלא משתייכים ללאום היהודי (ו\או לבעלי העור הבהיר).

אבל אני דווקא רוצה לדבר על הסיפור של נטאלי הלון מפן קצת שונה.

כשקראתי את הסיפור של נטאלי הלון ניסיתי להעמיד את עצמי שם במקומה, בשדה התעופה. מעבר למאבקים כאלה או אחרים בהם אני לוקחת חלק, הניסיון שלי להעמיד את עצמי במקום מי שחוותה או חווה פגיעה כלשהי, הוא בין הדברים הממש מועטים שאני יכולה לנסות לעשות.

דמיינתי את עצמי מגיעה ב-7:00 בבוקר לשדה התעופה, דמיינתי את הבודקים והבודקות שופכות את תחולת תיקי הפרטי, עם חפצים שחשובים לי, על הריצפה, דמיינתי את הבודקת, נערה צעירה שהשתחררה מהצבא לא מזמן, בוחנת אותי כחשודה מיידית רק משום מוצאי, שואלת אותי על הרגלי המין שלי, עם מי ישנתי בלילה, ואיפה, מסמנת לי לבוא אחריה לחדר צדדי, דמיינתי את חוסר האונים שלי, את מבטיי חבריי לעבודה ששפר עליהם גורלם והם אינם חשודים מיידים, מה הם חושבים עליי? דמיינתי את ההירארכיה ביני לבין שאר הבודקים, את עצמי מנסה להיות נחמדה כדי להפיג את החשדות, דמיינתי שוב את הבודקת, שמתבאסת על משמרת הבוקר, שאולי משועממת, מכניסה אותי לחדר הצדדי, מורה עליי להתפשט, אני – שמאז שהייתי ילדה קטנה סירבתי להתקלח במקלחות המשותפות בבריכה, או בים, אני, שבצבא קמתי ב-4 בבוקר כדי להתקלח לבד – היא מורה עליי להתפשט בפניה, אדם זר, עם סמכויות לעשות בי כרצונה, תורידי את החולצה, תורידי את המכנס, תורידי את החזייה, להרגיש חשופה, לפחד שיפתחו את הדלת, לנסות לתמרן ולשמור על הדלת סגורה, לעמוד כך שעה וחצי, היא לידי מחפשת הוכחות לאיום הנורא שאני, להרגיש תת אדם, לעמוד ערומה, שעה וחצי, הפלורסנט הבוהק משתקף על עורי, לעמוד ערומה שעה וחצי, לא לדעת שזה הזמן שאני הולכת לעמוד ערומה, לא לדעת מי יכנס בטעות או שלא בטעות, לא לדעת מה יקרה עוד דקה. לעכל את הכל אחרי שזה נגמר.
לעכל את הכל? פה כבר הדמיון שלי לא יכול למתוח עוד את גבולותיו.

נטאלי הלון הייתה אמיצה מספיק בשביל לעמוד על הפגיעה שהיא חוותה, שהיו בה, ללא ספק אלמנטים מיניים פוגעניים. היא הלכה לבית משפט ותבעה את אשמתם של הפוגעים. ציטטתי חלקים נרחבים מפסק הדין, כי זה חשוב שהיא הגיעה ב-7:00 בבוקר, וזה חשוב שהיא הייתה שם עד 14:30. והמשפט הזה, "הנני נותנת אמון בכל דברי עדותה של התובעת בביהמ"ש ובכל הנכתב בכתב התביעה", המשפט החד וחלק הזה שכתבה השופטת רחל רוזה, הוא משפט חשוב מאין כמותו.

