המימונה האשכנזית שלי

את המימונה האחרון חגגתי בבית של דודה שלי. אחרי שנים שהמשפחה שלי הייתה עורכת מימונות המוניות, קמה סבתא שלי, בהחלטה פמיניסטית משל עצמה, והודיעה שנמאס לה והיא עייפה. ככה חזרנו למימונה בהרכב מצומצם למדי, חף מעיניים אשכנזיות בוחנות ומהצורך לשקף עצמנו לאשכנזים. מזרחים בקרב עצמם זה תמיד הרבה יותר נינוח.

כשדוד שלי ממרוקו נפטר, הגיעו לקבור אותו כאן כל מיני קרובים ממרוקו שלא יצא לי להכיר. ישבתי לידם בשבעה ואני זוכרת את ההלם התרבותי המטורף. הסתכלתי על המרוקאים האלה – מעצבת אופנה, מהנדס חשמל, אשת מחשבים. משהו בהם היה נינוח בצורה שלא יכולתי לשים עליה את האצבע, ונמשכתי לזה, בהיתי בהם ערב שלם. כשחזרתי הביתה הבנתי. הם היו מרוקאים שמעולם לא חוו דיכוי על עצם היותם מרוקאים. המיעוט שהם היו חלק ממנו היה יהודי. לפיכך, בעוד שהיהדות שלהם הייתה מודעת לעצמה, מתנצלת או בדיוק להפך –המרוקאיות שלהם הייתה טבעית. מובנית מאליה. היא לא הייתה שיקוף של שום דעה קדומה, היא לא נבנתה ונרקמה בין עשרות ייצוגים מבזים של מזרחיות בתקשורת האשכנזית. היא פשוט הייתה שם, חשה עם עצמה בנוח לגמרי.

בחזרה למימונה. אחרי כמה שעות בקרב משפחתי המרוקאית חזרתי לחיפה, היישר למסיבת מימונה בפאב מקומי. שמו שם בפלייליסט שפתיים וגם מוזיקה מרוקאית שסבא שלי היה שומע. זאת פעם ראשונה ששמעתי מוזיקה 'מהבית' בקול רם כ"כ בפאב וכמעט התעלפתי מהתרגשות. הרגשתי מה זה להיות 'הסטנדרט'. הסתכלתי על הרבה חברים אהובים מאוד אשכנזים. הם לא הכירו. לא את הקצב, לא את המילים, לא את הסגנון. הבנתי שהם, במסגרת משחק התפקידים הקטן שלנו, מבינים בפעם הראשונה מה זה להרגיש האחר.

אבל באותה נשימה, חלק הפלייליסט עוד כל מיני שירים. שירים שאני לא מכירה כ"כ, של זמרים מזרחיים, שקראו לי לנענע את התחת, ושלל הערות סקסיסטיות שאין טעם לחלוק עם קוראינו. קפאתי במקום. לא ראיתי את עצמי רוקדת במסגרת פסטיבל 'תנו למרוקאי לרקוד' שהתנהל שם, ולא מצאתי לנכון להודות למארגנים על שכללו מוזיקה מזרחית בפלייליסט כשהיא כ"כ בוטה ומחפיצה נשים.

תוך כך חשבתי על יהורם גאון. אם להיות כנה, לא מעט מהשירים בפלייליסט באותה מסיבת מימונה היו אכן זבל שלא ברא השטן.

אבל, וזה אבל עצום, שמותיר את יהורם גאון בגזענותו, ומאפשר לי להתקדם למחוזות נאורים יותר, לא מזרחיותם של השירים האלו הייתה מה שהפך אותם לזבל שכזה, והיא לא הייתה הפרט המכונן שבהם, המבחין אותם משירים אחרים.

מה שזעזע אותי יותר מהסקסיזם בשירים האלו, ומה שגרם לי לחוש בעיקר מושפלת במימונה האשכנזית שארגנו לי, היא הנחת המוֹנוֹליטיות של כל-מה-שאינו-אשכנזי. מהבחינה הזו, היכולת שלי להוקיע מוזיקה מזרחית כי היא לפעמים זבל, בצד האדרתה של מוזיקה מזרחית אחרת, שהיא איכותית ומופתית ומרגשת, היא השחרור מהדיכוי האשכנזי שרואה במזרחיוּת אחת.

לפני כעשרים שנה הקימו קבוצת סטודנטים "מזרחיים" שהוריהם נולדו במרוקו להקה שנועדה להחיות את המוסיקה המרוקאית והאנדלוסית עליה גדלו סבי וסבתי במרוקו. הם קראו לעצמם "להקת צפון מערב". כי אם כבר הגדרה באמצעות כיווני השמיים, אז בואו נדייק.

