צדק עיוור: על ביטול חזקת הגיל הרך | פוסט אורח מאת מתי שמואלוף

 כשניגשתי לכתוב את דעתי על חזקת הגיל הרך לא ידעתי עד כמה הנושא שנוי במחלוקת. לכאורה, חשבתי, הגיוני יהיה שרוב הנשים יתנגדו לחזקה הממקמת את הילדים תחת אחריותן הבלעדית ורוב הגברים יהיו בעד.  מה שגיליתי זה שהנושא סבוך. בערב ספרותי כלשהו פגשתי אקדמאי שהתגרש מאשתו והילדים עברו אליה. הוא התנגד למצב הזה בתוקף וטען שאין לתת קדימות לנשים.
ישבתי עם חברה טובה, חד הורית שעובדת כעורכת בכירה. בתחילת השיחה היא הייתה בעד ביטול החזקה. כשהצגתי לה את עמדתי, שתומכת בהשארת החזקה על כנה, בין היתר בטענה שצריך קודם לבצע שינויים בשוק העבודה ורק אז לבטל את חזקת הרך. הרעיון שהמשכורת שלה תגדל קסם לה ולכן היא שינתה את דעתה בנושא. חבר אקדמאי מזרחי שמע על האקדמאיות האשכנזיות שמאמריהן עסקו בנושא מנקודת מבט פרוגרסיבית (השר נאמן והחלטת ועדת שניט נחשבת שמרנית). הוא כעס עלי שהקשבתי להן, וקישר את הנושא המגדרי לאתני. לא ארחיב, כדי לא לבצע לשון הרע. אך אני מקווה שאתם מבינים את ההקשר. רחמנא ליצן, דווקא היו אלו גברים ששלחו לי (בפייסבוק) מאמרים של הפמיניסטיות כשביקשתי לגבש את דעתי על כך.
כשהבאתי את הדברים לחברותיי הטובות ביותר, גם בחיי האישיים וגם במרחב העבודה, הן תמכו בעמדה שלי ואף נתנו לי טיעונים שהרחיבו את דרישת השיוויון המבני. מעניין שדווקא שאלת מעבר הילד, אצל הורים שלא הגיעו להסכמה עולה כאן ולא שאלת המסלול הקודם לכך: ההבניה החברתית של תפקידי המגדר, חיי המשפחה הלא שיוויונים, והרכבי משפחה המוטים לתפקיד הגברי. השאלה התיאולוגית גם היא עלתה ולא ניתנת לפתרון קל, דווקא משום שהרכב בתי הדין הרבניים לא מעניקים שיוויון לנשים ואי אפשר להתחיל לבטל את חזקת הרך לפני הסדרים אלו.
עשרות תגובות בפייס שלי הצטברו עם הדיון שפתחתי בעד ונגד, ולא מעט נשים היו בעד השר נאמן לביטול חזקת הרך. הנשים הללו הם היום חלק מהקהל שהפמיניסטיות צריכות לחשוב עליו.

אנטוניו גרמשי כתב שההגמוניה מתרחשת תוך כדי הסכמה. כדי לעצור את ההגמוניה של הפטריארכאליות, צריך לחשוב ולחדד את הטיעונים נגד ביטול חזקת הרך. חשוב לעשות את זה, בין היתר משום שהשיח השמרני עושה כאן שימוש בערך השוויון, ובכך  מגדיל למעשה את אי השוויון. אז הנה המחשבות שלי על שוויון וחזקת הגיל הרך.

 אימוץ המלצות ועדת שניט וגיבוש הצעת חוק חדשה, בידי שר המשפטים נאמן, היא טעות גדולה. ההסדר "הנורמטיבי החדש של יחסי הורים וילדיהם" יהווה רק צורה חדשה של שליטת הגברים על הנשים בחברה הישראלית-יהודית.

קודם כל, קצת רקע. נכון להיום ילדים עד גיל 6 ניתנים למשמורת אצל אמם, אלא אם בית המשפט החליט אחרת. וועדת שניט החליטה לבטל סעיף זה. הוועדה הציעה שכל מקרה יידון לגופו בבית משפט לענייני משפחה וזאת כמובן, רק במקרה שההורים לא הגיעו להסכמה בדבר החזקה על הילד. ההמלצה החדשה עושה שימוש בשוויון בפני החוק רק לכאורה.
כמו שנראה, הנטיות האינסטנקטיביות מובילות לתמיכה ראשונית במסקנות וועדת שניט. הבנה מעמיקה יותר של ההשלכות מובילה לטעמי למסקנה שונה.

 1. "לשני ההורים זכות שווה"
על פני השטח כולנו נסכים שהאב הוא הורה, והאפשרות לקחת ממנו את ילדו קשה לא פחות ממה שמרגישה האם. אך עלינו לזכור את התמונה כולה. ההתעלמות מהתמונה הזאת יכולה להוביל למצב שבו התעקשות על שוויון 'טכני' או 'פורמאלי' תוביל לאי שוויון משמעותי ביותר במציאות בשטח.  הזכות על משמורת על הילדים עד גיל 6 היא הזכות היחידה שיש לנשים בהליכי גירושים. להזכירכם, בניגוד לאמנות בינלאומיות, אישה בישראל אינה זכאית להתגרש מבעלה ללא הסכמתו. אישה יהודייה אינה רשאית להתגרש בישראל בערכאה של המדינה אלא על ידי ערכאה דתית בקבלת גט. וגט ניתן אך ורק בבית דין רבני, דהיינו בערכאה דתית. בשנת 2012 מעמדה האישי של האישה נקבע על פי חוקי הלכה.
המשמעות היא שהגבר, נכון להיום, יכול להתנות את ההסכמה הזו שלו בלא מעט דברים. ה'קלף' הזה שלו מאפשר לו כוח רב מאוד על האישה במשא ומתן על חלוקת הרכוש בהסכמי הגירושים. ביטול החזקה לוקח, במשחק קלפים העצוב הזה את הקלף היחיד שיש לאישה ומוסיף דרך נוספת בה הגבר יכול לסחוט אותה כדי שתוותר על כל רכוש שהיא יכולה לצאת איתו מהנישואים. 

2. "הנצחה של אי שוויון"
המחשבה המסורתית הניחה את האימהות בידי האישה ושלחה את הגבר לעבודה. החוק, שהעניק קדימות לאישה על המשמורת הנציח לאורך השנים את אי השיוויון הנ"ל. קל להסכים עם כל מי שטוען נגד ההפרדה שבה האישה צריכה לטפל בילדיה, ואילו הגבר אמור לצאת לעבודה. לכן גם מאוד פשוט להבין את אלו הרוצים והרוצות לבטל את החזקה הזו. אף אחת לא רוצה להיות בצד הפאסיבי של עקרת בית (צירוף מילים הכולל עקרוּת).

אבל אם רוצים לקדם שוויון בין גברים לבין הנשים, אזי ישנם תנאים מקדימים. צריך לבצע שינויים מהותיים בדיני המשפחה המפלים נשים מול גברים. צריך לדאוג ששוק העבודה לא יפלה נשים. בשל אי השוויון בין נשים לבין גברים כיום בשוק העבודה, אישה תעבור את כל התהליך מול הגבר, כשהיא חלשה יותר, שלא לדבר מה יקרה במידה ותפסיד.
ד"ר אורית קמיר טוענת בצדק שיהיה אפשר לדבר על חזקת הגיל הרך רק "לאחר שישונו דפוסי ההעסקה בשוק, נשים תשתכרנה כמו גברים, ותוכלנה לנהל מאבקים משפטיים בתנאי פתיחה שוויוניים. רק עם התפוגגותן של הגישות המפלות, נשים מבוגרות, ונשים גרושות תוכלנה לשוב ולהינשא ולאפשר לילדים לחיות במשפחות מבוססות עם שני מפרנסים."

