לא מצאתי מקום בבלוג עצמו להגיב וחבל.
ברצוני להגיב על הבלוג על עירית לינור:
1. ושוב הוכיחה עירית לינור שאין היא אדם מעניין במיוחד ושבזכות צעקנות ובוטות ניתן להגיע רחוק בארץ הזאת – עד לתוכנית בוקר בגלי צה"ל ליתר דיוק. ועל-כן, אני מציע לכולנו להמשיך ולצפצף כשנהג מפריע לנו בדרכנו, להדחף לאוטובוס ולעלות ראשונים, להרים את הקול כשנראה לנו שנעשה עוול (אתמול, זה קרה לי! הלכתי לתיאטרון, התיישבתי במקומי ואז הגיע אדם, נעמד לידי וטען נחרצות שאני יושב במקום שלו. רק לאחר-מכן התפנה להביט בכרטיסים שלו ולהתיישב לידי מבלי להתנצל).
2. ומה שיותר חשוב: תמיד כאשר מדברים על שחרור האשה או מאבק הנשים לשיוויון, התמונה המצטיירת היא של גברים מסוקסים המביטים על נערה צנומה ובוכיה ואין הם מאפשרים לה להכנס בחברתם. אך אני רוצה כאן לציין באופן ברור ושאינו משתמע לשני פנים שמאבק האשה אינו רק כנגד הגברים אלא גם נגד נשים המצודדות במצב הקיים והרואות בשינויו איום נגד אורחות העולם המקובלות והמוכרות. עירית לינור היא דוגמה מובהקת לעמדה זו. היא רואה עצמה כנציגת האשה המשוחררת, יוצאת כנגד כל העוולות הנעשות נגד נשים אך היא תלחם בכלים השפלים ביותר והנמוכים ביותר כנגד מי שתעז להביא עמדה שונה משלה ותבקש להביא שינוי אמיתי. במילים אחרות, לדעתה של לינור, אשה יכולה להלחם למען שחרורה כל עוד תעשה אבק ותחליף חיתולים וטובה שעה אחת קודם. תודה.
יש אפשרות להירשם לעדכונים לבלוג ? לא מצאתי אפשרות כזאת
אפשר להרשם אלינו ב-RSS דרך הלינק הזה:
http://reuma0.wordpress.com/feed/
והוספנו כבר אפשרות להרשם כך שהעדכונים ישלחו למייל,
שם בצד
יש אפשרות להיות אתכן בקשר גם באמצעות פייסבוק?
היי לילי,
אין פייסבוק לראומה, אך לכותבות יש
את מוזמנת לחפש
lihi yona
maayan sudai
reut cohen, ששמה הנפוץ גורם לה להיות אנונימית לנצח בעידן של חוסר פרטיות
וכעת פייסבוק גם לראומה
http://www.facebook.com/reumablog
היי,
אני כותבת הרבה בנושא החשוב הזה.
האם אתן מעוניינות בדוגמאות?
R
היי ריחן,
נשמח אם תשלחי לנו, המייל נוסף למעלה
בלוג מצוין, תודה.
לא מצאתי מקום בבלוג עצמו להגיב וחבל.
ברצוני להגיב על הבלוג על עירית לינור:
1. ושוב הוכיחה עירית לינור שאין היא אדם מעניין במיוחד ושבזכות צעקנות ובוטות ניתן להגיע רחוק בארץ הזאת – עד לתוכנית בוקר בגלי צה"ל ליתר דיוק. ועל-כן, אני מציע לכולנו להמשיך ולצפצף כשנהג מפריע לנו בדרכנו, להדחף לאוטובוס ולעלות ראשונים, להרים את הקול כשנראה לנו שנעשה עוול (אתמול, זה קרה לי! הלכתי לתיאטרון, התיישבתי במקומי ואז הגיע אדם, נעמד לידי וטען נחרצות שאני יושב במקום שלו. רק לאחר-מכן התפנה להביט בכרטיסים שלו ולהתיישב לידי מבלי להתנצל).
2. ומה שיותר חשוב: תמיד כאשר מדברים על שחרור האשה או מאבק הנשים לשיוויון, התמונה המצטיירת היא של גברים מסוקסים המביטים על נערה צנומה ובוכיה ואין הם מאפשרים לה להכנס בחברתם. אך אני רוצה כאן לציין באופן ברור ושאינו משתמע לשני פנים שמאבק האשה אינו רק כנגד הגברים אלא גם נגד נשים המצודדות במצב הקיים והרואות בשינויו איום נגד אורחות העולם המקובלות והמוכרות. עירית לינור היא דוגמה מובהקת לעמדה זו. היא רואה עצמה כנציגת האשה המשוחררת, יוצאת כנגד כל העוולות הנעשות נגד נשים אך היא תלחם בכלים השפלים ביותר והנמוכים ביותר כנגד מי שתעז להביא עמדה שונה משלה ותבקש להביא שינוי אמיתי. במילים אחרות, לדעתה של לינור, אשה יכולה להלחם למען שחרורה כל עוד תעשה אבק ותחליף חיתולים וטובה שעה אחת קודם. תודה.
חבל שאין לכם דף בפייסבוק
דווקא יש לנו!
http://www.facebook.com/reumablog