פוסט אורח שנשלח אלינו על-ידי הכותבת תמר
——
מאז מפץ ההעלאה למודעות של עניין "המרכז לאומנות הפיתוי" לפני כשלושה ימים, נתקלתי באינספור תגובות מתגוננות של גברים שתופסים את היציאה נגד המרכז הנאלח הזה ונגד נורמות ההתנהגות שהוא מפיץ כיציאה נגד כל הגברים ונגד כל פרקטיקה של חיזור. אני כותבת את הפוסט הזה כדי להבהיר למה התפיסה הזאת פשוט לא נכונה, ולהראות נגד מה אני יוצאת באמת – הנחות יסוד מסוכנות עליהן מתבססת כל אותה "אמנות פיתוי", שמהוות מדרון חלקלק לאלימות מינית.
אולי אני אתחיל ככה: בואו תשמעו סיפור אישי על ההתחלה של הקשר האחרון שהיה לי. בדייט השני שלנו נסעתי ברכבת להיפגש איתו בעיר שלו, בערך חצי שעה נסיעה ממקום מגוריי. עקב אילוצי עבודה של שנינו נפגשנו מאוחר, בסביבות אחת עשרה בלילה. ישבנו בבית קפה קרוב לתחנת הרכבת, וכשסיימנו לאכול לא התחשק לנו להישאר לשבת. יצאנו החוצה ותהינו לאן להמשיך. לי היה קר ולא היה לי ג'קט – זו היתה בדיוק התחלת התקופה שמתחיל להיות בה קריר בלילות, אבל אני גיליתי את העובדה הזאת רק באותו ערב. חוץ מזה, הנעליים הנוראיות שנעלתי פשוט הרגו לי את הרגליים עם כל צעד (כן, הפנמת מיתוס היופי והדברים המטופשים שהוא גורם לנו לעשות זה נושא מצויין לפוסט אחר). לשבת איפשהו בחוץ כשכל כך קר לא רציתי, לטייל ברגל בטח ובטח שלא רציתי – לא עם הנעליים האלו, ולא רציתי גם לשבת באיזה פאב רועש מדי ולא להצליח לשמוע את הבחור בכלל. היה לי ממש נחמד ופשוט רציתי להמשיך להיות איתו ולדבר – וכן, מן הסתם גם לגעת. אז אני הייתי זו שהציעה שנלך לדירה שלו, שידעתי שהיא קרובה, והוא היה זה שהיסס ואמר שהדירה נורא מבולגנת ולא ממש במצב להביא אליה אנשים. אמרתי לו שבלגניסטית כמוני קשה מאוד להפחיד וטענתי שקשה לי להאמין שהמצב בו הדירה שלו נמצאת כרגע גרוע יותר ממצבה הנוכחי של הדירה שלי. הלכנו אליו. מיד התברר לי שצדקתי ושאני אכן שומרת על מעמדי המפוקפק כשיאנית בלגן לאומית. הוא עשה לי סיור בכל מרחבי דירת החדר וחצי שהוא גר בה, הציג אותי בפני החתולה והתיישבנו על המיטה. המשכנו לדבר ומהר מאוד גם התנשקנו והתחלנו להתמזמז.
לא תכננתי את זה מראש. האמת היא שכשעליתי על הרכבת בכלל לא חשבתי שאלך אליו הביתה, אבל הקור והנעליים בצירוף העובדה שהוא באמת מצא חן בעיניי והיה לי מאוד נוח איתו הובילו למצב שהיינו בו – אצלו על המיטה והרבה אחרי שלב הדיבורים. שלא תבינו לא נכון, עדיין הרגשתי ממש טוב. אבל בשלב הזה בערך התחילו להתחזק התהיות בראש שלי: זה שאני פה עכשיו אומר שאני אמורה לשכב איתו עכשיו? שהוא מצפה שנשכב עכשיו? אני רוצה לשכב איתו עכשיו? האמת היא שלא רציתי. היה כבר מאוחר מאוד, סביבות שתיים לפנות בוקר, ואני הייתי ערה מהבוקר ואחרי יום ארוך בלימודים. נעשיתי מאוד עייפה וכל מה שהתחשק לי זה להירדם. רצוי בדיוק במצב שהייתי בו, בתוך החיבוק שלו, איפה שחם ונעים וטוב. אבל אולי אם אני לא רוצה לשכב איתו עכשיו אני צריכה לקום וללכת? אם זה שאני נשארת אומר שהוא בטח מצפה שאני אשכב איתו עכשיו, אולי זה לא יפה להישאר ולגרום לו לחשוב שזה עומד לקרות כשבעצם זה לא? אבל כל כך לא התחשק לי לקום עכשיו וללבוש את החולצה בחזרה ולצאת החוצה אל הקור ולתפוס מונית שירות.
ואז קרה הדבר הכי טוב. הבחור, שמן הסתם שם לב שאני נראית מוטרדת והראש שלי פתאום במקום אחר, שאל: "תגידי, את רוצה פשוט להישאר לישון פה? אנחנו לא חייבים לעשות כלום". ותאמינו לי שלא היה שום דבר בעולם שרציתי יותר מזה באותו רגע. סוף טוב לדייט מעולה.
ועכשיו, תעשו rewind לתחילת הערב, ותדמיינו מצב אחר. בואו נחשוב מה היה קורה אם במקום לצאת עם הבחור המקסים שיצאתי איתו, הייתי נופלת בטעות על בוגר מצטיין ושטוף-מוח של "המרכז לאומנות הפיתוי". כדי שהתרגיל המחשבתי יעבוד, נוסיף קצת Suspension of Disbelief ונניח שיש מצב שלא הייתי מתעצבנת על טקטיקות ה"פיתוי" הנוראיות שלו עוד בבית הקפה (למשל, לרדת על הבחורה כדי להוריד לה את הביטחון ולעשות אותה קלה יותר להשגה. כן, מלמדים אותם את זה כשיטת פעולה) ועפה הביתה ברגע שסיימתי את מנת הפסטה שלי, במטרה לעולם לא לפגוש אותו שוב. עכשיו בואו נריץ קצת קדימה לחלק בו אנחנו נכנסים אליו לדירה. אני רוצה שנסתכל עכשיו על הסיטואציה דרך הוראות ההפעלה של "אמנות הפיתוי". נשתמש במדריך הבא ל"התמודדות עם התנגדות של הרגע האחרון" שמצאתי באחד מפורומי "אומנות הפיתוי" ברשת.
שימו לב שלפי המדריך הזה, לא נכנסנו ביחד לדירה במטרה משותפת לבלות זמן ביחד, להתמזמז ואולי להגיע גם לסקס. לפי המדריך הזה, אני לא נמצאת כאן על תקן סובייקט והרצונות והרגשות שלי הם פשוט לא חלק מהסיפור. אני נמצאת כאן על תקן האובייקט להשגה, והמטרה היחידה בסיטואציה היא המטרה של הבחור להשיג זיון, ועכשיו, ורצוי גם כמה שיותר מהר. המכשול היחיד שעלול לעמוד בדרכו להשגת המטרה הוא אובייקט סרבן ש"מתנגד" לו ברגע האחרון.
מכאן, שהרגע בו התחלתי להסס לגבי המשך הלילה ונעצרתי נחשב כ"התנגדות של הרגע האחרון". למרבה המזל, לאמן הפיתוי שלנו מוצעות לא פחות מחמש דרכים שונות כדי לטפל בהתנגדות הזו. אחת מהן היא, כמובן, לתקוף אותי מינית. אפילו אם הייתי אומרת במפורש שאני רוצה להפסיק, מצויין במדריך, על הבחור אמנם להסכים איתי במילים ("נכון, אנחנו באמת צריכים להפסיק") אבל בפועל להמשיך לגעת בי (למשל, לדחוף לי אצבעות). מה הייתי עושה בסיטואציה כזאת? אני באמת לא יודעת. הייתי רוצה לחשוב שהייתי מעיפה את היד שלו והולכת משם, אבל בכלל לא בטוח שזה מה שהיה קורה. על תגובת השיתוק והקיפאון שמעתם פעם? זו תגובה נפוצה לתקיפה מינית שמעריכים שחוות אותה רוב הנפגעות (קריאה נוספת – כאן). אם הייתי חווה שיתוק וקיפאון, אמן הפיתוי שלנו היה מפרש את קפיאתי במקום כאור ירוק וממשיך במעשיו, ואני הייתי הופכת רשמית לעוד אחת מארבע.
רגע רגע, תגידו, אז אולי זו טעות שהמדריכים האלו מתעלמים מקיומה של תגובת הקיפאון והשיתוק, ואם הם רק היו מציינים אותה ומורים לתלמיד לוודא שלא מדובר בזה, אז הכל בסדר. והנה, ארבע הדרכים האחרות שהמדריך מציע לטיפול בהתנגדות לא כוללות שום דבר שיכול להתפרש כתקיפה מינית. למשל, לבלות איתה הרבה שעות כדאי שתחשוב שאתה לא רוצה אותה רק בשביל הסקס, או פתאום לעצור לגמרי כדי להוכיח את אותו הדבר בדיוק, ולגרום לה להרגיש נטושה כך שתרצה שתתקרב אליה שוב. בניגוד לאנס רוסו שפרסום סיפור הגבורה שלו פוצץ את הפרשה, כותב המדריך הנ"ל אפילו מציין בפירוש ש"ברגע שהיא אומרת לא! – לא אומר לא!". אבל, שימו לב, "היא הולכת לסבול בגלל זה". לסבול מה? מגוון רחב של מניפולציות רגשיות שיגרמו לה להרגיש רע עם הסירוב שלה.