נזכרתי היום בדבריה של עו"ד דפנה נתניהו (קרובתו של), בכנס של פורום נשים ציוניות על הפמיניזם (בדקה 2:40 לערך):
"הפמיניזם… מצפה ממני בגלל שאני אישה שאזדהה יותר עם אישה בסין מאשר עם המעביד שלי שאיתרע מזלו והוא במקרה נולד גבר ושהוא לא כל כך במקרה משרת בצבא ומגן על חיי. יתר על כן, היא תובעת ממני שאזדהה יותר עם אישה פלסטינית ששולחת את בנה שירצח את ביתה שחיללה את כבד המשפחה מאשר עם אבי, עם אחי, עם בעלי…"

אז מעבר לחוסר ההבנה שלה, לעניות דעתי, של מה הוא הפמיניזם ולגזענות הסמויה (או לא) שבטקסט, היום הזדהתי עם נטאלי הלון משום ובגלל שהיא אישה – וזה, חוצה לאום. את הבדיקה הפוגענית והפולשנית הזו עברה נטאלי הלון בגלל שהיא ערביה, אבל היא עברה אותה כשהיא אישה. היא עברה אותה תחילה על-ידי בודקים גברים, ששירתו בצבא, שאולי הגנו על חיי, היא עברה אותה לאחר מכן על-ידי אישה יהודייה אחרת שאולי קרובה יותר, כך לפי גברת נתניהו, לקבוצת ההתייחסות שלי.

ואינני מאשימה רק את הבודקים – הם לא רוע מוחלט, הם ישראלים, יהודים, שעובדים בחברה ממשלתית עם נהלים מסויימים, שגדלו בתוך חברה שמתייגת ערבים כחשודים מיידים, שמתירה את גופן של נשים, שמדירה נשים מספירות ציבוריות, ממוקדי קבלת ההחלטות. הם כמובן לא צריכים לקבל פטור על מעשיהם, אבל הם בוודאי לא האשמים היחידים.

נטאלי הלון קמה ותבעה (אמנם בתביעות קטנות, אמנם קיבלה פיצוי מזערי), אבל היא קמה ותבעה. מי יודעת כמה מקרים כמו שלה נשארו ללא תביעה על פגיעה.

ואינני מוכנה לזה – לא בשם ההגנה על שלומי וביטחוני נשים יעברו בידוק פוגעני כזה המגיע לכדי תקיפה מינית. לא בשם ההגנה על שלומי וביטחוני גנרלים ומצביאים, מכל העמים, יחרחרו ריב ומלחמה, ויצדיקו לפיכך פגיעות דומות לאלה. לא בשמי המדינה תטען לחסינות במקרים כאלה, כמו שקרה במשפט של נטאלי הלון. כי את איכות החיים הזו, המסופקת לנו לכאורה, היכולת לעלות על מטוס ללא חשש רק משום שאת נטאלי הלון מפשיטים למשך שעה וחצי – אינני רוצה בה. ואיכות החיים הזו מאפשרת לנו להמשיך כך, אולי, לנצח נצחים.

אז תצרו את צעדיי שלי כדי שמקרים כמו של נטאלי הלון לא יקרו שוב, קחו את איכות חיי הלכאורית, כי רק ככה, אולי, תתחילו לפעול באמת להגנה על שלומי ובטחוני.

(רעות כהן) 

אודות ראומה

בלוג עם תודעה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

36 תגובות על לא בשם ההגנה על שלומי וביטחוני

  1. נעמה הגיב:

    סיפור מזעזע, ופסק הדין ממש מקומם בקולת הפיצוי והעונש.
    אכן ראוי לעורר הדים

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

      אני לא בקיאה בפרטים, אבל הסכום ה"מגוחך" הוא כמעט המקסימלי שאפשר לדרוש בבית דין לתביעות קטנות, אם שם אמנם היה הדיון.

      • ראומה הגיב:

        הסכום המקסימאלי הוא 32,700 ש"ח, לא יודעת אם "כמעט" זה הביטוי המתאים כאן.

