כולם מדברים על הזין, ומה עם החטא?

ניסיתי, באמת שניסיתי לא להפוך לעוד מגיבה בפרשת דנה רון ויורם זק. יש מישהו\י שלא הביע\ה דעה בעניין? כתבי וכתבות תרבות, בלוגרים ובלוגריות, סטטוסים בפייסבוק וארגונים פמיניסטיים. אפשר היה לחשוב שנאמר כבר הכל. ולמרות זאת, באופן תמוה לא מצאתי אף התייחסות פומבית ותקשורתית לכך שהבעיה העיקרית בכל הפרשה הזו היא שלכאורה מדובר פה בהטרדה מינית בוטה כלפי עובדות ההפקה של האח הגדול והיא היא הסיבה לדרוש את פיטוריו של יורם זק.

דבורית שרגל כותבת: "אולי הוא אמר את זה בכלל כדי להצחיק את עובדי המשמרת האומללים של שישי בלילה. מי דה פאק רוצה לשבת בחדרוני ההפקה הצפופים והקטנים והקרים ודלילי החמצן בערב שבת קודר…"
הדס ריבק מוואלה כותבת: "הטרגדיה של זק היא שברגע שהדברים שלו יצאו מגבולות הקונטרול הם קיבלו חיים משלהם ומעכשיו חוקי המשחק משתנים. זאת כבר לא בדיחת מילואימניקים מצחינה בין עורך, צלם וסאונדמן. זו העלבה פומבית של מתמודדת"

מדברים אלה, שנאמרו אגב אורחא ובטבעיות, ניתן ללמוד על הפספוס הגדול של כל הפרשה הזו.

הבעיה בפרשה הזו היא לא שיש ליורם זק פנטזיות מיניות. הבעיה היא גם לא עצם פומביות האמירה, שכן אותה פומביות (שנגרמה בטעות) רק נתנה לנו הצצה חטופה וחשובה למתרחש בין כותלי ההפקה של האח הגדול. הפעם ההשוואה לסרט "המופע של טרומן" מעולם לא הייתה מדויקת יותר, אותו סרט בו נחשפנו בין היתר למערומיה וצביעותה של הפקת תוכנית ריאלטי מציצנית. נראה כי בפרשת יורם זק למשך חצי דקה זכינו לצפות בתוכנית ריאלטי חדשה: "האח הגדול – יחסי העבודה".

עצם העובדה שהאמירה נאמרה במסגרת יחסי העבודה, כאשר ייתכן מאד שהסאונדמן והצלם בתרחיש של הדס ריבק הם בעצם סאונדמנית וצלמת, היא הבעיה העיקרית. הדבר המהותי שפליטת הפה הזו לימדה אותנו כאשר היא שודרה בשידור חי הוא שמדובר פה באדם בכיר מאד שמדבר כך ליד עובדיו ועובדותיו. התרחיש האמיתי עליו יש להתעכב הוא שייתכן והנשים אשר עובדות בצוות ההפקה היו עדות משך תקופה לא מבוטלת לאמירות סקסיסטיות ומשפילות כלפי נשים בסביבת עבודתן, שהרי אם הבוס מתנהג כך בבדיקת סאונד שגרתית, אין לדעת כיצד הוא עוד מתבטא. ויותר מזה, כשהבוס מתבטא כך, זה ודאי נותן לגיטימציה לשאר העובדים להתבטא בצורה דומה.

משום מה, ולפי רוב הדברים שקראתי בעניין, כולם חושבים שמדובר באיזו אמירה בין חברים, בין מילואימניקים, שבטעות עלתה לשידור ולפיכך סווגה כפליטת פה. אז לא, ואני אחזור על זה שנית ושלישית: מדובר באמירה מכוונת שנאמרה במסגרת יחסי העבודה שבטעות עלתה לשידור. משול הדבר לאם הייתי עובדת במשרד, וכשהייתי נכנסת לחדר העבודה של הבוס שלי היה לו שומר מסך של נשים ערומות על המסך, או תמונות פורנוגרפיות על הקיר. משול הדבר לאם הייתי עובדת במשרד ובמסגרת ישיבות צוות הייתי צריכה לשמוע את אחד העובדים מספר איך הוא היה רוצה את הבולבול שלו בין השדיים של הלקוחה החדשה שלנו. וזה לא משנה אם אני גבר או אישה – אין עובד או עובדת שצריכים להיות עדים לאמירות כאלה, כאשר הן נובעות מפי הבוס שלהם במסגרת יחסי עבודה הירארכיים או כאשר הן נובעות מרוב העובדים במקום העבודה.