כלומר, המונוליטיות היא בעצם כפולה, היא נעה לרוחב – ומאחדת יהודים-ערבים מארצות שונות תחת טייטל אחד של 'מזרחים', במנותק מהארץ ממנה הגיעו, והיא נעה לאורך, מאחדת ומכפיפה תחת אותו הטייטל של 'מוזיקה מזרחית' את כל סוגי המוזיקה שאינם מתיישרים עם ההגמוניה, על האיכות השונה הטמונה בהם.

עצם ההגדרה "מזרחים" לכל אלו מחפיצה, מדכאת ומטשטשת את שלל הזהויות המורכבות, לאורך ולרוחב, לכלל יישות אחת שקל יותר לקטלג אותה.

כפי ש'למוזיקה הישראלית' (הכינוי ההגמוני לאותה מונוליטיות-לא-אשכנזית) יש זמרים ושירים איכותיים ושאינם, אין שום סיבה להניח שכמרוקאית אני מצופה לאהוב ולהכיל כל שטות שונאת נשים שמישהו שרבט. ההנחה הזו, שאנחנו כמרוקאים לא שמים לב, לא מבחינים בין איכות לזבל, היא גזענות לא פחות גדולה.

עמוס נוי כותב בפוסט שהיה ההשראה לכל הטקסט הזה –

"הרבה יותר מנויים של הפילהרמונית של קהיר שומעים מוצארט לצד אסמהאן וליילה מוראד בלי לדעת או לשים לב שבורגני אירופי או איזה טומי לפיד בורים וחסרי תרבות (וגם אולי טהרנים דקדקניים חובבי "אותנטיות" מכיוון "הפוך") תובעים מהם להכריע"

ההנחה שאנחנו אמורים להנות משירים כאלה רק כי הם של זמרים מזרחים:

"תנענעי אותי מותק
תנענעי שהכל ייצא מהמקום
את בסדר, את יודעת
כל כך בסדר עד שעמום
אני רעב לקצת עניין
שמשהו חם ייצא מכאן"

אה, לא, סליחה. זה רמי קליינשטיין שר… אבל אם לחזור לעניין, ההנחה שאנחנו אמורים לאהוב את זה:

"תזיזי ת'ישבן מכאן לכאן
אני מוכן כמו כסף מזומן
מתחת לשולחן, חרמן
חם כמו קפה, אני בחור יפה
סבבה, יותר טוב מאבא"

רק כי ביגי ושורטי שרו את זה, והם שחומי עור, היא הנחה אשכנזית שאני כופרת בה. יש, כמו שראינו, הרבה שירים שהם זבל שלא ברא השטן. חלקם מזרחים, לא עלינו. מזרחיות שמאמצת אותם, שמנענעת את התחת במסיבות כי סוף סוף שחררו לנו חלק מהפלייליסט, היא בצער המזרחיות שמרוקאים ממרוקו חפים ממנה. היא מזרחיות שנבנתה ונוצרה למול עיניים אשכנזיות, מחפיצות בפני עצמן, מדכאות.

(ליהי יונה)

אודות ראומה

בלוג עם תודעה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

35 תגובות על המימונה האשכנזית שלי

  1. dc הגיב:

    "עצם ההגדרה "מזרחים" לכל אלו מחפיצה, מדכאת ומטשטשת את שלל הזהויות המורכבות, לאורך ולרוחב, לכלל יישות אחת שקל יותר לקטלג אותה."

    מסכימה לחלוטין, אבל הפוסט הזה חוטא באותו דבר בדיוק בשימוש בהגדרה "אשכנזים".

    • ליהי הגיב:

      אני חושבת שזה לא מדויק בהקשר שלי. אני השתמשתי במילה אשכנזיות ככזו שמכוננת את עצמה למול כל מה שאינו אשכנזי. אני לא מייחסת תכונות/אופי/מוזיקה לאשכנזיות. כפי שאני מכירה באיכות וב'זבל' במוזיקה אשכנזית, אני דורשת שיעשו אותו דבר עם מוזיקה שיוצריה מארצות ערביות. כשאמרתי על המימונה שלי שהיא 'אשכנזית', לא ייחסתי לה למעשה תכונות 'אשכנזיות' באופן שרידד משהו מהתרבות של מי שמקורם מהארצות שנכנסות תחת ההגדרה שלה, אלא ייחסתי לה תפיסת מזרחיות שמתכוננת למול מה שאינו מזרחי. שמרדדת אותו.

      • יובל הגיב:

        טוב טוב טוב. לא צריך כ"כ הרבה להצטדק. דיכוטומיות תרבותיות הן דבר קיים, ואם הן לא היו קיימות במציאות הן לא היו מחורבנות. יש הבדל מהותי בין ביקורת על המשמעויות של סמלים תרבותיים לבין ביקורת על המילה שמישהו שם במאמר.