        ומלבד זה, אין לי מושג מדוע הבחירה שלהם הייתה ללכת לתביעות קטנות, אין לי מושג כמה הם דרשו. לדעתי האישית, המקרה הזה מתאים לערכאות גבוהות יותר. אני יכולה רק להניח שהסיבה לתבוע בתביעות קטנות הייתה משום הרצון שלא לשכור עו"ד – שגם זה פאק של המערכת.
        (רעות)

  2. shiri הגיב:

    בא לי לבכות כשאני קוראת את התיאור הזה… כמוך גם אני מדמיינת את עצמי כאותה האישה, חסרת אונים ופגיעה, מודעת לחוסר הצדק המשווע שקורה לה ולא יכולה לעשות כלום… מדובר בבריונות לשמה, הם עושים את זה פשוט כי הם יכולים, ואין אף אחד שיכול לעצור אותם, כולל פסק דין מטופש עם סכום פיצוי מגוחך שאפילו לא יגיע לכותרות של אף עיתון, ואין בכוחו לעצור את ההתעללות הבאה… (מעניין שהם לא עשו את אותו הדבר לארוס, ובכלל, האם יש מקרים של התעללות מסוג כזה בגברים? לא שמעתי על התרחשויות כאלה…)

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כל פעם שאני קוראת על מקרה כזה אני מרגישה קצת יותר חסרת אונים וקצת יותר מיואשת.
    חייתי כמה שנים בחו"ל, ואחת התחושות שליוו אותי כל הזמן היא הפגיעות. ההרגשה שאתה תמיד אורח, תמיד נאבק לפענח קודים שונים שלעיתים כל כך דקים שקשה לראותם. אזרחים רבים (לא רק ערבים, אוכלוסיות רבות ומגוונות) חיים כך במדינת ישראל, היא שלהם אבל לא באמת וכך הם נותרים ללא בית מגונן אמיתי.
    חלק גדול מהתסכול הוא שאפשר גם אחרת, אפילו אם נתמקד בחינוך כבר מגיל צעיר לחשיבה אחרת, לאמפתיה, לחשיבה ביקורתית. חשיפה של ילדים כבר מגיל צעיר לאוכלוסיות ה"מוחבאות" שאיש אינו רואה או רוצה לראות תאפשר פירוק ה"שונה" ובנייתו מחדש כאדם. דיברתי עם ילדים לאחר צפייה בהצגה קהילתית ששחקנייה בעלי לקויות שכליות שונות ו"מפחידות", מדהים כמה הם הבינו אחריה וכמה רמת הפחד ירדה.

  4. כל פעם שאני קוראת על מקרה כזה אני מרגישה קצת יותר חסרת אונים וקצת יותר מיואשת.
    חייתי כמה שנים בחו"ל, ואחת התחושות שליוו אותי כל הזמן היא הפגיעות. ההרגשה שאתה תמיד אורח, תמיד נאבק לפענח קודים שונים שלעיתים כל כך דקים שקשה לראותם. אזרחים רבים (לא רק ערבים, אוכלוסיות רבות ומגוונות) חיים כך במדינת ישראל, היא שלהם אבל לא באמת וכך הם נותרים ללא בית מגונן אמיתי.
    חלק גדול מהתסכול הוא שאפשר גם אחרת, אפילו אם נתמקד בחינוך כבר מגיל צעיר לחשיבה אחרת, לאמפתיה, לחשיבה ביקורתית. פגישות של ילדים כבר מגיל צעיר עם האוכלוסיות ה"מוחבאות" שאיש אינו רואה או רוצה לראות תאפשר פירוק ה"שונה" ובנייתו מחדש כאדם.

  5. איציק הימן הגיב:

    לגמרי. כבר קרה לי שהייתי במצבים לא נעימים בחו"ל (פעם אחת מספרי ציפורניים, פעם אחרת נעלי רכיבה), היחס בהחלט לא נעים אבל – ככה זה. אני לא רואה שום בעיה אם כולם יקבלו יחס שווה, גם אם אני אישית אפגע מעט מכך, כפי שתארת.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני לא מסכימה איתך רק בדבר אחד – אני לא מקבלת את מה שקרה שם כבן אדם ולא כאשה. אם היית מספרת לי את אותו המקרה רק שהיה בו גבר שנאלץ לעמוד שעה וחצי עירום בעוד מפרקים את תחתוניו הייתי מרגישה רגש הזדהות דומה ושאת נפש דומה כלפי מי שעשה לו את המעשים האלה. מי יודע כמה פעמים הם מתנהגים ככה לאנשים והם לא תובעים אותם.