אז נחזור לתרגיל המחשבתי ונניח שאמן הפיתוי שלנו ויתר על האופציה לדחוף לי אצבעות בהפתעה (או זין בהפתעה בגרסת רוסו למתקדמים. "הזזתי את התחתון ובום!" – פשוט קאלט), והחליט במקום זה לעשות לי "פריז אאוט" שמוגדר כ"עונש", כלומר לעצור בפתאומיות, להשאיר אותי לבד וללכת לעשות משהו אחר, להתייחס אליי בקרירות. נניח אפילו שהמניפולציות האלה עבדו עליי, הרגשתי פגועה ונטושה ומבולבלת, ומרוב אי נעימות בסוף שכבתי איתו כשה"פריז אאוט" נגמר. איך נראה לכם שהייתי מרגישה אם העניינים היו מתגלגלים ככה? נראה לכם שהייתי שוכבת במיטה מבסוטה מהעובדה שיצא לי לקבל זין כמו שכל אישה תמיד רוצה (כבר עברנו על זה קודם, תראו קצת פורנו) ומודה בלבי לאמן הפיתוי שנטרל את פחדיי הלא הגיוניים (הרי רק אישה מטומטמת תפחד להיתקע לבד עם ילד ולגווע יחד איתו ברעב, כמו שהיה לפני 40000 שנה. עכשיו יש קונדומים, דה, הייתי צריכה רק את אמן הפיתוי החכם והחזק שיגרום לי להבין)?
לי נראה שהייתי מרגישה חרא. שהייתי מרגישה מושפלת ובעיקר אשמה על זה שנתתי לו, כי הרי יכולתי להתנגד אם רציתי. הרצון האנושי לא להרגיש כמו קורבן ולהכחיש פגיעה היה בטח גורם לי להגיד לעצמי שהכל בסדר ורציתי את זה, והנה, הוא אפילו נשאר לחבק אותי אחר כך (זה כתוב בהוראות). בבוקר הייתי הולכת הביתה בתחושת השפלה ואשמה עמומה שאני לא לגמרי מצליחה להסביר לעצמי.
מרבים מכם, גברים שאני מכירה ושאני יודעת שלעולם לא היו מתייחסים אל בחורה כך בעצמם, שמעתי תגובות בסגנון "אני אישית לא הייתי הולך לקורס כזה, אבל חוץ ממקרים מוגזמים ופליליים כמו מקרה רוסו והשקשוקה בסך הכל מדובר בקורסים לקואוצ'ינג שמלמדים שיטות להתחיל עם בחורות, ואין שום דבר פסול בזה". מה שאני ניסיתי להראות בכל הסיפור הארוך הזה הוא שלא מדובר במקרים חריגים, אלא פשוט ב"יישום אחד לאחד של כל מה שלמדנו בקורס", כפי שהגיב אחד ממדריכי "המרכז לאמנות הפיתוי" על סיפור האונס של רוסו. אונס זה מה שקורה כשלוקחים עד הקצה עקרונות שוביניסטיים לפיהם האישה היא לא אדם אלא אובייקט שיש להשיג. קחו אותם טיפה פחות רחוק, תקבלו "סתם" הטרדה מינית או "סתם" התייחסות מבזה ודה-הומניזציה של נשים (שהן יצורי אנוש, אני מזכירה לכם). זה מדרון חלקלק.
ההבדל המהותי בין הסיפור האמיתי שסיפרתי בהתחלה לתרגיל המחשבתי שתודה לאל שהוא רק תרגיל מחשבתי ותו לא, הוא שהבחור שיצאתי איתו התייחס אליי כמו ליצור אנושי שראוי לכבוד, יש לו רגשות ורצונות משלו ומן הראוי להתחשב בהם, ואמן הפיתוי ההיפותטי התייחס אליי כאל אובייקט שמותר לרמוס. הבעיה היא שאמן הפיתוי שלי הוא אמנם היפותטי, אבל הקורסים האלה מוציאים מקרבם "אמני פיתוי" אמיתיים לחלוטין שפוגעים בבחורות אמיתיות. בסיפור אונס השקשוקה רוסו "נטרל" את פחדיה (המוצדקים. אוי, כמה שהם היו מוצדקים) של הסטודנטית הצ'כית באמצעות מניפולציות ושקרים, הבטיח לה שהוא לא מתכוון לשכב איתה אם תבוא לדירתו ולבסוף כפה את עצמו עליה. הבחור שאני יצאתי איתו באמת נטרל את הפחדים שלי – בדרך אנושית, כנה ולא מניפולטיבית – הוא הבין שיכול להיות שאני לא רוצה לשכב איתו באותו הלילה ופוחדת שהוא מצפה ממני שכן אעשה זאת, והבטיח לי שלא יקרה בינינו שום דבר שאני לא ארצה בו. והתכוון לזה.
אם מחר ייפתח "המרכז לאמנות החיזור" שיעזור לאנשים ביישנים למצוא קשר וילמד אותם שיטות להתחיל עם בחורות מתוך הנחת מוצא שבחורה היא אדם ושסקס זה דבר הדדי שעושים רק מרצון של שני הצדדים, לא יהיה לי שום דבר נגדו. אני עלולה אפילו להגיד "כל הכבוד".
אבל ל"מרכז לאמנות הפיתוי", לעומת זאת, כל גבר או אישה שמחשיבים את ערך כבוד האדם חייבים להתנגד.
(תמר)
reuma0.wordpress.com 
אחלה פוסט!
האומנם אחלה פוסט? הרי השאלה הזו לגבי מה היה קורה אם היה בוקר אומנות הפיתוי היא ממש שטוטית. הרי יכול להיות שהיה מוותר. יכול להיות שהיה הולך על פי עקרונות הקורס והיה מנסה להסיר התנגדויות. במקרה זה יש שתי אפשרויות פלוס כמה. א. היא הייתה מתפתה. אז זה בסדר. ב. היא לא הייתה מתפתה. אם הוא היה ממשיך לנג'ז היא הייתה יכולה ללכת הבייתה או להגיד לו לעזוב אם זה בביתה. בכל המקרים םהאלו לא קרה כלום.
כמו שזה נראה, זו חוצפה לדרוש שגברים לא ינסו עוד. זו לא חוצפה לדרוש שגברים יתנהגו בנימוס ובלי איומים ודברים דומים אבל שלא ינסו עוד? איזו חוצפה.
א. למה כל כך הרבה מגיבים כותבים בשגיאות כתיב נוראיות כאלו?
ב. אתה בעצמך מודה שאם הבחור היה 'הולך לפי עקרונות המרכז' הוא לא היה יכול לעזוב אותה והיה חייב לסיים את הלילה עם סקס.
ג. הבחורה לא רצתה סקס באותו לילה, היא רצתה להמשיך את הקשר, היא הייתה עייפה, היא לא רצתה לחזור הביתה באמצע הלילה בקור עם נעליים לא נוחות אבל אם הבחור הוא בוגר המרכז לאומנות הפיתוי ופועל לפי החוקים שלימדו אותו הוא פשוט חייב לדרוש סקס. אז במקרה ה'טוב' היא הייתה קמה והולכת או מקיימת איתו יחסים ובשני המקרים היא הייתה יוצאת בתחושה רעה, האופציה השלישית – להישאר לישון אצל בחור בדירה בלי לעשות כלום פשוט לא קיימת אם אתה בוגר המרכז. זה מה שמנסים להראות לך – שיש עוד אפשרות ושהיא האפשרות הנכונה במקרים מסוימים. יש מבין???
עןד אונס/ תקיפה מינית של מאפי:
"בסוף המסיבה לקחתי אותה לבית של חבר טוב שלא היה בבית למזלי,היינו לבד. נתקלתי בכ"כ הרבה התנגדויות שכמעט וויתרתי.היה עד כדי כך קשה. הבחורה פשוט לא הפסיקה לומר לי מה פתאום? אני לא כזאת…היית עם החברה הכי טובה שלי. ואני פשוט התעקשתי (כבר אמרתי לכם שאני עקרב לא?) והמשכתי בשלי כאילו לא שמעתי אותה. דמיינתי שהיא אומרת לי דברים אחרים בכלל כמו כמה אתה יפה..אני אוהבת אותך..וכו . הגיים הזה פשוט עבד. לאחר חצי שעה של התנגדויות וחצי שעה שלי בגיים עיקש הגענו לFC . הסגירה הייתה טובה תוך כדי היא אומרת לי "אני לא מאמינה שאנחנו עושים סקס" אמרתי לה שכדאי שתאמין. היה טוב והנקמה הושלמה!"
http://www.sodi.co.il/2010/10/%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97-%d7%a9%d7%98%d7%97-%d7%91%d7%95%d7%92%d7%a8-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%99-%d7%a9%d7%9c-mysod/comment-page-1/#comment-503
עקרב , קרנף עיוור, בבקשה תחפרו עוד בפורומים כדי שנדע אילו עוד חיות מתנהגות ככה.
האומנם אחלה פוסט? הרי השאלה הזו לגבי מה היה קורה אם היה בוקר אומנות הפיתוי היא ממש שטוטית. הרי יכול להיות שהיה מוותר. יכול להיות שהיה הולך על פי עקרונות הקורס והיה מנסה להסיר התנגדויות. במקרה זה יש שתי אפשרויות פלוס כמה. א. היא הייתה מתפתה. אז זה בסדר. ב. היא לא הייתה מתפתה. אם הוא היה ממשיך לנג'ז היא הייתה יכולה ללכת הבייתה או להגיד לו לעזוב אם זה בביתה. בכל המקרים םהאלו לא קרה כלום.