      • אראלי הגיב:

        ראשית כל, יהורם גאון לא אשכנזי.
        לדעתי אפשר להסתכל על הדיכוי הזה בצורה רחבה יותר.
        הישראליות היא זו שדוחה כל זכר של האשכנזיות האמיתית, הגלותית. ולכן גם הישראליות (שנוצרה, במבט היסטורי, ע"י אשכנזים ואחרים) יצרה דיכוי והשפלה כלפי תרבויות אחרות, במיוחד ניכר הזלזול המופגן במוסיקה הערבית והימתיכונית. אי אפשר להתעלם, ולא להתנחם בכך שהיא גם דחתה את המוסיקה האירופאית והיהודית הקלאסית – כחלק ממחיקת הזהות היהודית היידשאית.
        אני לא חושב שהישראליות גורמת לאף אחד להרגיש באמת נינוח.

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        הרבה מילים בשביל לומר שזה לא בסדר באופן גורף לרדד עדות ותרבויות שונות לכדי כותרת "מזרחית" אחת באופן שמעקר אותה ממשמעות, אבל זה בסדר לרדד עדות ותרבויות שונות לכדי כותרת "אשכנזית" אחת באופן שמעקר אותה ממשמעות, כי כשאת עושה את זה הכוונות שלך טובות ומודעות ובכלל לא התכוונת.
        זה בסדר לומר "וואלה, החליק לי".

        ובנושא אחר – מעניין אותי את מי את כוללת בהגדרה של "מוזיקה אשכנזית". נראה לי שהמצב היום הוא שלמעט בודדים כמו חוה אלברשטיין ודומיה, רוב המוזיקה היא אמריקאית או אנגלו-אמריקאית, וכל קשר בינה לבין יהדות אשכנז מקרי בהחלט. למה את חושבת שמודדים את עמיר בניון ואתי אנקרי באותם הכלים שמודדים את, נגיד, קובי ומשה פרץ?

      • יואב הגיב:

        בהקשר הזה רצוי להוסיף כמה דברים:
        א. רמי קליינשטיין הוא אמריקאי.
        ב. ביגי ושורטי, הרכב בשם "הישראלים" (ולא "המזרחים") מנסים בכלל ליצור ראפ (סגנון מוסיקלי שמקורו באמריקה).
        ג. סבא וסבתא שלי לפני השואה לא שמעו קרן פלס (אשכנזיה) או מירי מסיקה (מזרחית) רומניות.

        הנקודה שלי היא שמדובר באמריקנזיציה, ולכן רמי קליינשטיין, בלי להתכוון הוא באמת היחידי הרלוונטי. לא ברור לי מי הם האשכנזים שמדכאים את המוסיקה המזרחית. אם את רוצה להרגיש בבית תפתחי ערוץ 24, ובקרוב יצטרף אליו גם ערוץ נוסף. זה לא חלק מהפלייליסט, זה כל הפלייליסט. ערוץ על טהרת המוסיקה האשכנזית, כזו מבית סבא, עוד לא קם ולא יקום, וגם אין סיבה שיקום.

        בגלגלצ משמיעים מוסיקה אמריקאית, בין אם באנגלית ובין אם בעברית, לא מוסיקה אשכנזית. יש מי שאומרים שזו "מוסיקה ישראלית". שיגידו. זה כמו להגיד שלנו יש פלאפל. שני ההיגדים, אגב, נכונים במידה לא מבוטלת. קרן פלס ונושאי המגבעת זו מוסיקה ישראלית, וגם הישראלים, יהורם גאון ועומר אדם זו מוסיקה ישראלית.

      • יואב הגיב:

        עוד דבר ששווה לשים לב אליו הוא שהישראלים, שאת מתייחסת אליהם בתור מוסיקה מזרחית שהושמעה במימונה, מכנים את עצמם ביגי ושורטי. כלומר, גלעד מסמי ואמיתי צברי, עם השמות הכל כך ישראלים/מזרחים שלהם, מכנים את עצמם בכינויים בשפה האנגלית. ביגי, כמו נוטוריוס ההוא שנרצח בלוס אנג'לס. שום דיכוי אשכנזי, כמו שאמרו כאן – גם האשכנזים מדוכאים ע"י הישראליות, הכל אמריקניזציה.

      • יואב הגיב:

        ודבר אחרון בעניין זה:
        האין דבר יותר ישראלי מצמד ראפרים שקוראים לעצמם ביגי ושורטי ואז איזו מרוקאית מנכסת אותם וקוראת לזה מוסיקה מזרחית?