    • אנונימי הגיב:

      מסכים. לצערי מכיר את המצב. טפשות, אטימות ובורות עד שבא לצרוח. אין שום קשר למגדר. כל פעם שאני נתקל בזה בשדה התעופה אני אוזר את כל כוחותי כדי שלא להתפוצץ.

  7. Gils Gili Kern הגיב:

    אני לא מסכימה לגבי ההקלות שאת נותנת למאבטחים ובפרט למאבטחת שביצעה את החיפוש. בתיכון ובצבא טוחנים לנו את המוח, עם מושג ה"בלתי חוקי בעליל", מבהירים לנו את ההבדל בין בלתי חוקי לבלתי חוקי בעליל וכיצד זו אינה רק פקודה שאינה מחייבת אותנו, היא גם מחייבת אותנו שלא לציית לה. וזה בצבא. אין ספק שנהלי העבודה המונחלים לעובדי הביטחון הם אלו שאשמים בהתעלמות מההתמודדות אם הצורך לעיתים להפר מעט זכויות אדם, אך הגבול שנקבע לכך הוא נקודה רחוקה מהגבול של הראוי והחוקתי, אך אין בכך לפטור את אותם מאבטחים מלהתעורר ולסרב להפר באופן אישי את זכויות האדם של הנוסעים, אני אפילו לא מדברת על למנוע מכל אדם אחר לבצע את זה ולעמוד חוצץ בין הנפגעים (אני בכוונה נמנעת מהמילה "קורבנות") לבין הממונים עליך שימצאו מישהו אחר שיעשה את זה.
    הגיע הזמן שנתחיל לדרוש מאינדוודואלים, קטנים כגדולים, מעסיקים ומועסקים, לשאת באחריות על המעשים הנוראיים האלו שהפכו לעניין שניתן לתת לו הצדקה בשם "הבטחון" או "הדמוגרפיה" או כל דבר שהופך להיות הצדקה להסרת אחריות מהפוגעים בנשים. הגיע הזמן שנחשוף את אותם מאבטחים באופן פרטני לתביעות כאלו ואחרות. לא ייתכן שאנשים כאלו יזכו למסך הגנה של המעביד שלהם. אני בטוחה ששתיים שלוש תביעות, לא רק יעלו את המודעות וימנעו הישנות מקרים כאלו, אלא גם כמו הרבה מאוד פשעים כנגד נשים, יעלו את אחוז המתלוננות (רק שלא יקראו לזה שוב "חוק שמעודד תלונות שווא…)

    וחוץ מזה. כל הכבוד על ההתעכבות על נושא זה. האמת, שאילולא הופיעה הכותרת שלך בפייסבוק שלי בכלל לא הייתי מודעת למקרה…

  8. גילה דנינו-יונה הגיב:

    טוב עשית כשהפנית את תשומת ליבנו לזה. כל הכבוד לנטלי ל התביעה ולשופטת על נחישותה. הייתי נוכחת לפני כמה שנים באירוע כזה בשדה התעופה בחיפה בטיסה לאילת. שתי טיסות הבקר היו מלאות ברופאים שיצאו לכנס באילת. הבודקים בחרו חברים – זוג רופאים ערבים, ילידי ותושבי חיפה. במרכז הרחבה בנוכחות כל הקהל הם פתחו להם את המזוודה ובדקו ביסודיות כל פרט כולל קריעת נייר העטיפה מכל טמפון שהיה בחבילה, התזת הבשם, בדיקה מדוקדקת של כל התחתונים וכו' הרופאים החברים שעמדו מסביב היו נבוכים ומבוישים, כמה מהם ניסו לדבר עם הבודקים ולומר שאנחנו מכירים…הם עובדים איתנו בבי"ח ידוע…וכו' ועל זה ענה אחד הבודקם "אקדמאים בגיל הזה הם קבוצת הסיכון בקרב מחבלים…" מעולם לא חשתי מבויישת יותר. זוג הרופאים הערבים לא יצאו מהחדר כל הכנס ומאז לא לקחו יותר חלק בכנס השנתי הזה שיש לו חשיבות מקצועית רבה. חסרה לי מילה בשפה שתמחיש את הרגשותביתר עוצמה: מבויישת+כעוסה+לעזאזל מה קרה לנו= ?