ההמשגה למה שתואר לעיל נקרא בעגה של יחסי עבודה והטרדות מיניות כיצירת סביבת עבודה עוינת, וכפי שמסבירה בלינק שרון אברהם-ויס, נציבה בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה:

"ואולם ההבנה שעדיין לא חילחלה היא שאחריות זו מתחילה הרבה לפני ה"נגיעה האסורה". האחריות הזאת מתחילה בתרבות הארגונית ההיררכית המאפשרת יצירת "סביבה עוינת" במקום העבודה. סביבה עוינת היא סביבה שבה נשים עובדות צריכות לנוע באי נוחות בכיסאן בשל ההתייחסות למיניותן במקום העבודה…
סביבת עבודה עוינת נוצרת פעמים רבות בגופים היררכיים שבהם שוררת הנחת יסוד בלתי רשמית כי ניתן להתייחס למיניותן של נשים באופן טבעי, כמו קישוט על הקיר. בגופים אלה לוקחים לעצמם עובדים בכירים חירות להתייחס לקולגות או לעובדות זוטרות כאובייקטים מיניים וכפרטנריות להתבדחות על מיניות."

מסתבר, שלדעת זק ואחרים (ואף אחרות), מערכת יחסים במקום העבודה בה ניתן לתאר בפומבי פנטזיות מיניות לגלגניות כבדיחה על מישהי, היא עניין לצחוק, דבר שבשגרה. אבל יש לזכור, אמירתו של זק נאמרה בחלל עבודה בו נמצאים גברים ונשים הנתונים למרותו, כחלק ממערכת היחסים הירארכית בניהם/ן.

מעניין איך אחת העובדות שנכחו במקום תבחר את בגדיה מחר בבוקר, מעניין איך עובדת אחרת שעשתה ניתוח פלסטי תרגיש שמעריכים אותה במקום עבודתה, מעניין איך אישה שהוטרדה מינית ותרצה לצאת עם זה החוצה תרגיש בסביבת עבודה כזו (כאילו אין מספיק חסמים שעומדים בדרכה להתלונן) ומעניין מה תחשוב עובדת אחרת שתרצה להעיר על כך לזק, הבוס שלה. הרי לא רק שקיים החשש המובנה הזה של להעיר לבוס שלך כשהוא עושה משהו לא בסדר, אלא שלחשש זה מתלווה החשש שיקטלגו את אותה עובדת כמלשנית, כקטנונית, כמתבכיינת, כמתחסדת, כ"לא מהחבר'ה". במציאות בה אין שוויון מגדרי בתחום העבודה והתעסוקה, ומי ששולט ביד רמה באפשרויות הקידום ובכלל באפשרויות תעסוקה הם לרוב גברים, אזי סביר להניח שלא לכולן יהיה האומץ לעמוד בחזית ולסכן קריירה האישית. ניתן אף להניח שדווקא בגלל עובדות אלה, רבות מהנשים מרגישות שעליהן להיכנע לכללי המשחק הגבריים ולאמץ את דפוסי ההתנהגות של "להיות חלק מהחבר'ה" על מנת להצליח ולהתקדם.

בשל יחסי המרות הללו ובשל החשש הגדול מפני המחיר החברתי והמקצועי שהן עשויות לשלם, חשוב שדווקא אנחנו נתייצב לצידן של עובדות ההפקה של האח הגדול. ההפללה של הטרדות מיניות בעבודה בחוק, נוצרה מנקודת מבט של נשים שחשו מושפלות ומוקטנות, תוך שימוש באבריהן המיניים, אורך החצאית, עומק המחשוף, מידותיהן הטבעיות (או הלא טבעיות), באופן של דיכוי סדור לאורך שנים, ובתוך קונטקסט של התנהגות נורמטיבית לחלוטין. לא בכדי לא נמצאה התייחסות פומבית לסוגיית הטרדת יתר עובדי ועובדות בית האח הגדול הכפופים/ות ליורם זק. האמירה אמנם לא הופנתה כלפיהן, אך נוכחותן בתרחיש הואפלה על ידי הנורמאליות שבאמירה בין חברים, במקום העבודה, בבדיקת סאונד שלא אמורה להישמע בשידור.