הדרישה לצדק לא יכולה לעצום עיניים נוכח אי השוויון במציאות

3. "טובת הילד"
אין מי שלא יסכים להעמיד במרכז את טובת הילד. ולכן אפשר בקלות להסכים עם מסגרת המחשבה של ועדת שניט. אך בואו לא נשכח שטובת הילד היא גם כלכלית. ודווקא במצב חברתי של אי שוויון בין נשים וגברים, שינוי חזקת הגיל הרך תהיה הרסנית בעיקר לילדים. אלה, יהפכו לכלי סחיטה בנושא גובה דמי המזונות והרכוש. נשים שיוכלו להילחם יעשו זאת בכל הכוח המשפטי. העימות בין ההורים יחריף. לנשים מוחלשות יותר יכולת המיקוח תהיה פחותה, וכאשר יבקשו גט, כאמור, הן תאלצנה לוותר על רכוש או ומזונות – רק כדי לשמור על חזקתן על הילד. מצב שכזה יוביל למציאות בה ילדים רבים נאלצים להתמודד עם החיים שאחרי גירושים יחד עם אם מוחלשת כלכלית, ומותשת מנטלית, לאחר הליכי גירושים שוודאי יתארכו, ולא היטיבו לא אתה ולא איתם.

השר נאמן היה צריך לקחת כל זאת בחשבון, ולאפשר את הדיון לגבי גיבוש הצעת חוק חדשה, רק ביום שבו מעמד הנשים יהיה שווה למעמד הגברים בבית הדין הרבני. ההסדר החדש מבקש ליצור שוויון פורמאלי, במקום שבו אי השיוויון מהותי ונטוע עמוק יותר בין גברים לנשים (בשכר, בטיפול במשפחה, במעמד האישי). שיוויון כזה הוא רק הצהרתי ואינו מציע תיקון חברתי עמוק. אך כנראה בתקופה ניאו-ליברלית שכזאת קל יותר לבצע שינויים שכאלו, במקום לשאול למשל מדוע גברים גרושים אינם משלמים דמי מזונות. יתרה מכך, ההסדר החדש בוחר לבחון את שאלת השוויון רק בנקודה שלאחר הגירושים ואינו שואל באיזה אופן מובנה אי השוויון במשפחה בשלב של טרום הגירושים.

אודות ראומה

בלוג עם תודעה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על צדק עיוור: על ביטול חזקת הגיל הרך | פוסט אורח מאת מתי שמואלוף

  1. paxifista הגיב:

    נו ולדעתך נאמן לא לקח את כל זה בחשבון ובכל זאת בחר אחרת?

    • Mati Shemoelof הגיב:

      נאמן פשוט נציגה של השמרנות הפטריאכלית המתחדשת והוא מנצל את הכוח של אימפריית ביבי כדי לקבוע עובדות בשטח, שאת תוצאתיהן נתקשה לתקן

  2. hilanoga הגיב:

    נקודות מצויינות, לא הייתי חושבת עליהן בעצמי.
    מעניין אותי לראות איזה דיון יתפתח בתגובות.

  3. עומר בכמן הגיב:

    הניסיון לשווק תיקון עוול בעוול לא משכנע. אין שום דבר טוב בחוק או חזקה פסוקה שקובעים שגברים ככלל פחות מתאימים לטפל בילדים מנשים וזה מה שחזקת הגיל הרך עושה. המעבר למבחן אינדיבידואלי לא ייתן לגברים שום קלף כלפי נשים במיקוח כי הם צריכים להראות לבית המשפט או לשירותי הרווחה שהם רוצים את המשמורת על הילד/ים וגם מסוגלים לכך. זה לא דבר קל או פשוט וממילא גם במבחן אינדיבידואלי, ככל שהילדים קטנים יותר, הנטייה תהיה להשאיר אותם אצל האם
    ועוד דבר, סרבני גט וגברים שרוצים חזקה על הילדים שלהם הם קבוצות שהחפיפה ביניהן היא מעטה עד בלתי קיימת לדעתי, ולכן הניסיון לקשור את התופעות יחד הוא הכללה גורפת ולא מוצדקת כלפי גברים. בכל מקרה, בבית המשפט, ברגע שהאישה תראה שהגבר הוא סרבן גט (מה שילמד את בית המשפט (האזרחי) כמה הוא מתאים לטפל בילדים ובכלל אדם ישר ומוסרי), די ברור שהוא לא יצליח לקבל משמורת, אלא במקרה קיצוני ביותר (שהאם ממש לא מתאימה לטפל בילדים), ובמקרים כאלה גם היום האם לא תקבל משמורת. חוץ מזה, בבית דין רבני, גם אם יבטלו את חזקת הגיל הרך בחוק יסוד, היא תישאר על כנה ושם גם סרבני הגט חוגגים כך שיהיו לנו שתי מערכות מקבילות: חילונית שבה אין סרבני גט ואין חזקת הגיל הרך (הסכמי גירושין כוללים בד"כ התחייבות של הגבר להסכים לגט ובית משפט אזרחי לא ייתן יד לסרבנות) ודתית- בהם שתי הרעות החולות ישתמרו.

  4. רמי אדוט הגיב:

    לא מסכים ממש לא מסכים ואפילו מזדעזע. זאת אדישות רגשית (גברית לצערי) במסווה של נאורות. ולא מאחל לו שימצא את עצמו במצב בו ההורות שלו על ילדיו הפעוטים שממש לא אשמים בגירושין נחשבת אוטומטית פחות מהורות האישה. אז נראה כמה יעזרו לו הדעות המתקדמות שלו על שינויים מבניים. אתם יודעים מה ? אני מציע ככה. כל גבר שחושב ששינויים מבניים נאורים מצדיקים למה במקרה גירושין יעבירו א טומטית את הילדים לאשתו, כל גבר כזה יחילו עליו את החזקה. כי מה למדנו עליו ? שהוא מתאים יפה מאד לסטריאוטיפ הגברי, כולל זה השמאלני הנאור, קרי, אחד שיותר חשוב לו "ערכים" מילדיו שלו, יותר חשוב "האדם" מאשר אנשים בסביבתו המיידית, כמו שאמרו על מרקס. רוב הנשים שאני מכיר אי אפשר לחשוד בהם שלרגע הן יחליפו שיקולים נאורים ורציונליים באהבת ילדיהם

  5. paxifista הגיב:

    והאשה שאותו גבר תיאורטי נושא ומגרש, היא אינה נחשבת "אנשים בסביבתו המיידית"?

  6. אחת הגיב:

    עומר בכמן ורמי אדוט… לא הייתי רוצה להתגרש מכם. חשיבה עוצמת עין לגבי המורכבות, ומפחידה

    • עומר בכמן הגיב:

      כדי להתגרש ממישהו צריך להכיר אותו קודם, או לפחות להזדהות בשמך. גם תוכן ההערה הוא מאוד אמיץ. מה מפחיד בדיוק בטענה שגבר שרוצה את ילדיו לא ילך לבית דין רבני ולא יהיה סרבן גט. אפשר לבדוק את הנכונות שלה סטטיסטית ואפשר לקיים דיון ענייני אבל למה לעשות את זה, אם אפשר להציג את כל הגברים כמפלצות? ודרך אגב, מי שהתגרשה ממני יכולה להעיד על כל מה שאני משקיע מבחינה רגשית ומכל בחינה אחרת בבן שלי וגם על כך שאני משלם מזונות. תודה לך על הערה אישית שהייתה מאוד נעימה מבחינתי.