  9. חנה הגיב:

    היה צריך לחייב גם את הבודקת עצמה לשלם קנס. יש הוראות בטחון שונות, אבל הבודקת היא שבחרה לחתוך את החזייה ולהשאיר את נטלי ערומה. אישה קשה בלי טיפת רגישות. אני מקווה שהיא פוטרה. חבל שהקנס היה כה קטן, סכום כה לא יזיז לרשות שדות התעופה

  10. עוזרו של אליהו הגיב:

    אני לא מבין את כל התגובות האלה כלל
    ראשית ראומה יישר כוח על הפוסט ואשמח לשתף אותו
    שנית כל החכמים כאן שמגיבים מתנצלים מצטערים
    למה לא פניתם ואמרתם שאתם לא עולים על המטוס אם הזילות הזו ממשיכה למרות שהוא שותף חבר לעבודה
    לא עשיתם כלום מעבר ללכאוב את הכאב של הערבי
    שוב שותקים שוב מסכימים
    אולי מטוס שלם שלא עולה לטיסה יגרום להם לחשוב אחרת או לפחות להפסיק את הביזיון שהתחולל בשדה התעופה על אחת כמה וכמה אם אתם מכירים את הנפשות הפועלות עובדים אתם וחולקים כוס קפה , צריך להזיז את התחת חברים ולא לעשות צלילים צורמים של בכי כואב אז גם אתם תתעכבו לאות הזדהות וארקיע ימצא כבר מטוס רק לכם

  11. קוראת הגיב:

    רק רציתי לומר תודה על שהעלית את הנושא והכתבה. אמנם הסכום שקבע ביהמ"ש הוא מגוחך אבל לפחות נוצר הד.
    חדשות בטלוויזיה כבר ממזמן לא מייצגות את היומיום של מרבית האזרחים, וממוקדות לנושאים מצומצמים כמעט כמו הפלייליסט של גלגל"צ, אבל האינטרנט נותן לנו קול ומקור להתעדכן ועובדה שהבלוג שלך מעורר מודעות.

  12. itamars הגיב:

    בפסק הדין נכתב :"..פעלו שלא כדין ושלא עפ"י הסמכויות שניתנו להם בחוק הנ"ל ובנסיבות אלה" כלומר האשמה היא על אותם אנשי תפעול אשר פעלו כנגד ההוראות ולא כראוי.

    דרך הפעולה שלהם שגויה ופוגענית, על כל אין ויכוח – אך זו אינה מדיניות.
    זאת בשונה ממדיניות קבועה וממוסדת של מספר מוסדות ערביים, לדוגמה: להוציא להורג אדם אשר מכר אדמה מיו"ש ליהודי, (חוק מהפרלמנט של אש"ף ביו"ש), או הנוהג הערבי לקנות נשים מהאבות שלהן, או למנוע מהאישה את הזכויות על הגוף שלה ולרצוח כל אישה השוכבת עם גבר שאינו בעלה. עצם העובדה שהרבה ישראלים בוחרים להדגיש ולפרסם את העוול אשר תואר בפסק הדין, ובמקביל בוחרים להתעלם מעוולת חמורות בהרבה מ"הצד השני", מראות כי נפל פגם בשיקול הדעת. הבחירה בפרסום מסוים על חשבונו של פרסום אחר, מעידה על כך שלא מדובר ברצון לכיבוד זכויות אדם או דאגה מסוג זה, אלא על רצון לתעמולה פוליטית חד צדדית.