אינני אומרת שמקרה יורם זק הוא עדות מוחלטת להטרדה מינית במקום העבודה (לפני שקשת יבואו ויתבעו אותי, כפי שארז טל היטיב להזהיר לפני שבוע בשידור חי את כל מי שיעז להטריד את מנוחתה של ענקית הפקת האח הגדול). אני רק אומרת שמישהו שם צריך לעשות בדק בית מאד יסודי בכל העניין הזה של יחסי העבודה במסגרת ההפקה של האח הגדול ובכל ההפקות השונות בהן עובד יורם זק ועלינו כציבור להקים רעש גם על החטא הזה של יורם זק, אם אכן בכך מדובר, שכן בנושא הזה אולי אכן קיימת עילה לפיטורין.

 

אישה שהיא גם צלמת / סאונדמנית, זה אפשרי

(רעות כהן. תודה למעין סודאי וליהי יונה על ההערות והתוספות)

אודות ראומה

בלוג עם תודעה
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

18 תגובות על כולם מדברים על הזין, ומה עם החטא?

  1. מאיה הגיב:

    מצויין ומדוייק.
    על זה אפשר להוסיף את שוק הפרסום בארץ הידוע לשמצה במיזוגניות שלו, כאשר כל אחד רוצה להיות "דון דרייפר", וגם מתגמלים אותם על זה. כאשר זה מגניב, חתרני ויצירתי להתייחס לנשים באופן הכי לא מכבד שאפשר, לא פלא שתעשיות התרבות (הנמוכות, בעיקר- לא בדקתי מה קורה באופרה הישראלית) מוציאות אמירות כאלו.

  2. shaylahag הגיב:

    לא הבנתי מאיפה את מסיקה בוודאות שהיו עובדות הפקה בזמן שהוא אמר את מה שאמר.

    אם לא היו עובדות הפקה שהיו אמורות לשמוע את מה שהוא אמר, אז כל המאמר הזה לא רלוונטי…

    • מעין הגיב:

      אני לא מבינה למה זה לא רלוונטי אם לא היו עובדות. מכמה סיבות, ראשית- גם גברים נפגעים מהערות סקסטיסטיות, אפילו כאלו המופנות לנשים, שכן לרוב מדובר בהערות הטרו-סקסיסטיות המייצרות מודל גברי מסויים של הומור והתנהלות שגברים מסויימים לא מעוניינים להידמות לו וכן יחושו מודרים בשל הצגת מודל של גבריות שהיא שונה, לרוב יכונו כ"נשיים"/"קוקסינלים" ועוד דימויים שמיוחסים לנשים כפי שפירטה רעות בפוסט הקודם שלה "איזה הומו" כאן: https://reuma0.wordpress.com/2011/01/29/whataga/
      שנית, זה לא משנה כלל וכלל אם היו נשים או לא, כיוון שגם אילו לא היו נשים במקרה באותו הסט הספציפי הסיטואציה הזו מתרחשת תדירות במקומות בהם יש נשים, על סט צילומים, משרד עורכי דין, לשכת הנשיא וכן הלאה… לא מדובר בסיטואציה מופרכת שלא יכולה להתקיים.
      שלישית, וכפי שהזכרתי בהתחלה- אמירה שכזו במקום העבודה לא צריכה להיות תלויה בנוכחותן של נשים בה, היא לא לגיטימית נקודה.

      • shaylahag הגיב:

        מעין,
        ראשית, הכותבת התייחסה להטרדה מינית מסוג יצירת סביבת עבודה עוינת. גברים אינם מוטרדים כאשר גבר בסביבתם מתייחס בצורה מינית בוטה וגסה לאישה. אין אף גבר שיחוש "מודר" בעקבות הצגת "מודל של גבריות" שיש בו בדיחות גסות (וואו – כמה "שיחדש" שמאלני קיצוני!). חוץ מזה, אם א' מרגיש "מודר" בגלל הדרך שבה ב' מדבר, זו בעיה שלו! אם האמירה לא הטרידה אותו או השפילה אותו – אי אפשר לומר שב' עשה לא' משהו לא חוקי או רע…
        שנית, את כותבת שזה לא משנה אם היו נשים או לא כי סיטואציה כזו מתרחשת הרבה… אבל מה לעשות שהכותבת לא דיברה רק על התופעה הכללית אלא טענה שהייתה הטרדה מינית במקרה הספציפי הזה…

        שלישית, האמירה שנאמרה היא בהחלט תלויה בנוכחותן של נשים והיא כן לגיטימית בסיטואציות מסוימות – אם בא לי, ואני נמצא בחברת גברים, זה מותר ובסדר לספר בדיחות גסות, מיניות וטיפשיות.