        אם אני מבין נכון, בעיקר מהדיון בתגובות, מזרחי הוא כל מה שנתפס כמזרחי (למרות שהוא נעדר מאפיינים מזרחיים, לבד אולי מ"זהות" המבצעים) ואשכנזי הוא כל מה שנתפס כאשכנזי (למרות שהוא נעדר כל מאפיינים אשכנזיים, אפילו לא "זהות" המבצעים תמיד). בעולם כזה, אין פלא שמסיבת מימונה בפאב נתפסת כמאורע אותנטי כמעט.

  2. אלון הגיב:

    יפה ומדוייק.
    יישר כח

  3. איתמר הגיב:

    מהלך מבריק עם רמי קליינשטיין*!

    הבכיינים המטומטמים- כותרת אפשרית לתגובה

    המילכוד של המזרחים הוא כפול מצד אחד אין תקציבים שוויוניים לתרבות ומצד שני קיימת ביקורת על שירים המזרחיים שהם רמה נמוכה
    http://e.walla.co.il/?w=%2F6%2F1815290
    ואז אומרים שאין ולא הייתה תרבות וכו
    זהו מהלך דיאלקטי של מחיקה ואין איך לצאת מזה: זה או שאתה מטומטם וסקסיסטי ששומע מוזיקה לא טובה או שאתה בכיין ילדותי לא רציונלי ומסורס (בזעקתך על דיכוי תקציבי ברור).

    או בכיין או מטומטם, כמו שננשים מזרחיות נעות בין שתי אופציות קיום או פרחה או צדיקה- בחיים לא בת חווה שלמה ומורכבת.

    לכן גם בעיני מזרחים רבים חוזרים בתשובה כאופצייה עצובה ודיי אמבית ליציאה מהמלכוד.(עצוב כי זו לא הדת המסורתית המתונה של סבינו והורינו)

    • ליהי הגיב:

      תודה על התגובה איתמר. אני מסכימה לחלוטין לעניין היעדר התקצוב, ואולי הייתי צריכה לציין את זה גם בגוף הפוסט. לצד ההוקעה של מוזיקה באמת מגעילה, חשוב להציג את התמונה השלמה של ההפלייה התקציבית הברורה.

  4. אדמון הגיב:

    ב ת – אהבתי

  5. hilanoga הגיב:

    מעניין.
    אני תמהיל של 4 עדות מזרח ועד סוף התיכון בכלל לא ידעתי מה זה "אשכנזים" ו"מזרחים" ולמה המוצא של סבתא של מישהו אמור לעניין אותי.
    אני אפילו לא יודעת מה כל כך מיוחד בתרבות המזרחית שלי שנמצאת בסכנה. אצלנו אוכלים מרק רגל וקובות ושותים ערק בשבת בבוקר, ואצל חברות שלי אוכלים ושותים דברים אחרים. אצלנו יש פתגמים בערבית, ואצל חברות שלי ברוסית. אנחנו היינו רואים סרטים בערבית ואנשים אחרים לא.

    במובן הזה אני מרגישה הרבה יותר קרובה לקרובים המרוקאים שלך מאשר אליך, אבל לפעמים כשאני קוראת מאמרים כאלה אני תוהה אם זה בגלל שהכל אפרסקי ואנחנו חיים במדינה רב-תרבותית נהדרת, או שהמשפחה שלי פשוט נטמעה בצורה כל כך מוצלחת בסביבה עד שלא נשאר שום דבר מהמזרחיות שלנו.

    מכל מקום, אני חושבת שהדינמיקה עם הסביבה תלויה במידה רבה בעיר המגורים שלך. כשעברתי מב"ש לת"א, למשל, נדהמתי לגלות שאין בכלל רוסים ואתיופים בתיכון שלי, ושמשום מה אנשים חושבים שלקרוא לי "ג'חנונית" זה משעשע, כך שיכול להיות שהתמזל מזלי לגדול במקום שבו כולם היו מזרחיים "כמוני".

    • ליהי הגיב:

      תכלס. זה מאוד דומה למה שמעין כתבה בפוסט על הבכיינות המזרחית במה שכתבנו על אורטל בן דיין, על זה שהיא גדלה בלי להרגיש חריגה, ורק כשהיא הגיעה 'למעלה' במרכאות, פתאום הנוף התחיל להשתנות מסביבה.