    על בידוק בטחוני של ערבים בשה התעופה, כבר אמרו יפה ממני :

    • ayelet הגיב:

      יש רק בעיה אחת בהנחת העבודה שלך: 99.99% של המוסלמים אינם קיצוניים, ודבריה של הגברת הדמגוגית בסרט המופיע בקישורך הם גזעניים בעליל, מכיוון שהם מטילים את מומו של מיעוט מזערי בפניו של הרב השקט. על פי מה שהבנתי מן הכתבה המצורפת, הגב' נטאלי הלון, הינה אזרחית ישראלית ישרת דרך, וכל נסיון לייחס לה פרופיילינג מסוג "מוסלמי קיצוני" הוא מעשה נבלה, גזענות ואפלייה מכוונת.

  13. itamars הגיב:

    מה הביסוס לטענות שלך, מלבד wishful thinking ?
    האם 99% אחוז מהמוסלמים חושבים שאין להתייחס ברצינות לקוראן?
    אן קוטלר לא אמרה שום דבר גזעני, היא פשוט הקריאה רשימה של עובדות – עובדות שהמוסלמים "הרוויחו ביושר".

    אז לפני שאת מאשימה אותי בגינויים שונים שאת משמעותם את בכלל לא יודעת – תנסי לראות את המציאות כמו שהיא ולא כמו שמראים לנו אותה דרך צנזורת ה PP.

    • ido2267 הגיב:

      א. אני מקווה מאד ש99.99% מהיהודים אינם מתייחסים ברצינות להלכה. אני לא רוצה מדינה שבה אני יכול למכור את ביתי לשפחה, מדינה שבה אם אאנוס ילדה גויה בת שלוש יוציאו את הילדה להורג כי היא פיתתה אותי. יש לי חבר (דתי) שאשתו היא בת כוהן. אני בטוח שהוא יכעס אם היא תבגוד בו אבל לא עד כדי כך שהוא ישרוף אותה כפי שמצווה ההלכה (אני מקווה לפחות) וכן הלאה. זה לגבי השאלה – למי יש ספר מתועב יותר, גזעני יותר ורצחני יותר. התחרות קשה אין ספק.
      ב. איפה בפוסט קראת שזה בסדר לקנות אישה מאביה? איפה ראית שכותבת הפוסט מתייחסת בשוויון נפש לאפליית נשים בחברה הערבית ואיך זה לעזאזל קשור לכך שעשו עליהם בדיקה בטחונית משפילה שכזו?
      הרי אם זו באמת הייתה בדיקה נחוצה כל שדה התעופה היה נסתם בכל פעם שחמולה ערבית הייתה רוצה לטוס לאילת.
      אתה יודע מה? היה גם חבר ש"ס שטען שמותר להכות נשים (מזרחיות) ולא צריך להכניס להן רעיונות בראש. אז מותר להפלות נשים מזרחיות לרעה? אתה יודע, אצלם הרי גם כן אין שוויון אז מה הן מתלוננות? או שההגיון המעוות הזה תופס רק אצל ערבים?

  14. פינגבאק: זכויות נשים « האחות הגדולה

  15. ayelet הגיב:

    להיות מוסלמי, או להאמין בקוראן עדיין אינן בגדר עבירה בעולמנו, עד כמה שידוע לי. מה שאתה והגברת הדמגוגית שאתה נאחז בשולי גלימתה עושים הוא הכפשת שמו של הרב הדומם בשל קרבתו למיעוט קיצוני. לזה בדיוק קוראים גזענות ולפעולות שאתה מציע קוראים ענישה קולקטיבית, וזו עבירה על החוק הבינלאומי. ולפני שאתה תוקף או מאשים אותי, מן הראוי שתבדוק בציציותך שלך.