  3. סתם קול הגיב:

    סתם שמתי לב שמילת המפתח בכל החיבור שלעיל היא "ייתכן".
    סתם נקודה למחשבה (שחוזרת אגב בפוסטים רבים כאן).

  4. רעות הגיב:

    מכמה סיבות:

    1. מידה מסויימת של צניעות
    2. לאחרונה מפוזרות לאוויר יותר ויותר הבטחות מצד גורמים גדולים בגין תביעות ונקיטת צעדים משפטיים (כפי שציינתי בפסקה האחרונה)

    אבל, ייתכן ונתחשב בזה

  5. אביגיל הגיב:

    לא מבינה כ"כ באח הגדול.
    אך בכל זאת שמעתי כמה דברים ברשת בימים האחרונים, בין היתר שזק מדבב דג (?!) שביקש מבר רפאלי ללבוש "בגד ים מינימלי" (למען הדיירים? למען הצופים? למענו? בכל מקרה זה חשוד..) ושלל מיילים מביכים שעביר בין העובדים.

    לא בהכרח מעיד באופן מוחלט, אך ככל הנראה "זרעי הפורענות" כבר היו שם קודם. ולאור זה הטענות בדבר "פליטת פה חד פעמית" נראים …

  6. עידו הגיב:

    אין ספק שהפרספקטיבה מקורית… אבל היא בעייתית מאוד לדעתי. ראשית את למעשה טוענת שצריך להפליל ביטויים וולגריים "מלוכלכים" מהסוג השגור בפיו של יורם זק ושל מרבית הגברים לא משנה כלפי מי הם מופנים.. או לכל הפחות להצמיד אליהם סנקציה חוקית (כמו פיטורים..). הטענה הזאת לדעתי הולכת רחוק מדיי ואין שום סיבה, לא יחסים היררכים במקום העבודה, לא סביבת עבודה עוינת ולא הנצחת כללי משחק חברתיים, שבגללה צריך להגביל ביטויים כאלה בצורה כזאת. כמובן – שאם הביטוי היה מופנה לאחת העובדות הסיפור היה שונה. גם שרון אברהם-ויס, ככל הנראה, מתריסה כנגד יצירת סביבת עבודה עוינת כלפי העובדות ע"י ביטויים שמוכוונים אליהן ישירות ומפורשות ולא חשבה ללכת רחוק כל כך עד כדי יצירת סביבה עוינת ע"י ביטויים שהם ניבולי פה שנזרקים לחלל (ברדידות הגברית המוכרת לכולנו..) בלי קשר לנוכחים או ללא נוכחים ששמעו או לא שמעו או לא אמורים היו לשמוע את אותם ביטויים. עד כאן לגבי זכויות, חופש הביטוי וחופש הבעע… אבל הטענה שלך בעייתית עוד יותר לדעתי כיוון שנקודת המוצא שלך היא שיורם זק ושכמותו הם שקובעים את כללי המשחק וזו נקודת מוצא חשובה אך מוטעית. בחברה של היום אין עוד אוכלוסיה מגדרית אחת שקובעת את כללי המשחק והשאר רק "בוחרים" לשחק, אלא יש אוכלוסיה גדולה, ולא מוגדרת, שקובעת את כללי המשחק מבלי להבין או להכיר בכלל את הנזק החברתי הגדול שהם עלולים לגרום. דנה רון, האישה שמייצגת מודרניות, חכמה, כוח, קריירה וכן, גם פמיניזם.. היא אישה מיני רבות שהן שותפות אקטיביות לקביעת הכללים. בחברה של היום אין עוד הגדלת חזה בכדי להעלות את הביטחון העצמי ולהרגיש שלמה אלא יש הבלטת חזה קיצונית (ומביכה להפליא) כדי להיות כוסית. כן, כוסית. אין עוד את הפחד להעיר לבוס על ההערות סקסיסטיות אלא את האומץ להגיד לו שאין לו מושג איך מחמיאים לבחורה. הייתי רוצה להאמין לדנה כשהיא אומרת "אין בי כעס.. אבל אין ספק שזו הערה מגעילה.." מבלי לחשוש שהיא למעשה נהנית מהעובדה שהיא השיגה את מטרתה… אבל לצערי, 600 סי סי מז'וריים שזכו להתיחסות, ע"י דנה עצמה, כדיירים בפני עצמם בתוכנית, מגבירים את החשש שהיא רואה את ההערה כמחמאה גברית גסה ומלוכלכת. הייתי גם רוצה להאמין שהעובדות בהפקה רואות בהערה כהכתבת כללי משחק פסולים ע"י הבוס שצריך לפעול נגדם, מבלי לחשוש שהן נשים משכילות וענייניות שבכל זאת בחרו להגיע, לעבוד, ליצור ולהזניק תוכנית ריאלטי שכל מטרתה היא לגרות את היצר ולייצר הערות רדודות משלל סוגים. הבעיה קיימת, הכללים פסולים, אבל האצבע המאשימה לא צריכה להיות מופנית כלפי היורמים אלא כלפי כולנו.. כמו הרבה בעיות חברתיות שמחפשות אשמים..