תמר שלום,
ראשית, פוסט ממש מעולה אשר מסביר את הצד הנשי בסיטואציה בצורה מעולה. אשלח אותו לרבים מחבריי. הייתי רוצה להאמין שהם לא צריכים את זה, אבל בטח יש אחד או שניים שזה יראה להם עוד צד שהם לא הכירו בכלל בסיטואציה. כשהתחלתי לקרוא אותו, חששתי שהסוף יהיה בנוסח המכון לאמנות המשטור המיני, והנה – לא. יש גם בני אדם בעולם. רציתי רק להוסיף עובדה אחת על מה שכתבת בקשר לאותו מכון מהולל: אילו היית פוגשת חלילה באחד הבוגרים, הוא היה צריך לגרום לך באמצעות מניפולציות של שולט ונשלט להצהיר בפניו בסוף הערב שכשאמרת לא זה היה מ"סיבות ילדותיות" ויצרים פרימיטיביים שטוב שהוא "שחרר" אותך מהם.
משפט השיא החביב על מנהלי האתר בתיאורי בוגרים הוא לאחר סיום האקט המיני, כשהבחורה מצהירה בפני הגבר שטוב שהוא לא הקשיב לה, ויתרה מזאת, היא אף טורחת להזמינו שוב להיפגש אתה. שיהיה בהצלחה ואל תרתעו מחסידי הסדר החברתי נוסח אסקימו לימון, אפילו אם הם חזרו מ-24 ימי מילואים.
זאת אומרת שגם אם האישה אומרת שהיא נהנתה וטוב ששכנעו אותה זה לא מספיק בשבילך? תמהני על המניעים לתגובתך
לא אייל חמודי, מה שמשתמע מזה הוא שכל בחורה בעצם רוצה ש'לא יקשיבו לה' ושלא יתחשבו במה שהיא אומרת כי עמוק בפנים היא רוצה משהו אחר. אם תמשיך עוד קצת עם ההיגיון הזה אז הדבר הנכון הוא להכות לה בראש עם נבוט ולגרור אותה למערה, אם במילא היא רק רוצה זיון והדיבורים הם משהו שמפריע אז למה לא ללכת עד הסוף?
פוסט מעורר מחשבה. אעביר אותו הלאה!
בואו ניקח עוד תרחיש. הבחור המקסים שהכותבת נתקלה בו נתקל במכשולים בחייו שהשפיעו קשה על רמת האומץ שיש לו לצאת עם בחורה לדייט. הוא נחמד, הוא רוצה מישהי, והוא פשוט לא יכול להביא את עצמו למצב שבו הוא יוצא לדייט. אז כותבת הבלוג לא יצאה איתו מעולם, והוא פשוט יושב בבית, בחור מקסים, נחמד, עצוב, כואב, ובודד.
או אולי ניקח תרחיש לפיו אותו בחור עבר כמה סדנאות, קיבל איזשהו סוג של העצמה גברית, התחיל עם כמה בחורות וראה שנשים הן לא מפלצות מפחידות, קיבל ביטחון, אבל יש לו מספיק אופי כדי לא להפנים את כל הערכים שהמרכז אליו הוא הלך לימד. ואז יש לו אומץ ויכולת להיות הגבר המקסים שהזמין בחורה לדייט. והוא לא התנהג כמו רוסו.
כשניל סטראוס לא הצליח להרשים בחורה עם שיטות הפיתוי שלמד, הוא החליט ללכת נגד חוקי הקהילה, להוריד את ההגנות שלו, ולהיות עצמו. אותה בחורה, שהפכה להיות חברתו, דחתה אותו בהתחלה דווקא בגלל השיטות שבהם השתמש, והסכימה לתת לו צ'אנס רק אחרי שהוא התנהג כמו עצמו. היא הבהירה לו שהשיטות שלמד כמעט גרמו לכך שמערכת היחסים שלהם לא תתקיים בכלל. זהו טיעון מצויין נגד טקטיקות הפיתוי. אבל באותה מידה, סטראוס הזכיר לבת זוגו, הוא מעולם לא היה מרגיש מספיק ביטחון להתחיל איתה אם הוא לא היה עובר את הסדנאות האילו.
מה שנשים רוצות הוא גבר שהוא לא מנוול, גבר שיש בו יותר עומק מטקטיקות זולות, גבר שמכבד נשים. הן גם רוצות גבר שיש לו מספיק ביטחון לגשת אליהן. אם יש סדנאות שמלמדות את זה, טוב שכך. ואתן, הנשים, יכולות לברור בין הגברים הטובים בעלי הביטחון והגברים הרעים בעלי הביטחון, ולבחור בגבר שאתן רוצות להיות איתו.
מישהו, קשה לא לחשוב האם חלק מהמשיכה של אותו שטראוס לזוגתו לא נבע דווקא מזה שהיא התנגדה לשיטותיו ולא נפלה לידיו כפרי בשל. הבעייה היא שאדון שטראוס לא התאמן על ברווזי קרטון במטווח. אלו שהוא התאמן עליהן גם היו נשים שרצו גבר טוב ומתחשב ולא אחד שישתמש בהן ויזרוק. עד שהוא הפך לגבר טוב ומתחשב הוא התעה והונה כנראה מאות נשים. עכשיו, אם הן היו איתו כי גם להן בא מין מזדמן, או אולי הן ידעו שהוא בעל ניסיון מיני רב ורצו לנסות אותו. אחלה. כל עוד ששני הצדדים יודעים במה מדובר אין בעיה. הבעיה מתחילה כאשר גבר כמו שטראוס גורם ל"טרף" שלו להניח שהוא רוצה משהו שמעבר לסקס מזדמן. במיוחד אם הוא הולך על טרף קל של נשים חסרות ביטחון וחסרות ניסיון מיני. למה אתה מבקש מאיתנו לגלות אמפתיה ואנושיות כלפי אותם גברים חסרי ביטחון כאשר אין לך שום אמפתיה לנשים ולנערות חסרות הביטחון שמשמשות להם יעד.
מעבר לזה- הרי אותם בתי ספר לפיתוי רק הורסים ליתר הגברים. אם מלכתחילה כללי המשחק הם שהכל מותר כדי להגיע ל"FC" -שקרים, הונאה, "הסרת התנגדויות" הרי נשים ונערות חכמות ילמדו לשים חומות הגנה מול אלו. מכיוון שאף אחד, ובפרט לא הנוכלים, לא מצהיר על עצמו כרמאי ושקרן, החומות האלו יעמדו מול כל הגברים באשר הם, כולל הטובים שבהם. כלומר בעצם מפסידים את היכולת לנהל מערכת יחסים הגונה, תמימה, הדדית וחברית כפי שתמר תיארה. אני יכולה להגיד לך שכאמא לנערות צעירות (עדיין לא בעניין אמנם) משדרים להם שדר בלתי פוסק להגן על עצמן ולהיות ערניות. אחד מהדברים הוא לא להתלוות לגבר בלתי מוכר למקום שבו אין להן שליטה על המצב. להתלוות לדירתו בדייט ראשון? מסוכן מאוד מאוד. הרי אם זה היה נגמר באונס, היו טוענים שהיא הגיעה מרצונה והאשמה הבלעדית בתמימותה…
תגובה נהדרת…
כל הכבוד על הפוסט! מרשים. אני נהינתי לקרא ואפילו חזרתי בקריאה חוזרת על מספר פסקאות.
אני רוצה להביעה בכל זאת דעה מעט שונה משלך.
לא כל הקורסים ו-"שוטפי המוח" כמו שקראת להם בפוסט מלמדים את מה שנקרא "seduction" (פיתוי) וזה מה שמוזכר בסיפור שלך.
אני למשל מלמד בחורים אחרים להחיל עם בנות אבל לא אומר להם "איך לזיין בחורה" או דברים בסגנון – "אחרי 7 שעות לא יהיו לה תרוצים וזה בסדר להיכנס בה" – אני מוצא את זה אפילו דיי מגוחך. בחור אידיוט הוא אידיוט גם אם הוא למד במרכז לאומנויות הבלה בלה או לא. אני לא רוצה לגונן על מאפי אבל גם לא לצאת כנגדם (לא בפורום הזה כאן).
ומה שחשוב יותר לדעתי הוא שאני מלמד איך "להצליח עם בחורות", ולפני שאת יוצאת בבוז תקראי את התסריט הבא:
בוא נאמר ונפגשת עם הבחור שלך, הוא נחמד ומעניין אותך והוא לא למד בשום מקום ו"מוחו לא נשטף", אתם יוצאים מן הבית קפה. הוא מזמין מונית ונוסע הביתה. סוף סיפור.
מה קרה את שואלת?
אני אסביר לך… גם הוא חושב שאת נחמדה ואת אפילו מוצאת חן בעיניו, אבל הוא פשוט לא יודע מה לעשות הלאה. הוא מתבייש, הוא מפחד שלא ימצא חן בעינייך, הוא מפחד שכל צעד, מילה, או תנוע שלו עלולים להשפיע על מה שאת תחשבי עליו ומשום שבראשו הוא נתון תחת לחץ כבד מאוד, הוא בוחר פשוט להגיד לך שלום וללכת הביתה. לבד.
מה עושים? הוא נראה טוב. הוא מצקיח אותך. הוא מעניין בשיחה. הוא חם אלייך ואפילו ג'נטלמנט אמיתי. ולמרות כל מה שאת מרגישה באותו ערב ומה שהוא מרגיש כלפיך. בסופו של יום את הולכת הביתה, הוא הולך הביתה, ואני בספק שגם בפגישה הבאה שלכם קורה משהו יוצא דופן..