  16. אחת מכאן הגיב:

    לשאלת ההזדהות החשובה שהעלית יש גם שאלה נוספת – והיא שאלת התחושה שנוספת אליה ומובילה לפעולה. או במילים אחרות – מה עשו כל אותן העמיתות שלה לעבודה בשלב זה? התכווצו במקומן מחוסר אונים? מלמלו "נפגש בבית" ועלו על המטוס? הסבו את המבט כדי לא להרגיש כל כך לא נעים. או נעמדו לצידם ודרשו לקבל תשובות לפעולות? לאן מובילה ההזדהות? רוב המגיבות/ים הביעו אשמה וחוסר אונים וכעס שלא מקבל ביטוי. זו לא שאלה של אשמה – למה לא עשית את זה ואת זה – את במובן של מי שהיתה שם בזמן שזה אירע. זו יותר שאלה של הפניה לפעולה ובחינה של כל מי שהיתה שם באותה העת – בודקות אחרות, מפקדים, העובדת במזנון, א~נשים אחרים שנבדקו. כי הדברים הללו קורים בתוך מכלול של התרחשויות בו זמניות וכולנו נמצאים בזה כל הזמן. וזו השאלה, או גם זו שאלה – האם ההזדהות מניעה אותנו לפעולה? ולאיזו פעולה?

  17. itamars הגיב:

    צנזורה ה PC עבדה יותר מהר ממה שחשבתי, רק 2 הודעות וכבר הואשמתי בדיבור לא חוקי.. אחלה דמוקרטיה.
    יש לי הרבה מה להגיד על האסלאם ולהגיב לאיילת ועידו – אך עדיף להשאר בנושאו המקורי של הפוסט.
    עידו,
    הכותבת אכן לא כתבה שזה בסדר לקנות אישה מאביה, אך היא הביעה עמדה גם בלי לציין אותה מפורשות. הסבר : נניח ולפניך שני אנשים מסוכסכים, האחד מהם מכה, דוקר, כולא ומענה והשני מקלל. אם בחרת להביע את מחאתך על הקללות של האדם השני ולהתעלם מכל מה שהראשון עשה – הבעת תמיכה במעשיו הקשים של הראשון.

    • עדו הגיב:

      תקרא שוב את כותרת הפוסט. אם מישהו מתנהג כמו זבל אני יכול לגנות אותו אם בא לי. אם מישהו מתנהג כזבל בשמי ובשליחותי אני חייב לקום ולהודיע "לא. הוא לא מייצג אותי ולא נתתי לו מנדט לזה". בין היהודים רוב הפושעים האלימים הם בני עדות המזרח – עובדה סטטיסטית – האם אני אמור לעמוד מהצד אם אראה שוטר מתעמר ביהודי ממוצא מזרחי כי "המרוקאים האלו במילא אלימים"? הייתי חושב שזה היה מגדיר אותי כגזען, שהשוטר חייב לדעת שאין לו את הגיבוי של אשכנזי כמוני ושהוא לא מייצג אותי ולא מגן עלי. אבל כאמור עם ערבים זה סיפור אחר, נכון?

  18. itamars הגיב:

    אין אף צד באירוע (כולל אותי) אינו טוען שההתנהלות של אנשי הביטחון מוצדקת.
    גם בכתב ההגנה נאמר " כי אין מקום לתישאול בני הזוג אם קיימו יחסי מין ביניהם ואין מקום לשפיכת תכולת תיקיהם ארצה." . השופטת קיבלה את טענות התביעה וקבעה שלא הייתה התנהלות תקינה.
    לכן אפשר להבין שלא מדובר במדיניות, אלא במספר אנשים שהתנהגו לא כראוי. זה אירוע חשוב? לדעתי לא. המציאות היומיומית מלאה באנשים הפוגעים, מאיימים, תוקפים, ועושים עוולות אחד לשני. תאמין לי שיש סיפורים יותר קשים.

    סה"כ הצבעתי על העיוות של כותבת הפוסט : לפרסם את האירוע הזה שהוא כנגד המדיניות , תוך כדי התעלמות מאירועים חמורים בהרבה שהם מדיניות קבועה ומבוססת, כגון : הנוהג לקנות נשים, נקמות הדם, רציחת יהודים, הברחות, פרוטקשיין וכו'.