  7. מתי,
    כמה הערות, בשביל לסבך את הסיפור הזה עוד קצת:
    1. לשיטתך (ולשיטת המתנגדות/ים להמלצות ועדת שניט), לא ניתן לפעול לחזקה שוויונית של הילדים כל עוד שוק העבודה ובתי הדין מפלים נשים. על פניו זו עמדה צודקת, אבל זה לא כל הסיפור. העמדה הזאת מקפלת בתוכה שיח שמקדם ומקדש יחסי כוח שמכחישים את עצמם. אסביר:
    2. חלקנו יודעי/ות שבית הדין הרבני ה"חשוך" מאפשר לנשים גם חזקה אוטומטית על הילדים, וגם מזונות. העובדה הזאת לא נכתבת (למה?). חלקנו יודעים/ות שגם המלצות שניט מחייבות אף הן את הגברים לשלם מזונות, גם במקרה חזקה שוויונית. במצב כזה (חזקה שוויונית) הגברים מקבלים הנחה (שליש, משהו כמו 600-800 ש"ח בחודש). גם עובדה זאת אינה מוזכרת בדיון (למה?). כלומר, ועדת שניט מאפשרת לנשים גם להתחייב יותר בקידום הקריירה שלהן, וגם לקבל מזונות מהגברים. במילים אחרות, ההמלצות מאפשרות לנשים לבלות יותר זמן בעבודה/ספירה ציבורית (לעבוד יותר שעות), ולגברים להיות יותר זמן בתוך הספירה הפרטית (לחזור הביתה מוקדם מהעבודה). בכך נפתח פתח לשבירת ח"ע המגדרית. והרי זו ה-מטרה של הפמיניזם הרדיקלי. והיא מקודמת, די בצדק אני אומר, בהמלצות ועדת שניט.
    אז איך המטרה העליונה הזאת הפכה למשנית? ולמה אף אחת לא אומר/את זה? יש לזה סיבה מרכזית אחת:
    3. המלצות הועדה הולידו פמיניזם חדש: פמיניזם ריאליסטי. הפמיניזם הזה הפך את ערך השוויון למשני; האסטרטגיה (האמצעי, מאבק) הפכה למטרה העליונה. כשהאמצעים הופכים למטרות אנו מקבלים ציניות. ציניות מגולמת בספינים (דעת המיעוט בהמלצות הועדה כינתה את זה "אסטרטגיה פמיניסטית"), ביניהם: זכותו (!) של האב הפכה לאמצעי לסחיטה, ולפגיעה בילדים; קיבוע הנשים בספירה הפרטית הפכה לאמצעי למניעת מלחמה בין המתגרשים. כאילו שסיטואציית הגירושין מעולם לא היתה מלחמה, כאילו שמעולם לא היתה שם סחטנות – משני הצדדים. כאילו שתמיד רק גברים רוצים להישאר נשואים (בכוח!), ורק הנשים רוצות להימלט. העמדה שלך לא ערה לכך.
    4. לטעמי, אי השוויון בשוק העבודה חייב להילקח בחשבון. ואכן,המלצות הועדה (שוב) עדיין מחייבות מזונות מצד הגברים (ראה סעיף 2 לעיל). חשוב להזכיר: זו עמדה מובהקת של הפמיניזם הרדיקלי. בצדק, לטעמי, המלצות הועדה מסמנות כל מקרה פרטי על ידי אי-שוויון מגדרי כללי (והלוואי שהאישי היה מתורגם כך פוליטי בכל עניין). אבל הפמיניזם הריאליסטי בישראל משתמש באי השיוויון המגדרי כדי לשעתק דפוסים אחרים של אי שוויון, גם מגדריים. פרדוקסלית, דחיית המלצות שניט משמרת את אי-השוויון בשוק העבודה ועלולה להוביל להנצחתו (כמו גם להנצחת הורות לא שוויונית). עמדה ביקורתית, שאתה מודע אליה, תכנה את זה "שיח מלחמה".
    4. בהקשר הזה, אתה חייב לשאול את עצמך מי מרוויח[ה] מקיבוע האישה בספירה הפרטית? קח רמז: לא הנשים שלא יכולות לכתוב מאמרים. אבל במקום למנף את ההזדמנות הזו ליצירת מנגנון שוויוני השובר את חלוקת העבודה המגדרית (פמיניזם רדיקלי, להזכירך), הפמיניזם הריאליסטי בוחר לאחוז בפריווילגיה הזו, שהוענקה על ידי הפטריארכיה הדתית, הס-מלהזכיר, כנשק. בהקשר הזה, שאל: מה הקשר בין שימור אי-שוויון מגדרי לבין ניאו-ליברליזם? אגב, זה מזכיר לי אוכלוסיות אחרות שמייצרות שיח מלחמה ומרוויחות ממנו ("הטרור האיסלמי", "שתי מדינות לשני עמים", "החרדים החשוכים", "עובדים זרים"…).
    5. אני מסכים שחייבים להיות מחויבים לביקורת. אבל זה כולל גם ביקורת עצמית. אני מכיר א/נשים שכל ביקורת מצד מוכפפי/ות תאומץ על ידם באופן אוטומטי. לשמחתי, לא כולם כאלו. רוצה לומר, מתי, שאני מבין את העמדה המוסרית שלך. אבל לפעמים חייבים להתאמץ כדי לראות שגם בקרב המוכפפי/ות יש מקום לביקורת: כי גם שם עלול להתפתח "שיח מלחמה". מאמץ כזה יראה שלפעמים כלל לא מדובר במוכפפי/ות. אפשר להתנגד בו-זמנית גם לאימפריאליזם וגם לפונדמנטליזם (כי זה אותו הדבר, מתי); צריך להתנגד ל"שיח מלחמה", לא משנה מי כותב/ת. ובדרך כלל צריך לחשוד במומחים/ות. להזכירך, הגמוניה זה בדיוק הדבר שלא מאפשר לעשות עליו פרובלמטיזציה.
    6. להבדיל מנושאים אחרים, אני די נמנע מלהביע את עמדתי בנושא הזה. בישראל מופעל טרור מחשבתי בסוגיה הזאת, על נשים וגברים. התייחסתי אליך כי אני מכיר קצת איך שאתה חושב. אני מציע לך לחשוב את הנושא הזה מחדש.

    • אפרת הגיב:

      הבדיחה היא שכפמיניסטית רדיקלית עם מודעות והכי חשוב – עם ידע משפטי – אני בכלל לא אהיה בסיטואציות שאתה מתאר. אני לא אתחתן, אם יהיה אב לילדיי הוא ידע טוב טוב, כמוני, למה הוא נכנס ומה המחוייבויות שלנו כלפי הרכה התמימה שהכנסנו לחיינו, ואת הסכסוכים לא נפתור מול הרבנות. העניין הוא שלפי חוק, כל נושא הנישואין מוסדר לפי הדת. כלומר זוג מתחתן ואוטומטית מוחל עליו החוזה ההלכתי – זה שלפיו אם לא הכנת לבעלך אוכל כשר אז הוא יכול לגרש אותך. אין אופציות לגירושין ללא אשמה. אין אופציה להתרה אוטומטית אם הזוג לא חי יחד נניח שנה מתוך 18 חודשים (אלו דוגמאות להסדרי חקיקה אזרחיים במדינות אחרות). גירושין הן עדיין פעולה שנעשית באישור של פקידי הרבנות ועל ידיהם בלבד, אם שני בני הזוג הם הטרו ויהודיים או בני דת מוכרת אחרת. ולא משנה מה היה הטקס – אם הם רשומים כנשואים במשרד הפנים, יש רק דרך אחת לצאת מזה.
      כלומר לפמיניסטית רדיקלית כמוני אין הסדר מכבד למסד קשר עם גבר. אם הייתי ממסדת קשר עם אישה, והיתה לי את הפריבילגיה לצאת להתחתן בחו"ל (לא פשוט כשמדובר בשתי משכורות של נשים), אז דווקא היו מכירים בי כנשואה בלי הדין הדתי. ידועים בציבור הוא מונח פרשני שבית המשפט משתמש בו ובוחן את הקשר בין בני הזוג המתדיינים מולו, אין "כניסה" למעמד הזה, אין מכאן והלאה – אלא בדיעבד. האם זה שהם גרים 20 שנה ביחד הופך אותו ליורש שלה וכד'. אין אפשרות חוקית למסד את הקשר מבחינה משפטית כלומר שבני הזוג הופכים למשפחה ויש להם את היכולת, למשל, להחליט החלטות רפואיות זה עבור זו חו"ח.
      דווקא היהדות במכלול היולי מגנה על הנשים טוב יותר מאשר השילוב המרעי של המשפט העברי עם המשפט הליברלי, שזה המצב היום. בני זוג שמתחילים להרהר על גירושין ממהרים כל אחד לערכאה שתשרת טוב יותר את האסטרטגיה שלהם, על סמך ייעוץ משפטי של עורכת דין שלאו דווקא טובת הזוג מול עיניה. במקום מערכת חוק אחת ברורה, שנחקקה באופן דמוקרטי ומבטאת את התרבות שהיא חלק ממנה יש לנו את הסמטוכה הנוכחית. ואז מי שיש לו יותר כסף לעו"ד ויותר סבלנות (אפקט הסחטן זה נקרא בתורת המשחקים) מנצח, עם כל מיני בונוסים מראש לגברים כי אישה מאמינה לא תכנס לזוגיות עד שכל זה לא היה מאחוריה (אסורה לבעלה ובועלה), בזמן שעל גבר אין שום סנקציה אם עזב את הבית לטובת מישהי אחרת. השיטה כולה פגומה, נפגעים ממנה נשים וגברים. ביטול חזקת הגיל הרך לא יביא לכך שסרבני המזונות המקצועיים פתאום יפנו את חייהם לטיפול בתינוק או ילד צעיר, וזאת על חשבון אותו ילד ממש (המזונות הם מזונות ילדים. הכסף הוא לגידול הילדים. לא לאם. אין מזונות מסוג אלמוני בארץ, רק בסדרות טלוויזיה אמריקאיות).

    • בני, מדבריך נשמט אחוז הגברים שלא משלמים מזונות בכלל וילדיהם מתפרנסים מתשלום חלקי בלבד של ביטוח לאומי (למה?), שיעור הגברים שלא מקיימים את הסדרי הראיה שנפסקו להם או מקיימים אותם באופן חלקי (למה?), וחלוקת התפקידים הביתית לפני הגירושים ברוב המשפחות (למה?). למרבה הצער, אלה הן הבעיות היום ברוב רובן של המשפחות הגרושות בישראל ולא "זכותו" של האב ומניעתה ע"י האם.
      כמו כן, אותן נשים שלדבריך "לא כותבות מאמרים", וגם אלה שכן כותבות מאמרים, הן נשים שאין להן הרבה אפשרויות להאריך את שעות העבודה בחוץ או לפתח קריירה. לא בגלל חזקת הגיל הרך, אלא בגלל שהעבודות שלהן לא מאפשרות זאת. רוב הסיכויים שהן עובדות כאחיות, מורות או עובדות סוציאליות, או עובדות במשרות חלקיות. הן מתפרנסות שכר נמוך (רוב העובדות העניות הן נשים) ונפלטות משוק העבודה מוקדם מגברים. בקיצור, במציאות כזאת, אין דבר יותר לא-שוויוני מאשר יחס שווה ללא-שווים

      • תמר, אני אנסה לענות לך הכי אמיתי שאני יכול.
        1. עד כמה שאני יודע (ואשמח ללמוד ממך יותר), יש סנקציות כלפי משתמטי המזונות מהסוג שתיארת (בתנאי שהם מסוגלים לשלם). בבקשה תסבירי לי: כיצד ביטול החזקה האוטומטית יחריף או יצמצם את הבעיה הזאת? וגם: מה הקשר בין זה לבין ביטול החזקה האוטומטית, והאפשרות לשבירת ההיררכיה המגדרית בין הספירות – ה-מטרה של הפמיניזם הרדיקלי?
        2. אינני יודע מהו "שיעור הגברים שלא מקיימים הסדרי ראייה…באופן חלקי (למה?)". אם את יודעת, אשמח גם אני לדעת. לידיעתך, הדוח מציין בצורה מפורשת שבמקרים כאלו ניתן להפעיל סנקציות משפטיות נגדם. אבל, את הרי יודעת שלפני שניט היו גברים משתמטים, ויהיו כאלו גם אחריו. ונגיד שהמלצות ועדת שניט יכולות להחריף את זה (אני באמת לא יודע איך, אבל נגיד), במחילה תמר, לי נראה שלא שמת לב מה יצא מעטך: את רוצה להפעיל סנקציות כנגד מי שכן רוצה אחריות, לא כלפי מי שמתחמק ממנה. יוצא מזה שאת מקדמת סנקציות כלפי מי שרוצה שוויון. זה מה שקורה כשבמקום דיאלוג יש שיח מלחמה; זה מה שקורה כשהאמצעים הפכו למטרות – מתבלבלים!
        3. לגבי חלוקת התפקידים הביתית לפני הגירושין. לידיעתך, גם פה, הדוח מתייחס בצורה מפורשת לעניין. במקרה של אי הסכמה בין שני הזוג, ביהמ"ש ייקח בחשבון בהחלטתו גם את חלוקת העבודה בניהול הבית/טיפול בילדים בין בני הזוג. ועדיין, אני מתעקש: נא הסבירי לי מה הקשר בין זה לבין ביטול החזקה האוטומטית, והאפשרות לשבירת ההיררכיה המגדרית בין הספירות, ממנה, לכל הדעות, ירוויחו הנשים.
        4. אני מסכים אתך שצורות העסקת הנשים (במקרים רבים) אינן מאפשרות הרחבת תעסוקה/קריירה (אגב, זה ככה רק עם נשים? ראי הסוגריים הבאים..). אבל, את הרי יודעת איך זה עובד וגם מהם הגורמים לכך. את יודעת שחלק עיקרי מזה טמון בח-ל-ו-ק-ת ה-ע-ב-ו-ד-ה ה-מ-ג-ד-ר-י-ת, והיא שמקפלת בתוכה יחסי כוח כלכליים ומיזוגניה (הנה לך: מעמד, מגדר, ו-אופסס-לא-מדברים-על-זה). האבסורד הוא שבמקום לשבור את אותה חלוקת עבודה, את מבקשת לקבע אותה. דחיית המלצות הועדה תשאיר נשים (גם בדור הבא) במשרות חלקיות ובשכר נמוך. הן אפילו לא תוכלנה להתחרות על ג'ובים "גבריים" ולהציף עוד קצת את המיזוגניה. לי זה נראה הזוי, תמר. ושוב: יש מי שמרוויחים/ות מזה, וברור שהן לא הנשים "שהעבודות שלהן לא מאפשרות זאת".
        5. לבסוף, להצביע על מה שאין בתגובה שלי (ורק על מה שאין), זה לא הכי הוגן. צריך להתייחס גם למה שכן יש בתגובה שלי. מחד, בסדר, האסטרטגיה שלך מאששת את מה שטענתי בתגובה מקודם ("שיח מלחמה"). מאידך, חבל מאוד, כי זה לא דיאלוג, זה נראה יותר כמו חקירה, שמאיינת כל אפשרות לביקורת, ולדיון רציני באיך משיגים שוויון.