  6. אילן הגיב:

    פוסט מעניין, ויש לי כמה דברים לומר:
    ראשית כל, כחובב מוזיקה מארצות ערב וכשונא מוזיקה מזרחית, אינני יכול שלא לציין שברוב ההופעות של מוזיקאים כיאיר דלאל, מארק אליהו וארא ג'ינקיאן – רוב הקהל הוא אשכנזי. ואם לדייק, אשתמש בציטוט שאיזה ילד טמבל הסביר לי "אשכנזי זה לא מוצא, זה אופי". ובהקשר הזה אציין שלפי הכרתו של אותו ילד אומלל אין בשם משפחתי המזרחי ולו חצי נחמה. אשכנזי יותר מהאשכנזים.
    אני בעצם מנסה לומר שני דברים:
    1. גם המזרחים שמגיעים להופעות שעליהם סיפרתי הם אשכנזים כמוני. למה? כי אין מה לעשות. הפסדנו. אנחנו כבר לא מרוקאים. התרבות הזאת מתה וכשאנו שבים ומנסים להחיותה, אני לא מרגיש שזאת המוזיקה שלי, אלא ההרגשה שלי היא יותר של בורגני אירופאי שנמשך אחרי האותנטיות והיופי (האמיתי, ולא בקטע של התיפיפות שמאלנית מתנשאת) שיש במוזיקה הערבית שנתת לה חותמת כשרות. אני תוהה גם לגבייך ליהי, האם זכית לגדול בבית שאשכרה שומעים בו מוזיקה מארצות ערב על בסיס קבוע, כזה שבאמת מאפשר לך לספוג אותה כך שהאמירה "זו המוזיקה שלי, שעליה גדלתי בילדותי ושלה אזניי רגילות" תהא כנה. לצערי, אני ודומיי, מזרחים שגדלו וספגו תרבות מעמד-ביניימית-אשכנזית שאני מכיר, לא באמת הכירו את התרבות ה"מזרחית" שעליה את מדברת, אלא לעיתים נדירות. הדבר הכי קרוב לזה שכן חויתי זה חתונות וברמיצוות, שבהם נשמעה מוזיקה מזרחית ששנינו מסכימים שהיא זבל (אם כי לא הרבה יותר גרוע מהזבל שקיים בתוך ה"מוזיקה הישראלית").
    2. האמת היא שדי עייפתי מהשיח על אפליית המזרחים, מהסיבה שציינתי למעלה. למעשה, כאחד שכל חייו שמע, ברמות בוטות שונות ובמילים שונות כל פעם את המסר "אתה? מרוקאי? לא רואים עליך, אתה חנון בהיר עור ונבון, אתה אשכנזי(באופי…)", הרגשתי שדווקא התרבות האשכנזית היא שעוברת רצח אופי בימינו. כבדות, חולשה, חוסר אסרטיביות, חנוניות, כל אלו כיום תחת מטריית ה"אשכנזי", וזה מזמן התחיל לעלות לי על העצבים. לא שמת לב שאנשים היום, בלשון המעטה, לא מתגאים, במוצאם האשכנזי?
    לסיכום, לדעתי השיח על חורבן התרבות המזרחית הוא אנאכרוניסטי, ושחובה לנקות את התואר "אשכנזי" מכל הסטריאוטיפים שיש לו, שמידת האמת בהם די זהה למידת האמת שיש בסטריאוטיפים על "מזרחים" (כלומר, יש אמת, אפשר להבין, אבל ממש ממש קטנה).
    אילן אבוטבול

  7. דייזי ווייט הגיב:

    העם דורש לינקים לאותה מוסיקה מרוקאית נהדרת!

  8. tova הגיב:

    חבורת הצעירים המקסימה וליהי מראומה בראשה- אני פשוט גאה לראות שהדור השלישי שגדל במדינה יכול ומעז לראות בעיניים תבוניות את כשלי "כור ההיתוך" אליו התכוונו בוני המדינה. יכולת הניתוח התבונית, הגאווה הפורצת בין שורות הפוסט מרנינה, היא התשובה לכל סוגי הדיכויים, הגזענות והיהירות באשר הם. עצם הדיון כאן מאיר באור זוהר שאנו בדרך הנכונה – זכותו של אדם לחיות בחופש ללא תיוגים.
    אהבתי ! טובה

  9. מזרחיהו הגיב:

    העניין הוא שבאמת כל האשכנזים מאותו דבר ובאים מאותו איזור מזרח אירופה-רוסיה, אבל המזרחים באים משתי יבשות ועשרות מדינות. מה לעשות? זו האמת. ומרוקאים זה לא עירקים ושניהם לא תימנים, ויש גם הבדל בין סורי ללבנוני, ובין מרוקאי לטוניסאי ובין אלג'יראי ללובי. בשביל האשכנזים שאצלם הכל זה שטאנץ אחד ויש להם מוח חד כיווני זה יותר מדי מסובך ולכן עדיף לשעות מזה בורשט ולקלל.