    • אפרת הגיב:

      אבל מי קבע את הכלל שכדי להגיע לפריים טיים, אם את מעל גיל מסויים וחו"ח גם אמא, את צריכה להיות "כוסית"?
      זה כמו להאשים דוגמנית של הלבשה תחתונה בכך שהיא משתמשת במיניות. בוודאי שהיא משתמשת במיניות – כי יש מי שזה מייצר עבורו כסף.
      מי שקבע את הכלל שלפיו מיניות של אישה יש לה ערך כספי (בניגוד למיניות של גבר שלא מתומחרת כל כך גבוה), מי שמנפנף לך בציצי כל היום כדי שתקנה דברים שאתה לא צריך, זו לא דנה.

    • עידו שלום,

      ראשית כל הקבוצה הקובעת את היחסים במקום העבודה היא כן מוגדרת. היא מורכבת מאנשים אסרטיביים, בעלי כישורים אישיים מפותחים וכמובן אנשים בעמדות מפתח. היות ונשים רבות במקום העבודה אינן ממוקמות בעמדות מפתח ואף האסרטיביות אצלן לא מתפותחת מי יודע מה, בדרך כלל הגברים במקומות העבודה הם הקובעים את סדר היום.
      בדיחות גסות ודווקא אם הן אינן מופנות אל העובדות אלא אל לקוחות לא אהודים למשל, או נשים מפורסמות, הן דרך מעולה להבניית מערכת היחסים במקום העבודה.
      דרך אגב, למרות שאני גבר אמיתי, אני שונא בדיחות גסות ואינני אוהב שמספרים אותן לידי!
      כלי נוסף להבהרת כללי ההתנהגות הראויה במקום העבודה הינו הטלת דופי במתלוננות במשפטי מין, כמו למשל משפט קצב. בדרך זו, במודע או שלא במודע מבהיר לעובדות הגבר הנמצא בעמדת מפתח שאמנם זה טוב וחשוב שיש חוק למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, אבל יש המון נודניקיות שמנצלות את החוק הזה לרעה ולתועלתן האישית. הוא בטוח שהעובדות אצלו אינן כאלה ולא תהיינה כאלה. זה משדר להן שגם לא כדאי להן להיות נחשדות ככאלה. אינני רוצה להתייחס ליורם זק באופן אישי. נראה לי שהוא יודע שהעונה הנוכחית של האח הגדול היא על הפנים והוא מאוד מתוסכל מזה. אז גם לפטר אותו? נו, צריך לרחם על הבן אדם!

  7. דורי עומר הגיב:

    למה מתייחסת רק לדנה וצוות ההפקה ולא מתייחסת לצופות שניפגעו מדבריו בשידור חי באתר מאקו?
    מדובר בפגיעה פומבית לא רק של מתמודדת ולא רק של צוות ההפקה אלא בראש ובראשונה הצופות ואני ביניהן נפעגתי בשידור חי – הדברים לא נאמרו מאחורי גבי אלא ממש מולי על המסך.
    אני חושבת שחייבים להתייחס לכך במלוא החומרה ולפטר אותו לאלתר בגלל העלבה הטרדה ופגיעה בקהל הצופות.