(אני לא בא לומר שאני יודע מה היה קורה הלאה)
אבל זה מצב שיכול לקרות. לך אולי לא אבל לבחורה אחרת במקומך זה יכול לקרות.
תנו צ'אנס לבחורים שבאמת יש להם את הידע וההבנה בתחום היחסים בין נשים וגברים לבוא וללמד בחורים שיש להם פותנציאל להיות בעל טוב ואבא אוהב למצוא בחורה יפה חכמה, ישראלית ולבלות איתה את שערית חייב, בניגוד להזמנת כלה מאוקראינה ונישואים עם תאילנדית שיודעת לעשות הכל חוץ מלדבר עברית.
אילן ו"מישהו", אני מגיבה לשניכם במאוחד כי העליתם טענות דומות.
אני מסכימה עם שניכם שזה דבר טוב שיהיו מקומות שיעזרו לאנשים חסרי ביטחון בתחום היחסים, כתבתי את זה גם בפוסט עצמו. הבעיה היא בתכנים ובעקרונות שכל קורסי "אומנות הפיתוי" שקראתי עליהם *מבוססים* עליהם. אני לא יודעת באיזו מסגרת אתה מלמד, אילן, אבל בעקבות הפרשה הזאת חיפשתי הרבה ברשת וקראתי באתרים של מאפ"י, mySod, "הציידים", בפורום אומנות הפיתוי באטרף. בכל האתרים האלה מצאתי שיטה שמבוססת על סקסיזם, על תפיסה ש"אישה חיה על רגשות, היא לא רציונלית". בכולם מצאתי נוסחים כאלה ואחרים של המשפט "'לא' זה רק מבחן שצריך לעבור". מצאתי מונחים שמזעזעים אותי כמו "שיטות לאילוף נשים". לא מצאתי ולו סדנת אומנות פיתוי אחת שמתייחסת לנשים כשאל בני אדם, וכאל בני אדם שווים.
אז קודם כל, כל קורס שמפיץ סקסיזם וכן, מעודד פגיעה בנשים, הוא לא לגיטימי (אני חושבת שהעובדה שהפוסט ההוא של רוסו זכה לתשבוחות מהמדריכים וממנהל המרכז יגאל שטארק, והם אף השתמשו בסיפור בזמנו כדי לקדם את הקורסים שלהם, כדוגמה ל"סיפור הצלחה", מוכיחה את זה. הם מעודדים פגיעה בנשים, נקודה). וזה נשים שמוטרדות, מותקפות ונפגעות בגלל הקורסים האלה זו סיבה מספיקה לקרוא לסגירה שלהם, ולא משנה כמה הגברים הביישנים שמגיעים אליהם אומללים. באותה המידה, אגב, שזכותה של האוקראינית שהוזמנה מאתר אינטרנט לא להיות מנוצלת עולה על "זכותו" של הגבר הבודד שהזכרת, אילן, לא להיות לבד. זה שמישהו בודד לא אומר שמותר לו לנצל עוני ומצוקה של נשים במדינות כמו אוקראינה. זה שמישהו בודד לא נותן לו זכות ליישם טקטיקות נאלחות של "פיתוי" על נשים.
אבל אפילו אם נניח את כל זה בצד, וכן נתייחס לבעיה של אנשים שסובלים מקשיים בתחום היחסים (כי אכן מגיעה להם התייחסות, פשוט לא על חשבונם של בני אדם אחרים) – מאיפה בדיוק הגעתם למסקנה שסדנאות אומנות הפיתוי הן לא רק דרך להתגבר על הבעיות שלו (אני לא ממש מסכימה עם זה, אבל נניח שכן לטובת הדיון), אלא שהן גם הדרך היחידה? לא שמעתם על טיפול פסיכולוגי, על טיפול קוגניטיבי בפרט, על קואוצ'ינג וכו'?
אני אשתף במשהו ואגיד שאני בעצמי סבלתי מחרדה חברתית קשה בעבר, ושטיפול קוגניטיבי עזר לי והביא אותי למצב שאני נמצאת בו היום. אני בטוחה שטיפול כזה, למשל, יכול לעזור גם לכל אחד מהגברים שתיארתם. לא תהיה לי בעיה אם במסגרת "חשיפה" בטיפול המטפל נותן למטופל משימה להתגבר על הפחדים שלו וללכת להתחיל עם בחורה שהוא רוצה. אבל יש הבדל גדול בין לסייע למישהו להתחיל עם מישהי שהוא *רוצה*, לבין לשלוח אותו "להתחיל" בצורה עיוורת עם 30 בחורות בשדרה ברצף כדי "להתאמן", בלי שהן בהכרח מעניינות אותו בכלל, בלי להתחשב בסירוב שלהן אם הוא מגיע ולהמשיך להציק, ובמקרה של מאפ"י גם לנגוע בה בהפתעה ובלי רצונה בהרבה מקרים. זו פשוט התייחסות לנשים כאל אובייקטים.
אני קורא את התגובה שלך ותסלחי לי אם אני טועה (וגם על השגיאות כתיו שבטח אני משאיר מאחור =) אני מרגיש כאס.
אני רק רוצה לדעת (את לא חייבת לענות אבל אשמח אם כן) את כואסת על השמוק "רוסו", על השמוק מ"מאפי" "שלטענת הכתבות ולטענתך שלח את השמוק "רוסו"? על מי בדיוק את כואסת? כי לדעתי את מביעה כאן כאס ואני באמת אומד מאחורייך. רק רוצה לוודא שאנחנו כואסים על אותו "שמוק"…
אני לא מלמד בשום מסגרת. אני לא משנה את השם שלי ל"רוסו" ולא מדביק לי תיוקים מצחיקים. קוראים לי אילן אני בן 28 ונשואי מזה שנה וחצי לבחורה הכי מדהימה בעולם וספק אם הינו מכירים אם לא היתי לומד את כל מה שלמדתי במשך 7 השנים האחרונות.
הכרתי מאות בחורות ויצאתי לאלפי דייטים ואני באמת לא בחור ממוצא בתחום. אבל יאמר לזכותי אין בחורה אחת על כדור הארץ שתגיד נגדי משהו רע פרט לאישתי אולי.. לא פגעתי באף אחת פיזית מעולם ולא השערתי צלקות נפשיות על אף נפשה של בחורה שהכרתי בעבר.
אוסיף דבר ואומר אני לא מלמד אף אחד שמשלם לי. אני עובד בחברת היי-טק מצליחה בתפקיד נחשק (שגם עליו ספק אילו היתי מגיעה ללא הידע שצברתי בלימודיי האישיים).
אני רוצה ללמד אנשים שלא טוב להם איפה שהם נמצאים ורוצים להצליח בחיים בכל תחום שהוא. הצלחה עם בני המין השני היא חלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו להצליח בחיים בכלל. לא כל הקורסים מתיחסים לנשים כאל "דבר" להסגה או "חפץ".. יש גם כאלה שמתיחסים לאישה כ"גוש בשר" ואני בטוח שתסכימי שזה קצת קצת קצת יותר גרוע..
אני רוצה שאנשים שקוראים דברים כמו הפוסט שלך או הפוסט שלי (ואני לא נותן לינקים, כי אני לא בא לפרסם) יבינו שהעולם לא מתבע. אין כאן שני צדדים. אין טוב ורע. אין נכון לא נכון. כל אחד יכול עם עולה ברצונו להיות חשוף לעשרות דעות שונות וגישות שונות ופרשנויות שונות על ובכל נושא שהו.
אני רוצה להתיחס ולומר עוד שני דברים. האחד:
כיבלתי בזמנו לא מעט פניות מנשים, במיוחד בגילאי ה-30 פלוס/מינוס שרצו וביקשו ללמוד איך להצליח עם בחורים. מה אני יכול ללמד אותן? איך לזיין גברים זה הרי פסול!! אז בינתיים אני לא מלמד בחורות אבל זה רק משום שאין מספיק ביקוש שבא באת ובעונה אחת.
הדבר השני:
אני לא מלמד גברים איך להכניס בחורה למיטה, אלה איך להיות גבר שבחורה רוצה להיכנס איתו למיטה. (זה לא עונס אם היא התפשתה והיא ביקשה "דפוק אותי" ותוך כדי היא צעקה "חזק יותר! חזק יותר" נכון? אצלנו כבר אי אפשר לדעת על בטוח..). בכל אופן לסיקום אני רוצה להגיד לך שלא צריך לפנות לפסיכולוג ולהוציא הון על רפואה ולקרוא לעצמך מסכן בעל תסבוכים כמו שאת מציאה בסוף תגובתך, אלא מספיק לפעמים לשאול מישהו שרואה דברים קצת אחרת ממך האם אתה עושה או לא עושה משהו בסדר.
– לא צריך להיות "סובל מחרדה חברתית" בשביל ללמוד איך להתחיל ולפתח מערכת יחסים ובכלל לגשת ולדבר עם בחורה שאתה חושב שהיא רמה או שתיים מעלייך (אני רוצה לחזור בי ולתקן את הטקסט בשורה האחרונה גם בלשון נקבה ((מותר להגיד כאן "נקבה" נכון?)) עבור נשים שפונות לגברים.
אה, אילן, סליחה על ההתנשאות אבל באיזו חברה אתה עובד ובאיזה תפקיד? כי פשוט כאלו שגיאות כתיב אני לא מקבל גם מהילד שלי שבכיתה ג'.
שלום אילן.