    • יעלה הגיב:

      גם ה"אשכנזים" לא הגיעו כולם מאותו מקום: בריטניה לצד גרמניה, לצד פולין, לצד רוסיה. אפילו בין הונגריה לרומניה יש הבדלים תרבותיים! שפה, אוכל, בדיחות וכמובן יש אשכנזים מהיישוב הישן בארץ שהיו חרדים ולמדו ב"חיידר" (כמו ש"ספרדי טהור" אינו תימני אינו כורדי וכן הלאה)

  10. shaultweig הגיב:

    לגבי מוסיקה מזרחית

    http://en.wikipedia.org/wiki/Kadim_Al_Sahir

    http://en.wikipedia.org/wiki/Munir_Bashir

    http://en.wikipedia.org/wiki/Nazem_Al-Ghazali

    nidda abu mrad

    YEHUDI

    suad massi

    Bellydance Superstars vol. 7- 1 of 3

    mrarcel khalif

    andaluse deus et diablus

    פסטיבל העוד במפרץ

    marcel khalife

    הזמר העברי הוא המיץ של הזבל

  11. אניקה הגיב:

    חולקת עליך בעניין המוזיקה ה"מזרחית" הפופוליסטית. מוזיקה זו מושמעת תכופות במועדונים, והמשמיעים והרוקדים הם אשכנזים ומזרחיים כאחד. היא פופולרית משום שהיא רקידה מאוד, אין הרבה מעבר לזה.

    • ליהי הגיב:

      כן, אבל מכאן הגיעה הביקורת הפמיניסטית שלי על המוזיקה הזאת. אני לא רוצה לרקוד למוזיקה שמחפיצה נשים, כאישה.

  12. הדס הגיב:

    תוהה לגבי הגדרתך את המרוקאיות של הקרובים המרוקאים ככזו שלא עוצבה כנגד שום עיניים "אשכנזיות", שהרי המרוקאיות המרוקאית עוצבה והובנתה כנגד התרבות הקולוניאלית הצרפתית שהשפעתה ניכרת בה עד היום

    • ליהי הגיב:

      וואי, מעניין🙂 כן, יכול להיות, יכול להיות שבסופו של יום מאוד קשה לזכך תרבות שעוצבה בלי לעומתיות או עיניים בוחנות שכאלו. אבל אולי גם מדובר בסקאלה. כלומר, ייתכן שלו המרוקאים מהשבעה של דוד שלי היו פוגשים מרוקאים שלא נתקלו בקולוניאליזם, הם גם היו כותבים על זה פוסט.

  13. מיכל הגיב:

    השילוב המוזיקה המזרחית הפופולרית נעשה לדעתי משתי סיבות עיקריות.
    הראשונה – רייטניג. זה פשוט עושה שמח, מקפיץ את הרחבה וביננו – העם דורש.
    השניה – הצהרה. כבר באמת אין הבדל בין שיר של מושיק עפייה לשיר של ליידי גאגא לשיר של אסף אמדורסקי. כולם שייכים למחלקת המוזיקה שאנחנו אוהבים לשמוע ועושה לנו טוב.
    אני באמת חושבת שלתת פרשנות אחרת היא סוג של הצמדות לעבר ולאפלייה שהיתה אבל לאט ובטוח, היא הולכת ומתפוגגת.

  14. שמור במערכת הגיב:

    לגב המוסיקה המזרחית הנקשרת באופן ישיר אם אירועי המימונה אין לי הרבה מה להוסיף, אכן עוול גדול לקשת כל כך רחבה של מוסיקה, טקסטים ומבצעים. זו כניראה דרכם של "האשכנזים" לגונן על נחלתם הבלעדית, התרבות מהשתלטות כוחות ה"רשע"…. (-:

    ולגבי המימונה המצומצמת החפה מ"אשכנזים" בוחנים ונהנתנים, מהמוניות ועוברי אורח, האם אין זו דרך לנכס תכונות מעדות אחרות, למשל אשכנזים אשר נוהגים לארח ולנהל חגים באופן מצומצם, כדי להראות פחות מזרחיים? האם כל מהות חג המימונה אינו אלא הכנסת אורחים ללא הבדלים, ללא הזמנה וכל המרבה הרי ייטב..?!
    האם את גאה בעצמך כמרוקאית, רק כשאת מצליחה לא להתנהג כאחת…….. ??!

    • ליהי הגיב:

      אני דווקא לא מסכימה. אחרי שנים שעשינו מימונות ענק, באמת, מאות אנשים עברו במימונות שלנו, שרק הלכו וגדלו משנה לשנה, הגענו למסקנה שאי אפשר כבר. זה יצא יקר מדי ותובעני מדי.
      נכתב לאחרונה מאמר על זה בהעוקץ לדעתי, שנוגע להמוני האשכנזים שצובאים על מימונות כדי להינות מקצת אותנטיות לקראת החג. אני חושבת שהרעיון של חג המימונה עבד בסיטואציה שבה *כולם* ערכו מימונות והלכו לבקר אחד אצל השני. במציאות הקיימת יש קצת 'כשל שוק' שכזה, שבו הנטל נופל בצורה פשוט לא פרופורציונאלית על חלק.