      • בני – סליחה על התגובה המאוחרת, ביקשתי מהמכונה לקבל תגובות למייל וזה לא קרה🙂
        לסעיפים 1+2+3: בוודאי שדוח שניט לא ישנה את זה, אבל אלה הן ה-בעיות של המשפחות הגרושות בישראל ולא הבעיה של חזקת הגיל הרך. וכפי שכתבתי, כאשר שואפים להשיג שוויון פורמלי במקום בו יש אי-שוויון מהותי, אי השוויון רק מעמיק. האם יש לך רעיון מדוע שר המשפטים והוועדה המכובדת פנו לטפל בבעיה לא דחופה זו במקום בבעיות האמיתיות של גירושים? לי יש השערה.
        לסעיף 4: בוודאי שחלוקת עבודה מגדרית ואתנית עומדת בבסיס אי השוויון המעמדי והכלכלי. אבל מניין הרעיון שדווקא טיפול בנקודה הספציפית והמבודדת הזאת של הגירושים ייטיב לפתור את זה? מתחתיי כאן מישהי ציינה בצדק את הנתון שבמדינות בהן בוטלה חזקת הגיל הרך, שיעור הנשים שקיבלו חזקה על הילדים לא השתנה, אבל סכום המזונות הממוצע פחת. האם זה ישפר או ירע את חלוקת עבודה זו? אני חוזרת שוב על מה שכתבתי קודם: חלוקת העבודה המגדרית, האתנית והמעמדית לא מתהווה בגלל חזקת הגיל הרך. אם כבר אז להפך. כיצד שינוי במסובב ייצור שינוי בסיבה?
        לסעיף 5: נדמה לי שמה שאנחנו מנהלים כאן זה דיאלוג, ואשמח להמשיך לקיים אותו. האסטרטגיה שלי בפניה אליך היא אמצעי רטורי בלבד שהתכתב עם תגובתך למתי, ואל תייחס לו שום דבר מעבר לזה. לעונת זאת, בחוץ, במשרדי הממשלה ובכנסת, הוכרזה עלינו מלחמה. נדמה לי ששנינו מכירים את האסטרטגיה ההגמונית לדרוש מהחלש דיאלוג, בעוד השלטון מניף עליו נבוט בראש.

      • אבא כאוב, שביתו הקטנה הפכה לעוד קרבן לגיטימי במלחמת הקודש לקידום מעמד האישה הגיב:

        תשובות לח"כ תמר זנדברג
        ___________________

        1. מדבריך נשמט אחוז הגברים שלא משלמים מזונות בכלל וילדיהם מתפרנסים מתשלום חלקי בלבד של ביטוח לאומי (למה?) : האם עלה בדעתך ח"כ תמר זנדברג כי מאחר ובעקבות חזקת הגיל הרך והחלוקה הלא שווה במזונות (הדין העברי שאת כלכך בזה לו) , המזונות בישראל גבוהות לעיתים פי 4 מהמקובל בעולם, ולכן הגברים לא רוצים, וגם לא יכולים לשלם אותו?! זה כמו לגרור חמור לטנק, הוא מושך 5 מטר ואז נעצר, ונשכב על האדמה, וכל ההצלפות לכן, הפמיניסטיות החולניות ממרץ, לא יעזרו! הוא פשוט ישכב שם ודמם לעיניהם הרואות של ילדיו… הענישה נגד "סרבני מזונות" (כאלו שלא מסוגלים לשלם אותם, או לא מוכנים לשלם אותם כי לא מקובל עליהם החוסר שוויון והצורה בה הפסיקה התקבלה והם מתמרדים) , אותה ענישה שח"כ גלאון קידמה, היא שואה מוקטנת המביאה לכך שבכל יומיים אבא ישראלי נוסף , מתאבד.

        2. שיעור הגברים שלא מקיימים את הסדרי הראיה שנפסקו להם או מקיימים אותם באופן חלקי (למה?) :
        במצב שבו האבות הנ"ל לא מסוגלים לשלם את המזונות המטורפים , הם צריכים לעבוד ב 3 עבודות בכדי לשרוד, איפה יהיה להם זמן לקיים את הסדרי הראיה, ואילו לא הצליחו לעמוד בתשלומים – הם מבוקשים!!! הם הופכים נרדפים, הם נעצרים ע"י משטרה שמחכה להם כאשר הם באים לראות את הילדים… אז היי! אל תדברי איתי על הנשים המסכנות, בואי נדבר על הילדים המסכנים שבשביל להזרים כסף לנשים , אתן לקחן מהילדים הללו את האבא, פושעים שכמותכם.

        3. וחלוקת התפקידים הביתית לפני הגירושים ברוב המשפחות (למה?) :
        אין ספק שהבעיה במדינת ישראל היא לא אפליה, אלא חינוך …. חינכנו את הבנות בישראל להיות פרימדונות , ללכת ללמוד מה שהן אוהבות ומה שמעניין אותן (תבדקי מה אחוז הסדטודנטיות בלימודי מגדר, פולקלור, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ושאר המקצועות הבלתי-מכניסים? ומה אחוז הסטודנטים הגברים שם? תשאלי את הסטודנטיות שלומדות שם מדוע בחרו ללמוד במקצוע לא מכניס , וכיצד הן מתכוונות לקחת משכנתא, לשלם לילדים חוגים וכו…? וכעת תבדקי את האחוזים הללו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ותשאלי את הסטודנטים שלומדים שם,, בכנות, למה הם בחרו בהנדסת חשמל… ותראי אילו תשובות תקבלי) וכיום בנות בישראל, ללא כל אפליה , ואפילו למרות אפליה מתקנת בקבלה לטכניון, בוחרות ללמוד את מה שמעניין אותן, ומקוות למצוא איזה גבר שיממן, ואם לא אחד שיממן, אז לפחות שישלם מזונות עבור "פרוייקט ההורות" שלשמו הן מקימות את המשפחה הזמנית…

        כיום כ 92 אחוז מתיקי הגירושין בישראל נפתחים ביוזמת נשים!!! שימי לב טוב למספרים, כי אלו המספרים שאת וחברותיך יצרתן, מאחורי כל משפחה כזו יש ילדים שסובלים סבל אינסופי, ואת וחברותיך נושאות באחריות לסבל הזה.

        עצוב לראות שהפמיניזם הרדיקלי רואה את עצמו מקדש את מטרותיו כמו ג'יאהד חולני , מקדש קורבנות, ילדים , משפחות… גברים, שהופכים אותם למפלצות . את הרי טובה בזה ומיומנת לא? … נו תגידי – אלימים , מתשמטים, נוטשים את הנשים לטובת בנות צעירות… נוטשים את הילדים ולא באים לראות אותם, סרבני מזונות, סרבני גט… מה עוד? אז קדימה, כמו החרדים , בואו נרכז אותם, ולאחר מכן נאתר להם פתרון סופי!

        מספיק לקרוא את הערך "אלימות במשפחה" בויקיפדיה ולהשוות אותו לערכים זהים בשפות שונות בכדי להבין כמה המדינה שלנו דפוקה, כמה הפמיניזם פה הפך את הגברים לכאלה שמותר כבר לרצוח, והלכה למעשה , אם מביטים בסטטיסטיקה – אז זה בדיוק מה שמדינת ישראל כיום עושה. היא רוצחת את האבות הגרושים שלה, אותם אבות שרק אתמול הגנו על המולדת, האבות שרק אתמול היו "מיטב בחורינו"… האבות שרק אתמול היו ה"גלעד שליט" שלנו ששמנו במקום התמונה בפייסבוק.. וכיום מותר לעשות להם הכל.