לפני, שכותבים בכעס רצו לעיין בחומר.אם היתה קורא את הפוסט על מדריך התירים שרצה ללמד תירת צ/כית להכין שקשוקה.
או במילים אחרות ולא ציניות. האם לא התחיל כל הענין, בתלונה למשטרה, על אונס שביצע בוגר המכון לאומנות הפטוי, בתירת צ'כית?
שמו, של הבחור היה רוסו.
אגב, למה שלא תפרסם איך יוצרים איתך קשר?
לא הבנתי למה כוונתך למען האמת. יש תלונה במשטרה. טוב מאוד. אני בטוח שהמשטרה והפרקליטות יעשו כל מה שצריך כדי להביא את הפרשה לסיומה על כל המשתמע מכך.
אם אתה רוצה לדבר על כך יש לי אתר והלינק אליו בשם שלי. באתר יש את כל הפרטים שלי.
מי שביצעה אונס היה כנראה אידיוט גם לפני שעבר קורס במאפי שעליהם אני לא מגונן כמו שאמרתי כבר קודם.
אני לא יליד הארץ אם התרוץ הזה תקף =)
נו משהו נסגר עם התלונה שלכם? ועם הפנייה ליועמ"ש?? -כלום
מסתבר שלא מלמדים שמה אנסים
קיצור תסתמו!
ברור, כי אם מגישים תלונה למשטרה, נאמר על פריצה לדירה, אז מיד צ'יק צ'ק המשטרה מביאה את הפורץ לבית המשפט ואחרי חמש דקות הוא עף לכלא, בגלל זה אין בכלל פריצות לדירות במדינה.
כן, אדון די, ההתנהגות של המשטרה במדינת ישראל היא אכן יופי של פרמטר לבדוק לפיו אם תלונה היא רצינית או לא.
שגיאות כתיו זה מה שאני הכי טוב בו.
את זה אני לא מלמד וזה לא הנושא שיחה. אני מבין שזה מפריע לך אישית אז תתגבר. והפורומים האלה מלאים שטויות מכל טוב מלמעלה עד למטה..
בכל אופן טכן איתו עם ינא תואה והז מפריא לח
תמר, את רוב מה שכתבת אני מצדיק לחלוטין. גם את סיום הפוסט אהבתי – הייתי שמח אם היו מקומות שמלמדים גם לכבד את האישה, ולא רק "מסרסים" את שני הצדדים.
אני מעולם לא השתמשתי המכונים האלה, ואני מוקיע את כל מה שהם עושים. זה באמת מגעיל בעיניי., וגם כתבתי על זה בבלוג שלי.
העניין הוא, שכבוד הוא דבר שצריך להיות הדדי.
וכשנשים מתייחסות במקרים רבים בזלזול לגברים ביישנים שמתחילים איתם – גם אם לא נראים הכי טוב בעולם – גם הכבוד שלהם נרמס. ולא – אני לא מדבר עם הניסיון שלהם להשיג סקס, אלא הרצון שלהם לנסות ולהיות בזוגיות.
בחורות רבות כל כך, שנתקלו בכל כך הרבה גברים שהישירו מבט רק אל החזה שלהן, שכחו כבר שיש גם גברים אחרים. רגישים, רומנטיים ובעלי כוונות טובות.
במקרה הטוב, הן ינפנפו אותו בעדינות, עם "אתה מקסים, אבל.." הידוע.
במקרה הפחות טוב, ותאמיני לי שכבר הייתי עד למקרים כאלה בעצמי – הן אולי ינצלו אותו בשביל איזו ארוחה טובה במסעדה (ותאמיני לי – אני רחוק מלהיות קמצן. תמיד שילמתי על בנות זוג בדייטים הראשונים), או שסתם יצחקו עליו עם חברות – לפעמים גם בפניו.
עכשיו תסבירי לי בבקשה – איך מצפה שגבר כזה יגיב? את מצפה שהוא יקבל את זה בהבנה ו"יזרום הלאה"? סליחה, זה לא עובד ככה.
כדי שגבר יתייחס לאישה בצורה יפה, זה מתבקש גם מהצד השני. נורא קל לבכות כל הזמן על כמה הגברים חארות. ובדבר אחד אני מסכים איתך – יש לא מעט כאלה. אבל יש גם נשים חראות, וגם לא כולן כאלה. העניין הוא, שאיפהשהו בדרך – איבדנו, שני המינים, את הפרופורציות. נכנסנו למלחמות, איבדנו את הרגישות.
יש לך מושג כמה פעמים פגשתי בחורות בעבר, שסיפרו לי כמה הן מתלהבות ממני – בין אם טלפונית או בפניי, ולמחרת נעלמו מעל פני האדמה? אולי תגידי לי שזו זכותן לומר לא – ואת צודקת. זו בחירה שלהן. אבל אולי זה גם מגיע לאותו בחור, שלפחות היא לא תיעלם, אלא תסמס/תשלח מייל/תרים טלפון ותסביר את עצמה – גם אם "היא לא חייבת לו כלום".
קצת נימוס לא הרג אף אחד.
היום אני נשוי, מאושר, והרבה בזכות האינטרנט מצאתי אהבה.
אבל את הצלקות שהשאירו עליי בחורות רבות, אף אחת לא תצליח להסיר.
אז בבקשה – עשי לי טובה – כולם רואים מסביב שהמניאק זוכה בבחורה, ואת מספרת לכולם אחרת. אז זה סיפור נורא יפה ונחמד, אבל הוא לא נחלת הכלל. לפחות ב"מדינת תל אביב", הסיפור שלך לא תופס. ותאמיני לי – הייתי שם. 10 שנים אומללות.
הערה קטנה לסיום: רוסו הזה הוא אנס לכל דבר, ואני מקווה שייתלה מאשכיו למען יראו וייראו. המכונים האלה דפוקים, וצריך לסגור אותם מהרבה סיבות. הם מגעילים אותי, והפרסומים שלהם מגעילים אותי, ומעצבן אותי שהם מוציאים שם רע לגברים שהם כן רגישים ורומנטיים, שכל מה שהם רוצים היא זוגיות טובה.
אבל המכונים האלה נכנסו לוואקום כלשהו. הוואקום לא נוצר רק ע"י גברים, לתשומת ליבך.
מוזר לי לקרוא כל פעם שאתה חוזר על המילה "המכונים הללו"..
לא כל מי שמלמד גברים להצליח עם נשים הוא "מכון", "אמן פיתוי", "מפר כבוד האישה", "שונא נשים", ועוד ועוד דברים שהוזכרו פה. יש גם אנשים אחרים. אני לא אספק כאן את הסיפור שלי בכל זאת זה בלוג של מישהו אחר, אבל אני כן אכתוב בבלוג שלי ואשתף את מי שבאמת רוצה לראות גם את הצד היפה של הנושא הזה שקוראים לו seduction. אני לא מתבייש להגיד את המילה כי היא לא גסה ואין היא מרמזת על הפרת כבוד של מין אחד או אחר. היא לא מדברת על פגיע באחר או על רמאות או על שקר.
פיתוי – היא לא מילה רעה כמו שמנסות להוכיח לנו החברות הכי טובות של המלפפון.
א. גם אני הייתי שם וזה אכן לא כיף.
ב. גישה שוביניסטית ושטחית לחיים היא לא נחלתם של גברים בלבד, זה בהחלט זולג גם לנשים שהתרגלו שגבר נחמד שמדבר יפה הוא פשוט נחנח ולא גבר אמיתי.
ג. נכון שאין כאן גבול ברור ומובחן בין מי שהוא 'מאנייק' ומי שפשוט יש לו אומץ ו/או כישורים להתחיל עם בחורות אבל דבר אחד ברור, אם אתה מצפה שבחורה תענה לך כי 'מגיע לך' כי אתה כזה בחור טוב ונחמד אתה יכול להמשיך לחכות לנצח ובצדק. אהבה היא לא איזה 'פרס' שמקבלים על התנהגות טובה וגם סקס לא (יש לא מעט נשים שחושבות כך לגבי סקס ואני מרחם עליהן) וכן – זאת הייתה הגישה המטומטמת גם שלי הרבה מדי זמן עד שהבנתי שרק מעצם העובדה שאני 'ראוי' לא יגרום לבחורה לשכב איתי, לא אגיע לתפקיד נחשק בחברה שבה אני עובד ובכלל לא יסלול את דרכי בחיים. בהחלט צריך לקחת יוזמה בחיים, זה ממש לא אומר שצריך לצאת מאנייק.
היי גיא, תודה על התגובה.
אני מאוד מבינה את מה שכתבת על "הצד של הגברים" בעניין, אם ננסח את זה ככה. ההבדל בין הדברים של שנינו הוא שאני שמה בדיוק את אותם הדברים במסגרת התייחסות אחרת – המסגרת של הסדר החברתי הקיים ואיך הוא דופק לא רק את הנשים, אלא גם את הגברים. בתגובה שלך אתה קצת מחפש אשמים, מתייחס לפוסט שלי כאילו אני תולה את האשמה ב"גברים שהם חארות" (וממהר להבהיר לי שלא כולם כאלה. אני מבטיחה לך שכבר ידעתי את זה 🙂 ), וחשוב לך לציין שיש גם נשים שהן חארות ולהביא לתשומת ליבי ש"המכונים האלה נכנסו לוואקום כלשהו, והוואקום לא נוצר רק על ידי גברים".