      המזרחיות שלנו היא לא סמל. לא נמשיך לעשות מימונות למרות שאנחנו לא עומדים בהוצאות כדי להמשיך ולייצג משהו שמזרחי אמור לסמל. וכדי שלאשכנזים יהיה לאן ללכת. כמו שאני לא מצפה שבדואי, כדי שימשיך להיות 'בדואי טוב',יחכה לי עם קפה ותה באוהל שלו כל פעם שאני עוברת באזור, כנ"ל לגבינו. תפיסה שרואה בבדואי ככזה שמחכה עם התה היא קולוניאליסטית, ע"ע אדוארד סעיד.

  15. קרין הגיב:

    ניתוח חברתי מעניין, ויותר מכך, כתיבה משובחת!

  16. רעות הגיב:

    קודם כל, רשומה יפה שמעלה על פני השטח ניואנסים שבד"כ לא נשמעים.
    עם זאת, יש לי כמה הערות:
    1. לגבי יורם גאון, אני לא בטוחה בכלל שדעתו שונה משלך. הכותרת של הכתבה שצירפת מנענע היא די פופוליסטית, ואם מתעמקים בתוכן הדברים, משתמע כי הוא לא יוצא כנגד מוזיקה "מזרחית" בכללותה, אלא רק כנגד תופעת יוסי גיספן, דהיינו מוזיקה עם אלמנטים מזרחיים, אך שכתובה בצורה מהירה ושטחית, במטרה להפוך לרינגטון וללהיט חתונות. בלי עומק, בלי שאיפות אומנותיות, וכן – גם בלי כבוד למסורת שהז'אנר הזה הפך למייצג שלה. בפרט, יש בז'אנר הזה אלמנטים סקסיסטיים – נשים הופכות לסך כל אברי הגוף שלהן, גברים הופכים לסמרטוטים, וזה מציק לי. אני לא אוהבת כתיבה כזו בשום ז'אנר מוסיקלי, אתני או אחר. יש בז'אנר "יוסי גיספן" גם לא מעט עילגות לשונית, שמציקה לי בכל ז'אנר מוזיקלי, ואת העילגות הזו בדיוק גאון ביקר. למען האמת, אני די מבינה אותו – זו בעיה שפשוט לא קיימת במוזיקה מזרחית מדורות קודמים, ואיני מבינה מדוע היא מקבלת לגיטימציה בדור הזה. אני חושבת שהעילגות הזו מזלזלת באינטיליגנציה של המאזינים, וראויה לביקורת גדולה יותר מצד אישי תרבות.
    2. קשה לי כשמדברים על איזושהי "הגמוניה אשכנזית" במוזיקה. אני פשוט לא מרגישה אותה. באיזה מועדון בדיוק אפשר לשמוע מוזיקה פולנית או רוסית (ולא רוסית מודרנית, שמיועדת לקהל עולי בריה"מ)?
    באיזה פלייליסט של גלגל"צ ניתן לשמוע שירי עם גרמנים? התשובה היא בשומקום. האדפטציה היחידה שאני מכירה בתרבות הפופלרית למוסיקה "אשכנזית" היא אצל להקת ה"בילויים" זצ"ל, ואצל ממשיכתה "אוי דיביז'ן". שתי להקות "אשכנזיות" לעומת רשימה ארוכה מאוד של אומנים המוגדרים כיוצרי מוזיקה "מזרחית".
    מבחינתי, התרבות שהיתה נחלתם של הורי הוריי נעלמה איפשהו בשנות ה-70', כאשר ישראל קיבלה כמעט ללא עוררין את התרבות האמריקנית. יש שיאמרו שהתרבות האמריקנית היא אשכנזית כשלעצמה, אבל זו אחיזת עיניים – הרי הקהילות היהודיות באשכנז חיו בעיקר במרכז ובמזרח אירופה, וקיימו חיי תרבות אוטונומיים למדי, בעוד התרבות האמריקנית מושפעת, אם כבר, מבריטניה.
    בקיצור, אין דבר בין התרבות הפופולרית של ימינו ובין תרבות אשכנז. הזהות האתנית של האשכנזים במדינה נמחקה זה מכבר, יחד עם שמות המשפחה שעוברתו, היידיש שנעלם, והשפות שסבינו לא טרחו ללמד אותנו. תרבות אשכנז נחשבת זה מכבר ל"זקנה", ארכאית, ולא מגניבה בכלל. היא מציצה מדי פעם לתודעה בדיונים על גפילטע-פיש ועל שואה. וזהו.
    אני מבינה את האינסטינקט לתייג כל דבר שאינו מזרחי כ"אשכנזי", אבל זה משטיח לחלוטין את התרבות האשכנזית ה"אמיתית", זו שבאמת יש לה קשר לקהילות אשכנז. גם לנו לא כיף כשמכלילים לגבינו הכללות.