    • עדו הגיב:

      אתה תמים או מיתמם? ה"מדיניות" של דיכוי נשים בחברה הערבית כמו גם הרדיפות הפוליטיות בסין (למה על זה היא לא אומרת כלום? צבועה!)
      לא נעשית בשמי ולמען בטחוני. לא מדובר בשני פרחחים יהודים שתפסו ערבים והתעללו בהם אלא בבודקים בטחוניים שפעלו בשם ההגנה על נוסעי המטוס. מטרה ראויה וחשובה שהם ניצלו כדי לדרוך על שני קורבנות תמימים שנפלו להם לידיים, כששיח קורא לרצח נשים זה פסול אבל הוא לא עושה זאת בשמי

      • itamars הגיב:

        אף אחד לא חושב שהוא עושה את זה בשמך.. כי אם אתה היתי שם אז כל הערבים היו מקבלים מעבר חופשי כאפליה מתקנת.

      • ido2267 הגיב:

        מאיפה אתה יודע איתמר? אולי אם הייתי שם אז גם היהודים היו עוברים בדיקה בטחונית קפדנית כמו הערבים?

  19. תודה שהבאת את הסיפור הזה, שמשית אותו מערימת השחת של החדשות. היה לי חשוב, ושובר לב, ומכעיס לקרוא. המקרה הזה הוא מאד יוצא דופן, לא בגלל מה שקרה, אלא בגלל שבית-המשפט, שהוא חלק מהמערכת הגיזענית, פסק הפעם לטובת הנפגעת. זה בדרך כלל לא קורה, ובתי המשפט הגיזעניים מאשרים את החוקים הגיזעניים, מוציאים זכאים את הביורוקרטים הגיזעניים ושולחים לגורלם המר את קורבנות הגיזענות. לכאורה נוצר הרושם כאילו בית המשפט הוא "מעל" הגיזענות כשהוא פוסק כך לטובת הנפגעת, חשוב לזכור שלא כך הוא.

  20. פינגבאק: התנכלות על רקע גזעני זה כל כך סקסי | שק של נחשים

  21. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    את הקנס צריך להטיל על הבודקים העבריינים באופן אישי ואם השב"כ יסרב להסגיר את שמם יהיה הוא העבריין ויאסר עליו לבדוק יותר בכלל. די למדינת המשטרה שכמה מטורללים החליטו עליה ומיישמים אותה בהפיכה כוחנית.

  22. itamars הגיב:

    פרופיילינג זה גזענות?
    בג"ץ מחייב את המדינה להגיב להרבה דברים, למשל על קרטל הדבש בחסות החוק (http://www.liberal.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=249593). המשמעות היא שהתביעה לא נדחת על הסף, לא הבעת עמדה.
    פרופיילינג זו עבודת שיטור בסיסית והכרחית; אם 100% מחטיפות המטוסים נעשו ע"י ערבים מוסלמים אז הדבר הנכון לעשות הוא לחפש יותר טוב על ערבים מוסלמים. המחיר של חיפוש מיותר, הרבה יותר זול ו"משתלם" מרציחתם של מאות אנשים. הפעילות הזו מגבירה את בטחון הטיסה ולכן כדאית, על אף חוסר הנעימות.

    • זוהמה הגיב:

      חלאס עם השטויות האלה כבר. גם אני, נערה יהודייה ועוד אשכנזיה ומשופעת בפריווילגיות, סבלתי מהטרדות חוזרות ונשנות של מאבטחים למיניהם, שלא לומר אלימות ממש. והכל בשביל "צרכי ביטחון", המקודשים לאין קץ. ואני בטוחה שאני לא היחידה.
      אני לא יודעת אפילו איך להסביר לך כמה זה אטום להתעלם מכל זה ולדבר רק על היעילות, אבל אני כן אנסה להזכיר שסכסוכים מדיניים לא נפתרים ע"י מאבטחים. אם כבר, מאבטחים אלימים רק יוצרים אוכלוסייה ממורמרת.

  23. איתמר הגיב:

    שוב הטענה שהישראלים יצרו את השנאה כלפיהם? בעצם היהודים אשמים באלימות הערבית, כי הישראלים יותר מדיי תוקפניים והשיח המלחמתי שולט.
    הטענה האוניברסטאית המקובלת, אבל ללא כל קשר למציאות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s