  8. סתם הגיב:

    נראה לי שאת מחפשת כותרות בכח.
    יש מספיק חלאות אמיתיות, לא צריך להציק לאדם שלא עשה צעדים משמעותיים בכיוון הטרדה מינית.
    מכל מה שהוצג, לא ראיתי אדם שכופה את עצמו או דעותיו על אחרים. לא שם טמונה הבעיה… הבעיה טמונה באמירות מזעזעות כמו של עמיר "לדפוק לה את הראש באמבטיה אחרי המקלחת ואז לשכב איתה"… אם את זה פספסת אבל את מתעכבת על יורם זק, הרי שאת פשוט מנסה לנגוס במשהו עסיסי בלי קשר לחומרה שלו…

    אני גם לא חושבת שזו האווירה בקונטרול. אני חושבת שיש קשר ישיר לעובדה שדנה עשתה לו טיזינג עם השדיים שלה מיד לפני כן ואם כבר, מזה נגעלתי. האמירה שלו היתה סתם בדיחה לא מצחיקה שנשמעה למרחקים מביכים. לא רואה שם הטרדה מינית, וההנחה שלך שהוא היה מוקף בעובדות מבועתות ומוטרדות היא שוב נסיון לשנות את המציאות כדי שתתאים לסיפור שבנית.

  9. רוני הגיב:

    ונוסיף על כך כתבה שפורסמה בעבר ובה סופר על אימייל סקסיסטי מביך ששלח האיש לעובדי קשת.
    שמת לב שבכל כתבה שנכתבה על הנושא, כמעט בלי יוצאים מן הכלל, צוטט המשפט הזה? לאט לאט נוצרה אצלי תחושה לא נוחה של תקשורת שלמה שנהנית לגלגל במקלדתה את המילים הגסות שאמר זק, כמו גן של ילדים בני ארבע. זה מעיד על החברה שבה אנחנו חיים לא פחות מאשר על האיש.
    כל מה שחסר עכשיו זו עובדת שתתלונן. איכשהו אני בספק אם זה יקרה.

  10. אפרת הגיב:

    פוסט משובח.
    כל ההתממות הזו שמאחורי "בדיחה בין גברים" היא נוראית. אין נשים בקשת? או שהנשים בקשת הן בעצמם "בדיחה בין גברים?"

  11. פמיניסטית הגיב:

    איזה שטויות…. מה, לנשים אסור להנות מבדיחה גסה? אז יש אנשים שנעלבים מבדיחה גסה במקום בעבודה, ויש אנשים שנעלבים מדיבור על פוליטיקה במקום העבודה, ויש אנשים שנפגעים כשגוזרים להם ציפורניים בפח… אם את רוצה שמקום העבודה יהיה אפור ובדיסטנס, שיבושם לך. אני מעדיפה לעבוד במקום שבו כמה בדיחות לא הצחיקו אותי מאשר במקום שאנשים מפחדים לספר בו בדיחות גסות.

    • עדו הגיב:

      כן פמיניסטית יקרה, זהו חלק מהמחיר – מקומות עבודה יותר רשמיים ויחסים יותר קורקטיים. מצד אחד קצת פחות כיף לבוא למקום כזה מצד שני הגבולות של כולם נשמרים ומכובדים. בסביבה כזאת יכולים לפרוח גם אנשים יותר ביישנים ונחבאים אל הכלים (ממש לא כמוני) שבדרך כלל מתכווצים מאי נוחות כשמשמיעים לידם גסויות ואולי גם ויכוחים פוליטיים הם לא כל כך במקום במקומות עבודה כי אם הבוס שלי ימני אולי הוא לא יאהב לשמוע שאני דווקא בעד יציאה מהשטחים ולא יקדם אותי. אומרים שאנגליה היא מקום כזה, מדכא, אפרורי ושקט, חבר שלי שחזר משם היה באופוריה, סוף סוף הוא לא צריך להפעיל מרפקים כדי לעלות לאוטובוס , אם הוא היה חמישי בתור הוא יכנס אחרי הרביעי ואף אחד לא יעקוף מימין ומשמאל, אם הוא שואל שאלה הוא יקבל תשובה גם בלי לצעוק ואף אחד לא חושב להידחף לו לחייו הפרטיים גם אם הוא מכיר אותו יותר משבוע. כדאי לנסות את זה קצת אצלנו

  12. אורי סבח הגיב:

    לא צריך לעסוק באילו ובאולי, יורם זק כבר הטריד מינית (במייל) את עובדי ועובדות קשת:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1167209.html

  13. פינגבאק: ככה נראה שובניזם: על פרשת אהוד ברק ובני גנץ |

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s