אז אני מבטיחה לך שאני לא מאמינה ב"פרוטוקולים של גברי ציון" שישבו ותכננו את הכללים בצורה שתדפוק את הנשים. זה לא עובד ככה. אני כן מאמינה שיש מצב קיים שהוא תוצאה של הרבה מאוד שנים של דיכוי, מצב שנשמר ככה כי זה מה שגברים ונשים התרגלו אליו והתרגלו לחשוב שטבעי – ואנשים לא אוהבים לשנות הרגלים. מצב שגברים בעיקר הרוויחו ומרוויחים ממנו, מה שגרם לכך שיהיה להם הרבה פחות אינטרס לשנות אותו (זו הסיבה שיש מעט מאוד גברים פמיניסטים, לדעתי. זאת כנראה הסיבה שאני משקיעה המון אנרגיה בפמיניזם ובעצם לא עושה כלום לגבי זה שיש מדינות באפריקה שקורה בהן רצח-עם, אפילו שמעציב אותי ומזעזע אותי לדעת שזה קורה. כל אחד נוטה יותר לפעול לשינוי של מה שפוגע בו אישית), ונשים בעיקר הפסידו ומפסידות ממנו. ובמקביל, יש תחומים שבהם גם גברים מפסידים מהמצב הזה, בעיקר כי הוא דוחף אותם (כמו את כולנו) לתוך קופסאות. למשל, המוסכמה החברתית שגברים הם אלה שמתחילים עם נשים. זה נראה לי נורא קשה. להיות תמיד בעמדה החשופה לדחייה, להיאלץ לאזור אומץ ולשים את עצמך בעמדה הזאת אם אתה לא רוצה פשוט לא לצאת עם אף אחת – אני בטוחה שזה לא פשוט בכלל, ועצוב שזה ככה. אני מוכנה גם לקבל את הדברים שלך על זה שיש הרבה נשים שמרשות לעצמן להתייחס בזלזול ובחוסר כבוד לגברים שבכל זאת אוזרים אומץ ומנסים להתחיל איתן בצורה מכובדת (בדגש על בצורה מכובדת, ולא בשיטות הנאלחות של מאפ"י). זה לא משהו שלא כ"כ יצא לי לפגוש שלא בקלישאות של סיטקומים – אבל יכול להיות שזה בגלל שאני לא מתנהגת ככה וחברות שלי לא מתנהגות ככה ומעולם לא הייתי גבר שניסה להתחיל עם מישהי.
אז על זה שנינו נסכים, אבל בעוד שאם נמשיך את הקו של התגובה שלך, אתה תיטה להציג את זה כ"יש נשים שהן חארות כמו שיש גברים שהם חארות", אני רוצה להציג את זה כעוול שנוצר בגלל סדר קיים מעוות. סדר קיים שבו גבר שהוא רגיש או ביישן הוא "לא גבר", ואני בטוחה שיש הרבה מאוד נשים שמפנימות את הסטריאוטיפ הזה ומזלזלות בגברים כאלה.
גם עניין התשלום בדייטים מתקשר לפה – אני מעולם לא הבנתי איך נשים רוצות או מסכימות שישלמו עליהן בדייט, כאילו קונים אותן בכסף. אבל אני יודעת שזו עדיין נורמה – ולו רק שיחות בעבודה שלי בהן שמעתי בחורות טוענות בתוקף ש"ככה זה, הגבר צריך לשלם. אם הוא לא משלם אז הוא קמצן / לא ג'נטלמן /לא גבר".
אז בתור אישה אני יכולה לסרב לזה ולהיכנס להתעקשות המעצבנת הזו של "נו, אני באמת לא רוצה שתשלם עליי", עד שמי שאיתי יבין שאני לא משחקת שום משחק ואני באמת רוצה לשלם על עצמי. אבל אני לא מאשימה גברים שעדיין לפחות מציעים לשלם בכל פעם שהם יוצאים עם מישהי חדשה, כי הם חיים בעולם שבו הרבה מהנשים באמת יראו את זה כקמצנות. יכול להיות שבאמת יש לא מעט נשים שמסרבות שישלמו עליהן בשביל הנימוס ומצפות שהגבר יתעקש, ובמקביל אני בטוחה שיש הרבה מאוד נשים שמסרבות שישלמו עליהן כי זה לא נעים להן, אבל כשהגבר מתעקש בתוקף לא נעים להן להמשיך להתעקש ולהעכיר את האווירה. וככה ממשיך להשתמר לו מנהג מטופש שדופק את כולם. את הנשים הוא מציב בפוזיציה פגיעה של התייחסות אליהן כסוג של קניין, את הגברים הוא מציב בפוזיציה של "פראיירים" שבתקופה של חיפוש קשר ויציאה לדייטים פשוט צריכים להוציא הרבה מאוד כסף.
אז אם נדמה לך שהסיפור היפה שאני מספרת לא תופס ברוב המקרים (במקרה שלי כן תופס. נשבעת לך. ואני לא היחידה), זה לא בגלל שזה העולם שלנו וזהו, אלא בגלל שנורמות סקסיסטיות מעצבות את העולם שלנו ככזה. ואת הנורמות האלו אני רוצה לשנות, לא רק לטובת הנשים אלא לטובת כולם. אני באמת ובתמים מאמינה שעולם לא סקסיסטי יהיה עולם טוב יותר.
אתה כותב: "איפשהו בדרך איבדנו, שני המינים, את הפרופורציות. נכנסנו למלחמות, איבדנו את הרגישות". לי האיפשהו והאיכשהו די ברור – כלומר, ברור לי מה מביא אותנו למצב הזה. אנחנו חיים בעולם סקסיסטי בו בני אדם מאמינים שגברים הם ממאדים ונשים הן מנוגה, שגברים ונשים הם יצורים שונים לחלוטין ומקוטבים במהותם שרוצים דברים שונים לגמרי – נשים רוצות אהבה ורגשות (תשאל את מדריכי מאפ"י, הם יסבירו לך שאישה היא יצור מלא ברגשות שמכור לרגש. כן, בניגוד לגברים שכנראה לא מרגישים בכלל לפי התפיסה שלהם. עצוב. מדכא), גברים רוצים סקס ושלא יבלבלו להם את המוח.
אז לפי התפיסה הזאת, כששני יצורים שונים לחלוטין רוצים ליצור קשר, אבל כל אחד מהם רוצה מהקשר דבר שונה לחלוטין – מה יכול להיווצר אם לא מצב של "מלחמת המינים"? וזו בדיוק הטרמינולוגיה שבה המקומות האלה משתמשים – יש בי"ס לפיתוי שנקרא "הציידים", הם מציירים מצב של מלחמה – האישה רוצה רגש והגבר רוצה סקס, אז כדי להשיג את הסקס הוא צריך להפעיל עליה כל מיני טקטיקות ולכבוש אותה. ומהצד השני יש לך עיתוני "לאישה" עם כל השטויות הכתובות בהם שפונים לנשים עם כתבות כמו "21 שיטות איך לשמור על הגבר שלך". בגלל שהסדר הקיים מציב נשים בעמדה נחותה יותר, הרבה מהטקסטים האלה יהיו יותר פוגעניים כלפי נשים מאשר כלפי גברים – תצפי בפורנו איתו, לימדי איך לענג אותו, תביני שבטבע שלו לפנטז על אחרות. אבל זו הערת שוליים. השורה התחתונה היא שכל הטקסטים האלה מעצבים ומייצרים מצב של מלחמה, "מלחמת מינים".
אהבתי.
"מלחמת מינים" הכל הרבה יותר מורכב כמובן ממה שאתם מתארים כאן אבל הדברים באמת קיימים אני מסכים. אני חושב ששרדנו מליון שנה ויש עוד שנתיים עד 2012 שאנשי המאיה הקצו לנו.. בואו פשוט נהינה מהזמן שנותר לנו =)
אם יתברר שהם טעו ונצטרך לסבול מין את מינו עוד כמה מיליוני שנים או עד הפצצה הגרעינית של אירן אז מה טוב, וגם אז אני חושב שבגדול נסתדר.
דבר ראשון – אהבתי את רוב מה שכתבת.
הסיבה שכתבתי את התגובה הארוכה הזו, היא לא כדי לחפש אשמים. אשמים יש בשני הצדדים, ובין אם מדובר ברציונליזציה של הדברים או לא, זו כבר שאלה אחרת.
העניין הוא, שמכל הפוסטים האחרונים השתמע (ולא רק אצלך בבלוג, אלא גם בפוסטים רבים אחרים), שהגברים הם "פויה" (אני חושב שוואנדר סיסטר כתבה את זה הכי ישיר) – ואיך לומר בעדינות? קשה לי לקנות את זה.
עזבי את הביטוי "חארות" ל-2 שניות.
ב-2 הצדדים/מינים יש טובים יותר או פחות, ויש "רעים" 2 הצדדים אינם חפים משוביניזם. אבל ב-2 הצדדים/מיני יש גם פמיניזם.
העניין הוא, שאני מנסה מאוד לא להכליל. וככל שאני מנסה לחשוב על השנים האחרונות, אני רואה רק הכללות. ושוב – זה נכון לגבי גברים ונשים כאחד. זה דבר שמאוד חשוב לי להדגיש, כי גברים/נשים רבים/ות נוטים לשכוח את זה לטובת איזשהו רעיון רדיקלי.
המכון לאמנות הפיתוי, הוא דבר שקם בגלל רעיונות רדיקליים.
הרעיונות התפתחו ב-2 המינים, שהלכו והתחפרו בעשורים האחרונים יותר ויותר – וגרמו נזקים עצומים לדעתי.
במקום לקבל ג'נטלמניות ונשיות – יצרנו מלחמת התשה, שבו כל צד מנסה להראות לכולם כמה הוא צודק.
ואת יודעת מה? שני הצדדים טועים.