    • ליהי הגיב:

      היי רעות – אענה לך לשתי הטענות שלך:
      1. אני חושבת שז'אנר נחות-מחפיץ-נשים קיים בכל הסוגים של המוזיקה, מה'מזרחית' ל'אשכנזית' ל'ישראלית'. זה מה שניסיתי לעשות עם השיר של רמי קליינשטיין. הבחירה לקרוא לז'נאר הזה 'מזרחית', להגיד שהמוזיקה המזרחית גרועה, ואז לסייג ולומר שרק התכוונת למוזיקה המזרחית הנחותה, מעיד על גזענות, שכן בחרת לראות במזרחיות של המוזיקה הגרועה כאלמנט המכונן שלה, ולא בשום דבר אחר. אף אחד לא היה אומר על רוני סופרסטאר – המוזיקה הישראלית כל כך גרועה, שכן היה ברור לכולם שהיא לא מייצגת את כל המוזיקה הישראלית.

      2. לגבי 'כור ההיתוך' והדיכוי האשכזני. למעשה, אני מסכימה עם לא מעט ממה שכתבת. אני חושבת שייתכן וחטאתי במונוליטיות אשכנזית, למרות שאני מגנה על עצמי טיפונת בתגובה שלי למגיב הראשון כאן. בכל מקרה אני מקבלת. ועם זאת, ותוך קבלה והבנה של הדיכוי שעברו כאן גם המזרחים – שני דברים יש לי לומר:
      ראשית, העובדה שהתרבות האשכנזית טושטשה, לא אומרת שהתרבות המזרחית לא טושטשה גם היא בתרבות כור ההיתוך הזה, ושאי אפשר לדבר על זה, מה גם שבתוך כור ההיתוך הזה, ויצירת זהות כללית שכזו, עדיין תויגו תרבויות העבר על פי היררכיה כלשהי, ועדיין, לשמוע שירים ביידיש ככל הנראה לא יעיד משהו רע על מנת המשכל שלך, בעוד שלשמוע שירים בעלי גוון ערבי – כן. כך שיש מקום לדבר על דיכוי מזרחי על אף הטשטוש זהות האשכנזי.
      שנית, גם אם טושטשה התרבות האשכנזית, והיא אכן טושטשה וראוי לדבר על כך, המודל הישראלי החדש שנוצר, שהיה מעין 'ממוצע' תרבויות כזה, 'כור היתוך', עדיין היווה ממוצע של תרבויות אירופיות, כך שבעוד שניתן למצוא מאפיינים רומנים, רוסים וכו' במוזיקת 'ארץ-ישראל-היפה', לא כ"כ בפשטות ניתן למצוא מאפיינים ערבים כאלו. וחווה אלברשטיין עדיין מסווגת כמי שבנתה את הארץ עם המוזיקה שלה, וזוהר ארגוב לא. למה? לא יודעת. או שכן יודעת.

  17. עדו הגיב:

    מדי פעם אני פוגש איזה יקה זקן עם מבטא, איזו סבתא שעדיין לא קיבלה אלצהיימר שעוד למדה בגימנסיה ברוסיה ואני מקנא. בדיוק כמוך אני מקנא באשכנזיות שלהם, אין להם בעיה לדבר במילים ארכאיות של פעם, הם מרגישים לגמרי נינוחים עם התרבות האירופאית שלהם והדרך שבה הם מתבטאים לגבי ענייני היום יום (הפוליטיקאי הזה דרעק, ההוא ממזר גדול, ההוא המפורסם אני זוכר אותו עוד כשהיה עובר פה עם אבא שלו בדרך לים) אין 'חביבי', אין 'סבבה' ובטח שלא 'יא -אללה' או 'יאללה ביי'.
    בדיוק כמו המזרחיים שתיארת גם האשכנזים של היום כל הזמן עסוקים בלהראות שהם לא מתנשאים, שהם 'זורמים', 'קולים', שהם משתלבים ולא מנותקים ובדרך הם מאבדים כל ייחוד וגם כל חן ובעיקר הם נכנעים לשטחיות רק כדי לא לצאת מתנשאים ומסתגרים. זה לפחות מהצד שלי.

  18. מתן גרינפלד הגיב:

    וואו, איזה בחילה.
    זה בכלל לא מרוקאי שהשתחרר מהדיכוי, בדיוק להיפך- הוא טבוע, טובע ומטובע בו.

  19. פינגבאק: ‫מאמא דיאלי – על אידיאל אמהות לא אנושי ואמא אמיתית |

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s