        פקולטות למגדר ברחבי ישראל מלמדות תאוריות מרקיסיטיות מסוכנות, משחירות את דמותו של הגבר הישראלי , כביכול תחת אצטלה מדעית, מעוותת ססטיסטיקות , מוציאות אותן מהקשרן, מחבלות ושוחטות כל פרה קדושה, ובעיקר – מלמדות על מלחמה בין קבוצות. אני לא רואה גברים בפקולטות הללו, כי זו מלחמה של קבוצה אחת נגד קבוצה אחרת בלבד , נגד קבוצה מרוסקת שפשוט לא מתגוננת. הפמיניזם הפך את המלחמה הזו למחלמת קודש, כמו שהנאציזם הפך את המלחמה ביהודים לכזו… והתצאות של המלחמה הזו כבר כלכך קשות… ודווקא במדינה בה היתה ראש ממשלה כבר בשנות ה 70, מדינה בה כל אישה יכולה ללכת ללמוד בטכניון, ולהקים חברת סטארט-אפ. ונשים רצות להיות עורכות-דין, ושופטות (70 אחוז מכלל הסגל המשפטי בבית המשפט למשפחה)… והגברים תומכים,

        ואיכשהו עדיין – קדושת הפמיניזם , כאילו בשמן של "הגרושות" , (שדווקא אני רואה את הגרושות הללו נלחמות בעיקר את מאבקם של האבות הגרושים שאין להם קול, והם מושמדים, ומרוסקים) , תמשיך לקדם את המלחמה בה ילדים הם קלפי מיקוח לגיטימיים לקידום "מעמד האישה" המקודש, ותמיד תהיינה אלו , אשר תמצאנה הדרך לבנות אלקטורל באמצעים של שנאה, על מלחמות קודש כאלו בדיוק , כמו אותו אחד שעה זאת מצויין ממש לפני 70 שנה!

        תמשיכי תמר, רק תבחרו גם לוגו כזה שיוכלו נשים להניף מעל גג הפרלמנט לימים, דגל עם צבעים קליטים, הרבה אדום , בשמם של האבות הגרושים…

        זוהי שואה מסוג חדש, ואת חלק ממקדמיה, כיום גם חלק ממבצעיה… וההיסוריה כנראה עוד תשפוט אותך.

  8. פינגבאק: הסגברה, תקנה, נביאה « האחות הגדולה

  9. מתי, ראשית תודה. אתה יותר ממוזמן בדיונים כאלו בפייס לתייג אותי.
    תיקון טכני קטן: זה לא "נכון להיום ילדים עד גיל 6 ניתנים למשמורת אצל אמם, אלא אם בית המשפט החליט…". זה הפוך – לשון הסעיף הוא "בהיעדר הסכמה בין ההורים ישארו ילדים עד גיל 6 בחזקת אמם". היינו – רק בגירושין בקונפליקט גבוה, בהם לא הגיעו ההורים לשום הסכמה מסוג אחר ומוצו יכולות המערכת המשפטית להביאם להסכם.
    אחת הבעיות המהותיות שמביאות ליותר משמורת אם היא השתמטות הורית של גברים. הגישה הרווחת היא "להמשיך הלאה". זה כולל להשאיר את הילדים בלב שקט בטיפולה המסור של האם. יש בארץ כ- 100,000 אבות משתמטי מזונות. אם שמרוויחה מעל 6000 ש"ח אינה זכאית לסיוע המדינה בגביית המזונות ולהשלמת הכנסה עד לגבייתם. יוצא שרק כ- 20,000 אמהות מקבלות השלמה דחוקה, השאר מגדלות את ילדיהם בעוני.
    חוק חזקת הגיל הרך אינו לבד – אותו לובי שמקדם אליו הוא הלובי שמקדם את ועדת שיפמן שעומדת להמליץ בקרוב על ביטול המזונות ועל משמורת משותפת כברירת מחדל. בחברה בה עיקר עול הבית והילדים נופל על האם, פרוש העניין הוא שהאמהות תעשינה את אותו דבר ללא כסף. זו מטרת השואפים לביטול חזקת הגיל הרך, וחלקם לאורך שנות המאבק היו רשלנים דיים להודות בכך.
    הקדשתי לעניין זה את הטור השבועי שלי בהעיר צומת השרון. שים לב שעמותת ידיד יצאה עם קבוצת אמהות גרושות קטנה ונחושה בשם "הכח להשפיע – נשים עושות שינוי", לקמפיין עם כנסים ברחבי הארץ בנושא הגבהת תקרת השלמת המזונות.
    הטור: http://2nd-ops.com/hanna/?p=68492
    הפייסבוק של קבוצת הנשים: http://www.facebook.com/groups/238643826187676/
    טור של בילי מוסקונה לרמן בנושא תקרת המזונות: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/333/290.html

  10. פינגבאק: התעמרות כלכלית בגרושות וילדים | חנה בית הלחמי

  11. דרול הגיב:

    שמעתי את הסיפור ואני יכול להגיד כזה דבר.
    תפיסת העולם הפמיניסטית מתבססת על הנחה שגויה ביותר, לפיה הגבר תמיד הוא המפלצת והוא האחראי והיוזם של פירוק התא המשפחתי וההפך, קרי האישה היא תמיד הקרבן.
    המציאות שונה מהתפיסה הפמיניסטית ולכן אין סיבה למהר ולאמץאת התפיסה הזו. ישנן די אימהות מזניחות, חסרות אחריות ומניפולטיביות.
    צריך להניח לבתי המשפט להחליט ולא לאפלות את האמהות לטובה באופן שיטתי.

  12. שלי הגיב:

    סטטיסטיקה:
    לפי נתונים שפירסמה צפי סער בהארץ (לצערי אין לי את הלינק, ואני מצטטת מהזיכרון), נערך כבר מחקר באחת המדינות (נדמה לי ויסקונסין) שבהן הייתה חזקה לנשים והיא בוטלה. אחוז המקרים בהן הילדים נשארו אצל האם לא השתנה לפני ואחרי ביטול החזקה – והיה 95% מהמקרים. לעומת זאת הסכום הממוצע של המזונות ירד לאחר ביטול החזקה. כלומר ביטול החזקה לא אפשר ליותר גברים גרושים להיות שותפים בגידול ילדיהם, אלא אפשר להם להפעיל יותר לחץ על גרושותיהם, ולהשיג הסדרי מזונות מקלים יותר עבורם וקשים יותר לנשים (ולילדים).

    • תומאס הגיב:

      הסטטיסטיקה שפרסמה צפי סער היא עוד אחד מהמיתוסים שמסתובבים שנים ואף אחד לא
      ממש בודק את המקור שלהן או את אמיתותן. במקור, הסטטיסטיקה נלקחה מספר של מרתה פיינמן
      ושמו
      The Illusion of Equality: The Rhetoric and Reality of Divorce Reform
      כרגיל במקרים כאלו, בהם אף אחד לא יודע מה מקור המידע, הוא (המידע) עובר אסקלציה
      ומגיע עד 95% מהמקרים (המספר הנכון – 85%).
      בכל אופן, מחקר אחר בדק את הנתונים שנים וגילה שלא היו דברים מעולם – לא רק שאחוז הזוגות שבוחרים הורות משותפת גדל פי 7 אלא שגם אחוז האמהות שקיבלו חזקה על ילדיהם קטן מ85% ל 73% .
      גם בקרב אמהות שקיבלו חזקה על ילדיהן, אחוזי החלוקה השתנו מאד וזו כנראה הסיבה לירידה בסכומי המזונות (הזמן שמבלה אב עם ילדיו יכול להיות יומיים בשבוע או יומיים בשנה ועדיין הילד נחשב בחזקת אימו)
      ומעבר לזה, החוקרים הראו כי יש מתאם בין הזמן שמבלה אב עם ילדיו ובין נכונותו לתמוך בהם כלכלית.
      הנה המחקר, להנאתך והשכלתך :
      http://www.irp.wisc.edu/publications/dps/pdfs/dp113397.pdf