במקום להפוך את החיזור למשהו עדין, יפה, אמיתי, רגיש – הפכנו את זה למלחמת כוחות. כל המילים האלה שכתבתי – "עדין", "יפה", "רגיש" הפכו למילים שאנשים כבר לא מתכוונים אליהם, אלא אם בא להם להוכיח נקודה סרקסטית כלשהי.
ואת כל התגובה הקודמת והפוסט שכתבתי בנושא הזה, כתבתי מתוך כאב אמיתי. כאב של מי שחווה את המלחמה הזו על בשרו. את יכולה לדמות את זה לאדם ניטרלי שעומד בצד, אך המחלמה פוגעת גם בו, למרות שהוא מנסה להראות לכל העולם שהמלחמה הזו היא שטות גמורה. ככה אני הרגשתי. והאמת? גם כשאני נשוי, ואני מאושר עם אישתי (או נכון יותר לומר היום – זוגתי? – גם זה חסר משמעות לחלוטין) – אני עדיין רואה ושומע את הקולות ששמעתי לפני 10 שנים. "גברים זה פויה!", "נשים צריך רק לכבוש!" – ושני המשפטים האלה נכונים באותה מידה לדעתי.
אני יוצא מנקודת הנחה, שהמלחמה הזו שאנחנו נמצאים בה, רק תלך ותגבר – כי לצערי אני לא רואה איך לעצור את השטף הזה. ושוב – זה כואב לי באופן אישי.
אבל מה שאת עושה הוא רציונליזציה של 'לאחר' מעשה.
שהגבר "באמת" רק רצה שתישני שמה ו"ששום" דבר לא יקרה, עובדה: דברים קרו. איך הם קרו? בדיוק בכך שהוא השתמש בכל העקרונות שאני ואחרים מלמדים:
1. שיחה נעימה וכיפית שאת נהנית ממנה, לרדת על הבחורה או להשתמש בשלל עקרונות כאלו או אחרים זה רק כדי להגיע לנקודה שנוח לשניכם – כמו שלפעמים יש קצת ירידות בינך ובין אנשים שמכירים אותך זמן רב.
2. הצבת אתגר – הוא אומר שלא כדאי ללכת לדירה שלו – אבל את מתעקשת, משמע שהוא גורם לכך שאת משקיעה באינטראקציה יותר.
3. וכפי שנכתב בכתבים טאואיסטיים: גרם של מניעה, שווה לק"ג של תרופה, הוא הסיר כל חששות שהיו לך באמצעות זה שהוא אמר "שום דבר לא חייב לקרות" – מעלה את רמת הנוחות והרי שגם אין את העניין שתהפכי להיות "ידידה" שלו, כי כבר נוצר בינכם מגע אינטימי, בעיה שמפחידה הרבה מאוד חניכים שלי ומונעת מהם באמת להיות מוצלחים עם נשים – בגלל כל חוויות העבר שעולות כל פעם מחדש.
יכול מאוד להיות שנפלת על גבר שעושה את כל הדברים על-פי הספר, לא על-פי איך שהם כתובים, אלא על-פי ההרגשה שהם צריכים להעביר שזאת המומחיות האמיתית.
ועוד נקודה למחשבה – מניפולציה היא מניפולציה טובה כאשר אפילו האדם שמבצע את המניפולציה לא יודע שהוא מבצע מניפולציה ואז אפשר להגיד שהפעולה נעשתה בלב שלם.
פטיש יקר, אתה צריך דחוף לחזור בתשובה, פשוט כי הלוגיקה שלך היא בדיוק זו של אמנון יצחק ודומיו.
כלומר אם הייתה תאונה והרב הצדיק לא נפגע ולא קרה לו כלום – יש אלוהים והוא שמר על הרב.
אם הייתה תאונה והרב נפצע קשה – יש אלוהים אחרת הרב היה מת.
אם הייתה תאונה והרב , לא עלינו, נהרג – יש אלוהים ודרכיו נסתרות.
כלומר הבחור לא 'ירד' על הבחורה – אבל אתה כבר החלטת שכן כי זה מה שאתה מלמד
הצבת אתגר – הבחורה רוצה ללכת אליו הביתה והוא נרתע כי מבולגן אצלו, לא, זו לא הצבת אתגר, אם היא הייתה אומרת 'בסדר' והולכת היית מאשים אותו שהשתפן והמציא תירוץ כדי לברוח מהמשימה (להשכיב אותה)
ו'גרם של מניעה' כלומר הוא לא באמת התחשב בה אלא עשה חישוב קר שאם הוא יוותר עכשיו יהיו לו מלא זיונים אחר כך (זה יכול להיות נכון אבל אתה לא בתוך הראש שלו ולא יכול לדעת) ושוב – אם הבחורה הייתה אומרת 'זה לא גבר זה' ומנתקת איתו קשר היית מאשים אותו שהוא שפן ולכן היא לא רצתה בו.
ישנו דבר כזה הנקרא דדוקציה, המתבססת בסופו של דבר על 'הנחת בסיס', כל עוד 'הנחת הבסיס' היא שנשים אוהבות שמאתגרים אותן ושהן לא אוהבות שמלחיצים אותן לעשות אקט מיני, הרי שהתצפית המאוחרת והתוצאות – תואמות את הנחת הבסיס המקורית.
תיקח מספיק מקרים והאחוז שבהם אתה טועה – ואתה תגיע למסקנות דומות, לפעמים תטעה – בוודאי, כי מדובר בתחום חברתי/פסיכולוגי שיש הרבה משתנים שאתה לא יכול לבודד – אז לעולם לא תוכל לקלוע ב100%.
אני לא אמרתי שהוא 'ירד' – הבחורה אמרה שאם הוא היה 'יורד' עליה.. אבל יש חילופים מילוליים שהיא לא מפרשת כירידות, יש איזשהו כשל בתרגום מושגים, כי כל מילה שאתה משתמש בה היא בעלת מושג התואם את תפיסת המציאות שלך.
קח לדוגמא משפט כדוגמאת: "ואוו, אני ממש אוהב את השמלה שלבשת." האם זאת מחמאה או האם זה שיפוט?
אתה אומר שאין כאן מימד של אתגר – בגלל שהוא אמר שמבולגן, כי באמת היה מבולגן, השאלה היחידה היא: האם עצם הדבר גרם לה להשקיע יותר בשיחה? כן. אם היא הייתה אומרת בסדר, זה גם בסדר, 'שפן' הוא לא – הוא כבר יצא לדייט – אם אין כימיה, אין כימיה.
לגבי אם היה חישוב קר – גם אם כן וגם אם הוא באמת אמר זאת מאיכפתיות אמיתית (שזה מין הסתם עדיף ובלתי ניתן לזיוף לרוב האנשים), זה לא משנה – כי זה בכל זאת מוכיח את אותו הדבר.
ואני חוזר: מניפולציה טובה היא כזאת שאפילו הבן-אדם עצמו לא מודע אליה ואז אתה לא יכול לקרוא לזה בתור מניפולציה בכלל. מניפולציה היא גם לא בהכרח דבר רע – כאשר גם האינטרסים שלך מקבלים מקום וגם האינטרסים של האדם שמולך מתקיימים – אפשר לקרוא לזה סימביוזה.
על-פי ההיגיון שלך – כל השיטה המדעית איננה נכונה, יש הנחות בסיס לתחום הזה, כמו בכל פסיכולוגיה חברתית – ומסתכלים איך התוצאות מתקשרות להנחות הבסיס.
ואני מסכים איתך – יש כאן מימד חזק של אמונה – אם לא תאמין שאתה יכול – אתה לא יכול. אם תאמין שאתה יכול – אתה יכול.
יש גם רמה מסויימת של התנסות שאחריה אתה מבין את האמת הפשוטה – הכל אפשרי.
עדו בבקשה תפסיק לדבר שטויות ולנתח נושאים שאין לך שום הבנה בהם – את זה אגב רואים בברור בדברים שאתה מדבר גם מבלי להיות אמן פיתוי.
בנוסף, אתה צריך להבין שכאשר נוצרת משיכה בין גבר ואישה – זה לא כל-כך משנה איך הגבר יתנהג מאותה נקודה, כי הבחורה תראה בו רק את התכונות החיוביות, בדיוק כמו שאנחנו בתור גברים עושים.
יש לנו למען האמת חלק שלם האחראי למיקוד, הRAS – Reticular Activation System, שבעצם מאפשר לנו להתמקד, מה שיכול לשנות לנו את המיקוד – יכול גם לשנות לנו את צורת ההתייחסות כלפיו.
אפשר להגיד שכולנו חיים באותו סרט כמו הרב עובדיה.
"כאשר נוצרת משיכה בין גבר ואישה – זה לא כל-כך משנה איך הגבר יתנהג מאותה נקודה, כי הבחורה תראה בו רק את התכונות החיוביות"
נכון, וכאשר החלטת שסיפור מסויים מוכיח את הטענה שלך, ממש לא משנה מה קרה שם וכמה הוא סותר את מה שאתה מלמד – בכל זאת תמצא למה הוא בדיוק מוכיח את התיזה שלך.
כפי שאמרתי – אמנון יצחק קטן לידך.
עקבתי אחר הדיון המרתק בין פטיש השניצלים ובין עדו שהתנהל בימים האחרונים, וחיכיתי עד שאגבש תגובה מסודרת דבר דבור על אופניו.
ראשית, אני מרגיש מובך לפנות לאנשים המזדהים ברשת בכינוי ולא בשמם, אך בכל זאת אפנה אל מר פטיש השניצלים.
לדבריך, אתה מצהיר שאתה אחד מהמדריכים במכונים עליהם מדובר רבות בבלוג זה ובבלוגים נוספים.
ברור לי שאתה וחבריך המפעילים את המכון לאמנות הפיתוי ודומיו, חשים התנשאות על תלמידיכם. אתם חשים כי אתם שגלנים מקצוענים אשר מעבירים את זמנם בנפנוף נודניקיות ואי לכך מוטלת עליכם החובה (לרבות חובת הפרנסה) להדריך גברים לוזרים וחסרי בטחון ברדך להצלחה לה אתם זוכים עם נשים.
שנית, מצער מאוד לקרוא כי יש אנשים שאינם מבדילים בין יחס אמפתי של אדם לבת זוגו לבין חישוב קר של מה וכיצד לעשות. אולם לנקודה הזאת בדברייך, אתייחס בהמשך. יש דבר יותר דחוף שברצוני לומר.
לבלוג "הכצעקתה", הדן בהטדרות רחוב מובאים מידי יום תיאורים של אנשים המדברים בבוטות כלפי נשים, מביטים בהן במבטים חודרניים ומבצעים כלפיהן פעולות של הפחדה.
פטיש השניצלים הנכבד, אני יודע שאתם לא באמת מחמיאים לאותו רוסו ודומיו, אלא מנסים לעודד אותם להתמקצע בתהליך ההפיכה לדון ז'ואן שאתם מעבירים. כמובן שכל זאת תוך התייחסות לנשים כאל אובייקט. המעשה החמור מאוד שאתם עושים במכונים אלו, הוא לקחת את כל אותם מעירי הערות, נועצי מבטים וגברים מתוסכלים שחשים לוזרים וללמד אותם טקטיקות אשר יביאו נשים למצב בו הן לא תוכלנה להתנגד ליחסי מין בכפייה, או במקרה הטוב, תשבורנה את בטחונן העצמי ביחסיהן עם אותם בוגרים.
עכשיו ניגש לנושא ההבדל בין יחס אמפתי ליחס תועלתני. אתה מתאר את מערכת היחסים של תמר עם אותו בן זוג כמאבק כוחות בין שני סוחרים על מחיר המוצר. לסוחר אחד יש מוצר שהוא רוצה לקנות ולסוחר השני יש מוצר שהוא רוצה למכור במחיר כמה שיותר גבוה. הסוחר האחד מנסה להוזיל את העסקה על ידי הפיכת מערכת היחסים לידידות והסוחר השני צריך להימנע ממלכודת דבש זו. הסוחר השני מוכן לעשות צעד של נסיגה טקטית כשהוא מבין שלסוחר הראשון אין אפשרות להגדיר את מערכת היחסים כידידות. נו באמת, האם זה היחס הנכון לתאר יחסים בין בני אנוש?! ברור שאדם צריך לשווק את עצמו, לא להיראות להוט מידי, לא להיראות עם הלשון בחוץ, אבל מה שאתם עושים זה ניצול ציני של צורך זה על ידי פגיעה בגברים ובנשים.
עצם זה שאני מזדהה בכינוי – לא אומר שאין לך אפשרות לראות את שמי: איתי שגיא, במייל ובאתר האינטרנט, אני לא מסתיר את זה, עשיתי את הבחירה שלי לגבי מי שאני והמסרים שלי (שלעד ישתנו, בתקווה).
שגיא, האמת היא שאני לא מתיימר לדעת מה קורה בראשו של בחור בדיוק כמו שאני לא מתיימר לדעת מה קורה בראשה של בחורה.
יכול להיות הבחור תועלתני, יכול להיות הבחור עושה זאת בלב שלם. הקטע הוא שזה הכל בראש שלך, גם אם זה תועלתני וגם אם זה בלב שלם ובסופו של דבר אתה עושה את אותה פעולה, שגורמת לצד השני להרגיש טוב – אז אין בזה שום דבר שלילי, בסופו של דבר לכולם יש אינטרסים והמטרה שלך בתור גבר שמעוניין ביחסים רומנטיים היא לנווט (ביחד עם הבחורה) מערכת יחסים כדי שהצרכים של שניכם יתקיימו, צרכים שנובעים מאינטרסים, מין הסתם.
אתה דן בסוגייה מעניינת: האם מתייחסים לנשים בתור אובייקט בעצם זה שמלמדים גברים את אומנות הפיתוי? המציאות עצמה היא פשוטה להחריד והיא גם מסובכת מאוד. היא פרדוקסלית ולא נכונה – כל ראייה של העולם שלך ושיש לי – הן תפיסות שגויות.
האם יש רק תקשורת אמיתית בין בני-אדם וכל אחד רק רוצה לגרום טוב לאחר – יש לי מספיק הוכחות, ש… וואלה, לא.
האם אנשים הם רק אינטרסנטיים שרוצים להשיג את שלהם בלי שום מקום לאלטרואיזם? וואלה, גם לא.
באופן כללי: אנשים שהם מוצלחים בכל תחום שהוא, יש להם מספיק גמישות מחשבתית והם מביאים לידי ביטוי את תפיסת העולם הנכונה לאותה סיטואציה, אנשים שהם נורא נוקשים בתפיסותיהן – יפלו פעם אחר פעם שהמציאות האוטופית שהם מדמיינים תתרסק אליהם מול העיניים.
לא פעם אני אומר בסדנאות שהעברתי שישנם גבולות אדומים שלא חוצים בשום פנים ואופן, שבחורה אומרת 'לא' או הודפת אותך – אז עשית משהו לא כמו שצריך, קח צעד אחורה – תמשיך להנות איתה, בשיחה או במשחק דוקים שלכם ותנסה שוב, אם אחרי כמה פעמים באמת אין נכונות מצידה שלה, אז אין טעם להמשיך להשקיע אנרגיה בבחורה שלא מעוניינת בך ופשוט… תעבור הלאה.
אני יודע שמאפ"י מטיפים ושמעתי את זה הרבה פעמים ש"אם בחורה לא אומרת לך לא, זה אומר שלא התקדמת מספיק מהר", זה לא היחס שאני לוקח על עצמי עם הנשים בחיי ובטח לא משהו שאני מעביר הלאה.
לגבי 'הורדת ערכן' של הבחורות, זאת תפיסה שהושרשה חזק אצלנו(בתור קהילה) ואני מבין לגמרי מהיכן היא נובעת ולמה(אם אתה מעוניין, מאמר ייכתב על כך באתרנו בימים הקרובים) – מה שאני מלמד לפחות, זה להגיע לסיטואציות חברתיות ורומנטיות ולהוסיף ערך לאנשים ולנשים סביבך, שזה אומר לנהל דו-שיח אותנטי ואם באותו רגע באמת בא לך להגיד לבחורה שלדעתך היא בחורה נבובה מתוכן, כי ככה אתה חושב, מרגיש ויודע – אז לך על זה, באותה מידה אם בא לך להגיד שהיא בחורה מגניבה, כיפית ועם ראש על הכתפיים – אז לך גם על זה. בסופו של דבר מהקשיים בחיים – אנחנו גם למדים וכמו שלי לא תמיד היה קל חברתית ופגעו בנקודות כואבות שלמדתי להשלים איתן וכתוצאה מכך הפכתי להיות בן-אדם טוב יותר, ככה גם יכול להיות שהכנות המרעננת שלפעמים צריך להחצין – תעיר אנשים אחרים והם רק יודו לך על-כך בדיעבד. זה נקרא להוסיף ערך לסיטואציה.
התחלנו מלחמת חפירות?
מה לעשות שהבחור בסיפור לא התנהג לפי כל מיני עקרונות שמלמדים בקורסים האלו ואתה מתעקש שכן. הוא לא 'ירד' על הבחורה, הוא לא 'הציב בפניה אתגר' וגם לא נמנע מללחוץ עליה ליחסי מין בגלל שרצה 'גרם של מניעה' אלא סתם כי ראה שהיא קצת עייפה ולא ממש במצב הרוח המתאים. אולי תעשה
מה שאתה מטיף לו ותיקח צעד אחורה לבדוק את העקרונות המוצקים שלך? אולי אתה מלמד דברים לא נכונים שגורמים לאנשים אחר כך להתנהג בצורה שלילית וזורעים חוויות לא נעימות בחברה שלנו?
לאאאא , מה פתאום, בדיוק כמו מחזר 'אמיתי' אתה תמיד בשליטה, תמיד יש לך תשובה ותמיד איכשהו אתה יוצא בסדר ולא צריך להתחרט על כלום. כן , אין מה לומר אתה תלמיד מצויין של עצמך.
אתה היחידי שמחפש "מלחמה", ידידי.
בוא נסכים לא להסכים, אתה אומר שמה שהוא עשה הוא איננו תואם לעקרונות, בגלל שאתה לא מכיר את העקרונות ובאופן יותר מחודד: אתה חושב איך הביצוע של הפעולות האלו אמורות להראות בהתסס על תפיסת המציאות שלך וניסיון החיים שלך, אבל בעוד שאתה ודומייך חושבים שמדובר בברוטאליות מילולית – אין הדבר יכול להיות רחוק מהאמת.
הדבר שהרבה יותר גורם לחוויות שליליות בחברה נובע מאופן ההתבטאותך ואם אתה באמת מאמין במה שאתה מטיף, אני ממליץ לך לעשות בדק בית ולא להגיב בצורה כזאת אלימה-מילולית, אבל לאאאאא! בשם הצדקנות הכל מותר.
כעת אני רואה שלא רואים את כתובת המייל, ניחא. 🙂
קקי של פוסט, מוות לפמיניזם המסרס.