    • alon הגיב:

      כדאי לקרוא סקירה של מחלקת מחקר בכנסת לבקשתה של אבירת זכויות האדם ח"כ זהבה גלאון. וללמוד שביטול חזקת הגיל הרך הצליחה בעולם המערבי ושמשמורת משותפת היא הטוב ביותר לילדים (אולי לא טוב למתפרנסים מהעצמת האישה ה"מוחלשת").
      http://www.knesset.gov.il/LegalDept/heb/docs/Survey200512.pdf

  13. רות רזניק הגיב:

    אסור לשחק ברולטה רוסית בחיי הילדים.
    החוק בארצות שונות במקרים דנן קובע שמי שהיה המטפל העיקרי בילד/ה
    ימשיך להיות במעמד זה גם לאחר הגירושין.
    החוק באותן מדינות (ארה"ב, קנדה ובריטניה) אינו מתכוון
    לכך שהילדים לאחר טראומ ות הגירושין, יעברו לטיפולה
    של בת זוג חדשה של הגבר המשמורן או לטיפולה המסור של אמו.

    יש להפריד את הרצון הכן של אותו חלק מהגברים המעוניינים באמת ובתמים
    לראות ולטפל בילדיהם מהגברים שהם סרבני מזונות כרוניים, מתפטרים ממקומות
    עבודה מסודרים ודנים את ילדיהם לעוני מנוון.

    הורה משמורן אינו/ה יכול/ה לעבוד שעות נוספות, מוזעק ע"י גננת, מורה, מטפל פסיכולוגי, חייב לקחת את הילד/ה לקופ"ח,

    במקרה הצורך גם לבית חולים, לטיפול בשיניים, בדיקות ראיה ועוד. הרי אין מדובר רק בהזנה, החלפת טיטולים, אמבטיה, כביסות והשכבות. מדובר במכלול של טיפולים בלתי פוסק שהולך ומחמיר עקב פירוק החיים המשותפים בבית.
    ברוב גדול של גירושין האחריות ההורית היא של נשים המתמודדות עמה. האם גברים רבים יצליחו במטלות? מסופקני. מה יעשו כאשר יצאו למילואים, לא יוכלו ללכת למשחקי כדורגל, לפאבים עם החברים? אין לי ספק שגברים אוהבים את ילדיהם. אך טובת הילד/ה דורשת שברוב המקרים ישארו עם האמהות והאבות יממנו חלק ניכר מהוצאותיהם – כי הילדים אינם חייבים לשאת בתוצאות הגירושין.

    • alon הגיב:

      גישת "המטפל העיקרי" היא אחותה החורגת של חזקת הגיל הרך.
      אייך יבדקו מי היה המטפל העיקרי? יבדקו כמה פעמים ביום אמא\אבא חיבקו את ילדם? קמו אליהם בליילה?
      אייך אפשר לבדוק את החשיבות הפסיכולוגית ואת הבטחון שמשרה עליו אבא בבית?!
      אני ממליץ לקרוא סקירה של מחלקת מחקר בכנסת לבקשתה של ח"כ זהבה גלאון , ובו ניתן לראות שביטול חג"ר הצליח בעולם המערבי.
      http://www.knesset.gov.il/LegalDept/heb/docs/Survey200512.pdf

      רות, כשאת כותבת על "הרצון הכן של אותו חלק מהגברים " , אני שואל את עצמי למה ברירת המחדל היא "לא לסמוך על הרצון הכן" של אותם גברים?!
      רוב האבות היו טובים דיים לפני הגירושין והם נשארו כאלו גם לאחר שהפסיקו לאהוב את האמא.!

      המציאות היא שאבות ואמהות מגדלים ומפרנסים את הילדים.החוקים הם בדיליי של 50 שנה.זה הכל!

  14. פינגבאק: צדק עיוור: על ביטול חזקת הגיל הרך « המבוקש מס' 2

  15. סתיו אדם הגיב:

    מספר פוסטים שיכולים לעניין אותך אולי …
    http://wp.me/pQctz-1jm קשר הטבור הבילתי נתיק
    http://wp.me/pQctz-1jj שחררו אותנו מהפחד שלכן

    אני תוהה איך השרץ מכשיר את מעשה הנבלה ….
    איך קיבוע עובדתו של עיוות מצדיק אי צדק ו/או אם תרצה עיוות לא פחות חמור ממנו
    לידיעתך 300 עגונות אל מול 3000 סרבניות גט ( מקבלות בזמן הזה מזונות על פי פסיקה )
    150 גברים גרושים/פרודים שמתאבים בשנה ( נתונים של האו"ם )

    קישור לפוסט נוסף שלי שמהותו המתודיקה : http://wp.me/pQctz-1eP

    אתה מוזמן להיכנס לבלוג שלי יש שם לשונות להיות אדם …לקרוא ולומר לי באם עדיין אתה קושר מין בשאינו מינו
    כמי ששיך לעמותה שקידמה את נושא העלאת תקרת המזונות מתוך ראייה של שוויון וטובת הילד אני לא מצליח להבין היכן וממתי ילדים הפכו להיות רכוש שעובר מיד ליד כקלף מיקוח , באיזה זכות שוללים ממני בצורה אוטומטית את האבהות שלי, הופכים אותי לעבריין מועד ובאופן כללי משדרים לי שעבר זמני בטל קורבני .

    אין לי אלא לקוות שלעולם לא תעמוד במצב בו אני ועוד אלפי אבות עומדים , מצב בו אתה מאבד את צלם האנוש שלך וכול שנותר לך הוא לקוות שמחר לא יהיה גרוע יותר.

    אני בחרתי בחיים, בחרתי במאבק להנחיל לילדי עולם טוב יותר , אני קורא לך לא לטמון את הראש בחול בוא אתה מוזמן לקבוצה שלנו הורות משותפת = טובת הילד https://www.facebook.com/groups/shared.parenting/282053321860460/?notif_t=group_activity

    בוא להכיר ואולי ללמוד דבר או שניים .

    תודה על המקום להגיב .

  16. אבא הגיב:

    מתי קצת עצוב לי לקראו את דבריך. זה אותו מקרה של משכיל שלא מכיר את החומר שהוא עוסק בו אבל בגלל השפה נשמע משכנע, מזכיר את הבדיחה על ההבדל בין תיאורטי ומעשי.

    לכל המגיבים הרהוטים שמכירים את הנושא והביאו מובאות ומידע חשוב, אנחנו צריכים אתכם. אבות כמוכם עושים את ההבדל. ישנן מספר קבוצות שפועלות בנושא. אם אתם עדיין לא חברים, הצטרפו:

    http://www.facebook.com/groups/shared.parenting/

    באופן כזה תוכלו לדעת מה קורה ולסייע בקידום הנושא

  17. מנשה בלומפלד הגיב:

    איך חזקת הגיל הרך גזלה מילדה את אביה
    הסיפור די בנלי. אפילו יותר מידי בנלי. גבר, בשנות ה-30 לחייו, מחליט עם זוגתו להביא ילד לעולם. או ילדה. ילדה. תינוקת יפהפיה, הוא מתאהב בה מיד. ככל הורה, ההתמסרות המוחלטת לולד הרך היא בדמו. הוא קם אליה במהלך הלילה, מחתלה ומושיט לפיה הרך את בקבוק תחליף החלב בשיגרת יומיום. הילדה גדלה ומתפתחת נפשית, שכלית ומוטורית ומסבה אושר רב לשני ההורים. היא מזנקת על אביה בחיבוקים בכל עת שהיא רואה אותו ומתעקשת שהוא יהיה זה שירדימה לישון, יקלחה ויכין אותה לקראת הגן.
    כעבור מספר שנים, נפרדות דרכי האם והאב. האם לוקחת את הילדה אליה תוך שהיא פוטרת “חזקת הגיל הרך”. האב נרעש ונרגש, חרב עליו עולמו והוא מתקשה לקבל שקשר יומיומי יגדע באחת ואיננו יכול שלא לחשוב על השלכות הגדיעה האלימה עבור הילדה הרכה בשנים. הוא פונה לבית המשפט. בתחילת הדיון מעלה עורכת הדין שלו מעלה על דל שפתיה את המילים "משמורת משותפת" ואילו שפתיו של השופט נרטטות ונראה שאגרופיו נעשים קמוצים מתחת לשולחן. השופט לא מראה עניין בפרטים הממשיים. מתפתח דיון תיאורטי לחלוטין. בהתאם לבנליות של הסיפור, הוא פוסק שהאב יראה את הילדה פעמיים בשבוע למשך 3 שעות וכל סוף שבוע שני.
    האב לומד מילים חדשות. קוראים לזה "הסדרי ראיה" או "ביקורים". המדינה מאפשרת לו לראות את הילדה או לבקרה. הילדה מסרבת לקבל זאת. בכל פרידה היא ממררת בבכי ומבקשת יותר זמן להיות אביה. אבל המדינה, לא מרשה.

  18. תמר,
    יש סנקציות כלפי הורים משתמטים בכסף ובזמן. אגב, הועדה (לא משהו, דמוגרפית היא מזכירה לי את בימ"ש העליון) הוקמה ע"י השרה לבני ב-2005 ולא עוסקת רק בעניין החזקה. אני לא יודע מה הקשר בינה לבין נאמן (הדתי?), אבל לדעתי אף עמדה רדיקלית לא תתמוך בך. להיפך, דווקא בית הדין הרבני יתמוך בך. גם זה השרעי (ראי דעת המיעוט), כמו גם קהילת המהותנים באקדמיה.
    ח"ע המגדרית לא נולדה עם חזקת הגיל הרך אבל תורמת לה כי היא מקבעת נשים בבית. לפי מכון אדווה ב-2000 נשים הרוויחו בממוצע 62% משכר גברים, ושכרן לשעה היווה 83% משכר שעה לגברים. ב-2009 הן הרוויחו בממוצע 66% משכר גברים, ושכרן לשעה היווה 85% משכר גברים. קחי בחשבון שהשינוי המתון הזה נובע מעלייה בשכר הנשים לעומת ירידה בשכר הגברים. למרות בעיית המדד (הממוצע גס מדי), הפער בין שכר חודשי לשעתי מקורו בעיקר בזמן השהות בעבודה: מי חוזר הביתה מוקדם יותר (סוג הג'וב, משרת אם, שעות נוספות)– מרוויח פחות, מתקדם פחות (שכר שעה, תפקיד). את בעד לעצור את התהליך הזה? לעזור לקבע אותו?
    אם מטשטשים את ח"ע, וגברים מממשים את זכותם (עדיף 50%, טוב השוויון ), זה מאפשר לנשים יותר זמן להתחרות בשוקעבודה. השוק מפלה נשים? עובדה. אבל הוא לא פיאודלי, ובתוכו גם נשים מרוויחות את הזכות להיות מנוצלות (ומנצלות). שיעבדו יותר. זו בעיה? כן. אבל קוראים לה קפיטליזם, לא אבות גרושים. הניצול הזה יאפשר להן לצמצם פערים מגברים, דווקא בגלל הגירושין, אם תבוטל החזקה האוטומטית. אז למה לא לשחרר את הפקק הזה עוד קצת? ולמה לא להתמקד במקום בחיזוק מנגנוני הבטחת ההסכמים מצד הגברים?
    גברים משתמטים ותחמנים הם בעיה חריפה יותר? בסדר. אבל למה להפנות משאבים למטרת אנטי (מה זה עונש? מלחמה? מה זה נותן?). חשבי על זה: הסוציולוג ינון כהן מראה, סטטיסטית, ש(בשונה מפערי המגדר), משנות ה-90 בישראל הפכה לחברת קאסטות: פערים בין מזרחים לאשכנזים גדלים, והאפשרות לצמצם אותם – רק ע"י נישואין. עכשיו, אפשר להבין את האדישות היחסית של המזרחים/ות כלפי, נגיד, מחאת רוטשילד. אבל להבדיל, ההתנגדות למחאה תהיה אבסורדית (בנוסח 'אני אוציא לעצמי עין בתנאי שאוציא לך שתיים'). באותו אופן אבסורדית היא ההתנגדות לביטול החזקה האוטומטית בגלל שלדעתך ישנם עניינים אקוטיים יותר.
    בהקשר הזה, לא בשביל להיות דרמטי, אבל לא נראה לי שהוכרזה פה מלחמה חדשה (ובחייאת תמר, מי הגמוני?).

  19. דני הגיב:

    תמר זנדברג מרויחה 38,000 ש"ח לחודש כחברת כנסת, אבל חלילה שתשלם אגורה לכלכלת ילדיה, רק בעלה המסכן צריך לשלם מזונות. גם אם הוא מובטל, גם אם שכרו רבע משכרה.
    זה ה"צדק" שהיא מטיפה לו!

    • alon הגיב:

      כמה הערות:
      1) כשאתה כותב שזה יקרה "רק ביום שבו מעמד הנשים יהיה שווה למעמד הגברים בבית הדין הרבני" זה כאילו שאתה אומר שלעולם זה לא יקרה.
      2) אתה מדבר על השר נאמן, ושוכח (אולי) שהוא אימץ מסקנות של ועדה מקצועית של מומחים שישבו 7 שנים! הם חשבו על "טובת הילד" (כמובן שהיו גם נציגים של ארגוני הנשים שחשבו על קידום מעמד האישה)
      3) החוק המוצע המבוסס על המלצות ועדת שניט מדבר על ביטול הגדרות משמורת שמכניסות רק תחרות בהורות. לשם מה צריך להכניס היררכיה בהורות?! את מי זה משרת?! החוק המוצע מבקש להתבסס על "אחריות הורית משותפת" אשר מקבע את מעמד ההורים כמו בנישואין: היינו אמא ואבא לפני שהתגרשנו..נמשיך להיות כאלו גם לאחריהן.

      תודה

  20. alon הגיב:

    כמה הערות:
    1) כשאתה כותב שזה יקרה "רק ביום שבו מעמד הנשים יהיה שווה למעמד הגברים בבית הדין הרבני" זה כאילו שאתה אומר שלעולם זה לא יקרה.
    2) אתה מדבר על השר נאמן, ושוכח (אולי) שהוא אימץ מסקנות של ועדה מקצועית של מומחים שישבו 7 שנים! הם חשבו על "טובת הילד" (כמובן שהיו גם נציגים של ארגוני הנשים שחשבו על קידום מעמד האישה)
    3) החוק המוצע המבוסס על המלצות ועדת שניט מדבר על ביטול הגדרות משמורת שמכניסות רק תחרות בהורות. לשם מה צריך להכניס היררכיה בהורות?! את מי זה משרת?! החוק המוצע מבקש להתבסס על "אחריות הורית משותפת" אשר מקבע את מעמד ההורים כמו בנישואין: היינו אמא ואבא לפני שהתגרשנו..נמשיך להיות כאלו גם לאחריהן.

    תודה

  21. פינגבאק: ח"כ תמר זנדברג בעד הנצחת חזקת הגיל הרך, ומתן כלים לנשות הגירוש ין להרוס את חיי הגברים, פמיניסטית מורעלת « טובת הילד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s